מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
ניהול עייפות בטיסה: למה זה חשוב דווקא עכשיו
ניהול עייפות בטיסה הוא אחד התחומים החשובים ברפואה התעופתית. במערכה מול איראן בשנת 2026 יצאו טייסי חיל האוויר למשימות ארוכות ורחוקות, לעיתים קרובות בשעות הלילה. במצב כזה, האתגר הגדול אינו רק טכנולוגי. האתגר הוא דווקא העייפות.
העייפות היא אויב שקט. היא פוגעת בריכוז, מאטה את זמן התגובה ומקשה על קבלת החלטות. בטיסה מבצעית כל שנייה קובעת, ולכן העייפות היא גורם סיכון של ממש. בגלל זה פיתחו חילות האוויר בעולם תחום שלם: ניהול עייפות מבצעי.
מאיפה מגיעה העייפות של צוותי האוויר
לפי דוח שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי מ־2025, לעייפות של צוותי אוויר יש כמה מקורות. ביניהם סביבת שינה לא נוחה, לוחות זמנים בלתי צפויים, ימי עבודה ארוכים וטיסות שחוצות אזורי זמן. בנוסף, הדוח מציין שהעייפות בולטת במיוחד בשעות הקטנות של הבוקר. אז השעון הביולוגי מגיע לשפל הערנות שלו.
הבעיה רחבה גם מחוץ לתא הטייס. לפי אותו דוח, 64.3% מאנשי הצבא האמריקאי בשירות פעיל לא ישנו לפחות שבע שעות ביממה, בסקר משנת 2018. כלומר, רבים מגיעים למשימה כשהם כבר בחוב שינה. על ההשפעות של מחסור בשינה על הגוף ועל חילוף החומרים כתבתי בכתבה על שיפור השינה והבריאות המטבולית.
ניהול עייפות בטיסה מתחיל בתכנון
הגישה המודרנית אינה נשענת על פתרון אחד. היא משלבת כמה כלים, והראשון שבהם הוא תכנון. כל זרועות הצבא האמריקאי מגבילות את אורך יום העבודה, את סך שעות הטיסה ואת זמן המנוחה המחייב. כך הטייס מגיע לגיחה אחרי שינה מספקת ככל האפשר.
עם זאת, תקנות לבדן אינן מספיקות. סקירה של חוקרים מחיל האוויר ההולנדי מ־2021 מסבירה זאת היטב. לדבריהם, במבצע צבאי לעיתים חייבים לחרוג מהמגבלות, ולכן אי אפשר להסתמך רק על כללים. בנוסף, הצבאות מלמדים את הטייסים לזהות את סימני העייפות אצלם ואצל חבריהם לצוות.
תנומה קצרה: הכלי שנאס"א בדקה
אחד הכלים היעילים הוא תנומה מתוכננת. במחקר של נאס"א משנת 1994 קיבלו טייסים בטיסות ארוכות הזדמנות למנוחה של 40 דקות, בשלב שקט של הטיסה. הטייסים נרדמו בתוך 5.6 דקות בממוצע וישנו כ־25.8 דקות. הם ניצלו 93% מההזדמנויות לישון.
התוצאה הייתה ברורה. הטייסים שנחו הראו ערנות וביצועים טובים בהשוואה לקבוצה שלא נחה, במיוחד בשלבי ההנמכה והנחיתה. יתרה מזאת, התנומה לא פגעה בשינה שלהם בהמשך. היום חילות אוויר רבים משלבים תנומות קצרות לפני משימה ארוכה או בין משימות.
קפאין: האמצעי הפשוט והנפוץ
האמצעי הנפוץ ביותר לשמירה על ערנות הוא גם הפשוט ביותר: קפאין. צבאות רבים משתמשים במשקאות, בטבליות ואף במסטיקים עם קפאין. ועדה של האקדמיה הלאומית לרפואה בארצות הברית בחנה את הנושא עבור הצבא האמריקאי. לפי הוועדה, קפאין שיפר ערנות, מצב רוח ותפקוד מחשבתי גם אצל אנשים שלא ישנו. חלק מההשפעות נמשכו 8 עד 10 שעות.
הוועדה העדיפה צורות שנספגות מהר, כמו מסטיק, כי ההשפעה מופיעה בתוך כשעה. אולם לקפאין יש גבולות. ה־FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, מציין ש־400 מ"ג ביום אינם קשורים בדרך כלל לתופעות שליליות אצל רוב המבוגרים. מעבר לכמות הזו, קפאין עלול לגרום לדופק מהיר, לחרדה ולשינה גרועה. לכן גם בצבא משתמשים בו במינון מבוקר.
