אנלוגים של אמילין: השחקן החדש שמרחיב את גבולות הטיפול בהשמנה

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

אנלוגים של אמילין: למה כולם מדברים עליהם

אנלוגים של אמילין הם הכיוון החם ביותר היום ברפואת ההשמנה. בעשור האחרון תרופות ממשפחת GLP-1 שינו את כללי המשחק. הן הביאו לירידה משמעותית במשקל, שיפרו את איזון הסוכר והפחיתו סיכון לבבי. עם זאת, הניסיון המצטבר לימד אותנו שהשמנה איננה תוצר של מנגנון אחד. זוהי מחלה שרשת עדינה של הורמונים, מסלולי עצב והרגלים שולטת בה. כאן נכנס לתמונה הורמון האמילין, מרכיב חיוני בשובע, שעד לאחרונה כמעט לא זכה לתשומת לב טיפולית.

מהו אמילין ולמה הוא חשוב?

אמילין הוא הורמון שתאי הבטא בלבלב מפרישים יחד עם האינסולין, בעיקר אחרי ארוחה. תפקידו להשלים את פעולת האינסולין ולווסת את כמות האוכל. הוא מאט את התרוקנות הקיבה, מדכא את הפרשת הגלוקגון ושולח למוח אותות של שובע. כך האדם מרגיש מלא מהר, והתחושה נמשכת זמן רב. להסבר מעמיק על המנגנון כתבתי כתבה שלמה על מנגנון הפעולה של אמילין.

במצב תקין, האמילין עוזר לנו להפסיק לאכול בזמן. אולם בהשמנה ובסוכרת פעילות ההורמון יורדת, ויש עדויות גם לתנגודת אליו. התוצאה היא שובע חלש, אכילה מעבר לצורכי הגוף וקושי לשלוט בכמויות. הקושי בולט במיוחד מול מזון עתיר אנרגיה. על המערכת כולה אפשר לקרוא בכתבה על הפיזיולוגיה של השובע.

למה GLP-1 לבדו לא תמיד מספיק?

תרופות GLP-1 פועלות בכמה רמות. הן משפיעות על מרכזי השובע במוח, מאטות את התרוקנות הקיבה ומפחיתות תיאבון. עבור רבים זו פריצת דרך. עם זאת, גם לטיפולים היעילים ביותר יש גבולות. חלק מהמטופלים יורדים במשקל באופן מתון בלבד. אחרים חווים האטה לאורך זמן, ויש מי שמתקשים להתמיד.

המחקר מלמד שטיפול בהורמון אחד לא תמיד נותן מענה מלא למחלה עם מנגנונים רבים. מכאן נולדה הגישה הרב־אגוניסטית. היא מבקשת לחקות טוב בהרבה את המערכת ההורמונלית הטבעית של הגוף.

שילוב כוחות: אנלוגים של אמילין יחד עם GLP-1

הגישה המתקדמת היום משלבת אנלוגים של אמילין עם תרופות GLP-1. הדוגמה הבולטת היא קגריסמה (CagriSema), שילוב של קגרילינטייד (Cagrilintide) וסמגלוטייד (Semaglutide) בזריקה שבועית. במחקר REDEFINE 1 השתתפו 3,417 מבוגרים ללא סוכרת. אחרי 68 שבועות הם ירדו בממוצע 20.4% ממשקלם, לעומת 3.0% בקבוצת הפלצבו.

במחקר REDEFINE 2 השתתפו 1,206 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2. הירידה במשקל הגיעה ל־13.7%, לעומת 3.4% בפלצבו. בנוסף, 74% מהמטופלים הגיעו ל־HbA1c, ממוצע הסוכר בשלושה חודשים, של 6.5% ומטה. סקירה רחבה של התוכנית מופיעה בכתבה על מחקרי קגריסמה.

מול טירזפטייד: התוצאה המפתיעה

בפברואר 2026 פורסמו תוצאות REDEFINE 4, השוואה ישירה מול טירזפטייד (Tirzepatide), החומר הפעיל במונג'רו. אחרי 84 שבועות ירדו המטופלים בקגריסמה 23.0% ממשקלם, לעומת 25.5% בטירזפטייד. כלומר, המחקר לא עמד ביעד הראשי שלו. ניתוח מלא כתבתי בכתבה על ההשוואה בין קגריסמה לטירזפטייד.

