מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
ויסות משותף: אנחנו לא נרגעים לבד
ויסות משותף (Co-regulation) הוא היכולת של מערכות עצבים להרגיע זו את זו. כשתינוק בוכה, לא אומרים לו לעשות יוגה. מחבקים אותו, מדברים אליו בקול רך ומנדנדים. כך, לדברי מארק וולש (Mark Walsh), נראה הוויסות הטבעי של בני האדם. לדבריו, ויסות עצמי חשוב, אבל ויסות משותף יעיל ממנו בהרבה.
וולש הוא מייסד קורס Embodied Facilitator ויוזם כנס Embodiment, וגם מתרגל ותיק של אייקידו. הוא הקים את העמותה Sane Ukraine, שמלמדת עזרה ראשונה נפשית באזורי מלחמה. בכנס Nervous System Reboot 2026 הוא שוחח עם מייקל סטון (Michael Stone), מייסד Neurodynamic Breathwork. הנה עיקרי השיחה.
ראש על מקל: הסיפור של וולש
וולש מספר שבצעירותו היה חכם מאוד בראש, וקרא את כל ספרי הספרייה בתיכון. אבל אחרי אהבה ראשונה שנגמרה, נשאר שבור לב. לדבריו, הוא היה גם מכור לאלכוהול ובדיכאון. כשהתחיל ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה, הבין שהתשובות אינן בספרייה. אז נכנס לראשונה לדוג׳ו של אייקידו. משם המשיך לריקוד, ליוגה ולעבודה עם טראומה. היום, לדבריו, הוא כבר שנים רבות בפיכחון.
ארבעה סוגים של ויסות
וולש טוען שהחיים המודרניים ניתקו אותנו מארבעה מקורות של איזון. לכן הוא מלמד מודל של ארבעה סוגי ויסות:
עצמי: החיבור לגוף שלנו.
משותף: החיבור לאנשים, למשפחה ולקהילה.
אקולוגי: החיבור לטבע ולמקום.
רוחני: החיבור לאמונה, למשמעות או לכוח עליון, לפי דרכו של כל אחד.
לדבריו, גם טראומה היא ניתוק מארבעת המקורות האלה, וגם הריפוי עובר דרכם. בשיחה הוא מביע גם עמדות חברתיות ותרבותיות חריפות ושנויות במחלוקת. בכתבה הזו אתמקד בחלק שנוגע לגוף ולבריאות.
ויסות משותף והמחקר על קשרים ואריכות חיים
הרעיון של וולש נתמך היטב בנתונים. מטא־אנליזה של 148 מחקרים, עם כ־309 אלף משתתפים, מצאה שלאנשים עם קשרים חברתיים חזקים יש סיכויי הישרדות גבוהים בכ־50%. כלומר, הקשר עם אנשים אחרים אינו מותרות. הוא חלק מהבריאות.
לדברי וולש, בערים גדולות רבים לא מכירים את השכנים שלהם. מבחינת הגוף, זהו מצב של מחסור. הוא מכנה זאת "עוני בוויסות משותף". לכן הוא ממליץ לחפש בכוונה קהילה, משפחה וחברים, ולא להסתפק בתרגול לבד.
מנהיגות שמתחילה בגוף
וולש מתאר ניסוי שהוא עורך בהרצאות בכל העולם. הוא מבקש מהקהל לגעת בברכיים, ובאותו רגע נוגע בעצמו במרפקים. לדבריו, 80% עד 90% מהאנשים נוגעים במרפקים. כלומר, אנשים הולכים אחרי הגוף ולא אחרי המילים.
הוא מספר גם על אזעקה ראשונה באוקראינה, ביום הראשון של סדנה. הוא פחד מאוד. אבל לקח נשימה עמוקה, הרגיש את הרגליים על הרצפה ועשה תרגיל ריכוז קצר. אחר כך אמר לקבוצה: "בואו נלך למקלט, לא נרוץ". לדבריו, אז נתנו בו אמון, כי היה מווסת קצת יותר מהם. זה הרגע שבו ויסות עצמי הופך לוויסות משותף.
אנחנו בישראל מכירים היטב את הרגעים האלה. כתבתי על כך בכתבה על מתח בזמן מלחמה, ועל בדידות בגיל השלישי בזמן מלחמה.
לא רק להרגיע
לדברי וולש, מנהיג טוב, הורה טוב או מאמן כלבים טוב יודעים גם להרגיע וגם להעיר. כשהוא משחק עם ילדים, הוא "רודף" אחריהם, והם בורחים בצחוק וחוזרים לבקש עוד. לכן, לדבריו, ויסות משותף הוא ריקוד בין התרגשות לרוגע, ולא רק הרגעה.
תרגיל ABC: ריכוז בתוך כמה שניות
וולש הנחה תרגיל קצר שאפשר לעשות בכל מקום:
A – מודעות (Awareness): הרגישו את כל הגוף. אם זה יותר מדי, הקשיבו לצלילים סביבכם.
B – איזון (Balance): מצאו תנוחה יציבה ונוחה לכל הכיוונים.
C – הרפיה במרכז (Core): הרפו את העיניים, את הפה ואת הבטן.
חיבור: חשבו על מישהו שגורם לכם לחייך.
הוא מציע גם גרסאות קצרות יותר. "התארכו בגב, הרפו מלפנים" לוקח שלוש שניות. בנוסף, יש תרגיל חיבור לטבע: בשאיפה, הודו לעצים על החמצן. בנשיפה, החזירו להם פחמן דו־חמצני. כתבתי על תרגול דומה בכתבה על מודעות גופנית שמרגיעה את מערכת העצבים.
זרימה עם שירות
וולש מותח ביקורת על המרדף אחרי חוויות של זרימה (Flow – ריכוז מלא והנאה מהרגע). לדבריו, הוא עצמו נכנס למצבים כאלה בהרמת משקולות ובטבילה במים קרים. אבל אם המטרה היא רק "להרגיש טוב", זו עוד צורה של התמכרות. לכן הוא שואל: איפה השירות? מה אנחנו נותנים לקהילה?
צפו בשיחה המלאה: מארק וולש על ויסות משותף
השיחה באנגלית ונמשכת כ־41 דקות. היא הוקלטה בכנס Nervous System Reboot 2026 של מכון Heart Mind.
ויסות משותף, משקל ואריכות חיים בריאה
במרפאה אני רואה שאנשים מצליחים יותר כשהם לא לבד. תמיכה של בן זוג, של קבוצה או של צוות מטפל משנה את התוצאה. כתבתי על כך בכתבה על קשרים חברתיים ואריכות חיים, ועל שיחה עם המשפחה על טיפול בהשמנה.
שורה תחתונה
ויסות משותף מזכיר לנו שמערכת העצבים לא נבנתה לעבוד לבד. לפי מארק וולש, הגוף, האנשים סביבנו, הטבע והמשמעות הם ארבעה עוגנים של איזון. חלק מהטענות בשיחה נשענות על מחקר, וחלקן על השקפת עולמו האישית. בכל מקרה, שיחה טובה עם אדם קרוב היא נקודת התחלה מצוינת.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי או טיפולי אישי.
מקורות לקריאה נוספת
Social Relationships and Mortality Risk: A Meta-analytic Review