מה אומרת הסקירה העדכנית
בסקירה שיטתית משנת 2025 בחנו חוקרים את האמצעים נגד עייפות אצל טייסים צבאיים. הסקירה כללה שבעה מחקרים בלבד. לפי הממצאים, קפאין ומודפיניל (Modafinil) היו האמצעים היעילים ביותר לטווח קצר. הם שיפרו ערנות, זמן תגובה וביצועים בזמן ערות ממושכת.
אבל יש כאן הסתייגות חשובה. ההשפעה הייתה תלויה בטייס עצמו, ברגישות האישית שלו לעייפות ובאיכות השינה שלו. בנוסף, אף אחד מהאמצעים לא החזיר את הביצועים לרמה הרגילה אחרי יותר מ־27 שעות ער. לכן החוקרים מזהירים מהסתמכות על ממריצים בלבד, וקוראים לשים את השינה במרכז.
ניהול עייפות בטיסה בעזרת טכנולוגיה
הכלי הבא כבר בדרך. לפי הסקירה, מערכות שעוקבות אחרי תנועות העיניים מראות הבטחה בזיהוי עומס מחשבתי בזמן אמת. עם זאת, החוקרים מדגישים שעדיין חסר אישור לכך בתנאי מבצע אמיתיים. בעתיד, מערכות כאלה יוכלו להתריע כשהערנות של הטייס יורדת.
במקביל, הצבא האמריקאי מאפשר גם No-Go Pills – תרופות שינה לתקופות קצרות. הן עוזרות לטייסים להירדם בסביבה לא נוחה או כשמזיזים את שעות השינה. אחרי נטילתן אסור לטוס במשך זמן קבוע מראש. כך גם השינה עצמה הופכת לחלק מהתכנון המבצעי.
ומה לגבי תרופות מעוררות ערנות?
במצבי קיצון קיימים גם אמצעים תרופתיים, המכונים Go Pills – כדורים לשמירה על ערנות. לפי הדוח האמריקאי, דקסטרואמפטמין (Dextroamphetamine) מאושר לכל זרועות הצבא האמריקאי. לעומת זאת, מודפיניל מאושר שם לחיל האוויר בלבד. השימוש בהם וולונטרי, ודורש אישור של המפקד ומרשם של רופא טיסה.
חשוב לזכור שאלה כלים לחירום, לא לשגרה. השימוש נעשה תחת פיקוח רפואי צמוד ובמצבי קיצון מבצעיים בלבד. על המנגנון, על המחקרים ועל הסיכונים של מודפיניל כתבתי בכתבה נוספת באתר, "הכדור שמנצח את העייפות".
ומה קורה בישראל?
הנהלים המדויקים של הרפואה התעופתית בצה"ל אינם פומביים, מטעמי ביטחון מידע. עם זאת, ידוע שגם חיל האוויר הישראלי שם דגש רב על תכנון משימות, על מנוחה לפני גיחות ועל התאוששות אחריהן. בדומה לחילות אוויר אחרים, ההתמודדות נשענת על שילוב של תכנון, הכשרה ואמצעים התנהגותיים. על גישה רחבה של רפואה מונעת בשירות הצבאי כתבתי בכתבה על רפואה מבוססת אורח חיים בצבא.
מה ניהול עייפות בטיסה מלמד אותנו בחיי היומיום
הלקחים של ניהול עייפות בטיסה נכונים גם לעובדי משמרות, להורים לתינוקות ולכל מי שישן מעט בתקופה מתוחה. ראשית, שינה היא הבסיס, ואין לה תחליף. שנית, תנומה קצרה של כחצי שעה יכולה לרענן. שלישית, קפאין עוזר, אבל לא בשעות שלפני השינה.
בנוסף, עייפות מתמשכת משפיעה גם על התיאבון ועל המשקל. על כך כתבתי בכתבה על הקשר בין שינה, המוח והתיאבון. גם סטרס ממושך של מלחמה משנה את חילוף החומרים, כפי שהסברתי בכתבה על סטרס ועלייה במשקל בזמן מלחמה.
שורה תחתונה על ניהול עייפות בטיסה
למרות הטכנולוגיה המתקדמת, האדם שבקצה הסטיק נשאר מרכז המערכת. לכן ניהול עייפות בטיסה אינו עוסק רק בתרופות. הוא משלב תכנון, שינה, תנומות, קפאין במידה וטכנולוגיה. בסופו של דבר, ניהול נכון של עייפות הפך לחלק מהותי מהיכולת המבצעית של חיל האוויר.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Management of Sleep and Fatigue in Military Aviation
Fatigue in Aviation: Safety Risks, Preventive Strategies and Pharmacological Interventions
Caffeine for the Sustainment of Mental Task Performance: Formulations for Military Operations