איפה עומד האישור

נובו נורדיסק הגישה בקשת אישור ל־FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, בדצמבר 2025. נכון לאוקטובר 2026, התרופה עדיין לא קיבלה אישור, וההחלטה צפויה בהמשך השנה. בישראל היא עדיין לא זמינה.

הדור הבא: אמיקרטין, פטרלינטייד ואלורלינטייד

אמיקרטין (Amycretin) היא מולקולה אחת שמפעילה גם את קולטן ה־GLP-1 וגם את קולטני האמילין. במחקר שלב 1b/2a בכתב העת Lancet ירדו המשתתפים במינון 20 מ"ג 22.0% ממשקלם אחרי 36 שבועות. לעומת זאת, בקבוצת הפלצבו המשקל עלה ב־1.9%. בעקבות התוצאות, החברה העבירה את התרופה לשלב 3 בשנת 2026, בזריקה ובכדור.

פטרלינטייד (Petrelintide) של Zealand ו־Roche הוא אנלוג אמילין לבדו. במחקר שלב 2 השתתפו 493 מבוגרים. אחרי 42 שבועות הירידה הגיעה עד 10.7%, לעומת 1.7% בפלצבו. יתרה מזאת, שיעור ההפסקה בגלל תופעות לוואי היה 4.8%, כמעט זהה לפלצבו. בספטמבר 2026 החלו החברות את מחקרי שלב 3.

גם לילי נכנסה לתחום עם אלורלינטייד (Eloralintide), אנלוג אמילין סלקטיבי. במחקר שלב 2 עם 263 משתתפים, המינון הגבוה הביא לירידה של כ־20% אחרי 48 שבועות. בקבוצת הפלצבו הירידה הייתה 0.4% בלבד.

אנלוגים של אמילין: האם אפשר "לאלף" הורמון ותיק?

הניסיון הראשון להשתמש באמילין כטיפול היה פרמלינטייד (Pramlintide), שאושר לסוכרת בשנת 2005. התרופה דרשה כמה זריקות ביום וגרמה לבחילות רבות. הדור החדש מבוסס על מולקולות ארוכות טווח, זריקה שבועית ועלייה הדרגתית במינון. עם זאת, תופעות במערכת העיכול עדיין שכיחות בשילובים. למשל, ב־REDEFINE 1 דיווחו 79.6% מהמטופלים בקגריסמה על תופעות כאלה, לעומת 39.9% בפלצבו.

הגישה הזו לא רק מדכאת תיאבון. היא שואפת לשחזר שובע טבעי. במובן הזה, טיפול באמילין "מלמד" את הגוף מחדש לזהות שובע ולהפסיק לאכול בזמן.

המשמעות הקלינית של אנלוגים של אמילין

הופעת טיפולי האמילין מסמנת שלב חדש ברפואת ההשמנה. הטיפול מתרחק מפתרון אחיד ומתקרב לרפואה מותאמת אישית. בעתיד נתאים טיפול לפי דפוסי אכילה, תגובה ביולוגית, מאפיינים מטבוליים וצרכים אישיים. סביר שנדע לזהות מי ירוויח מ־GLP-1 בלבד, מי יזדקק לתוספת אמילין ומי יתאים לטיפול רב־אגוניסטי. תמונה רחבה של התרופות בדרך מופיעה בכתבה על התרופות החדשות להשמנה.

שורה תחתונה על אנלוגים של אמילין

האמילין איננו "עוד הורמון". הוא חלק מרכזי בפאזל של ויסות האכילה והמשקל. אנלוגים של אמילין פותחים אפשרויות חדשות ומדויקות לטיפול במחלה כרונית ורבת פנים. חלק מהם כבר בשלב 3, והראשון עשוי לקבל אישור בקרוב. בסופו של דבר, זוהי התקדמות שמקרבת אותנו להבנה טובה של הביולוגיה האנושית ולפתרונות יעילים.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Coadministered Cagrilintide and Semaglutide in Adults with Overweight or Obesity

Cagrilintide-Semaglutide in Adults with Overweight or Obesity and Type 2 Diabetes

CagriSema demonstrated 23% weight loss in an open-label head-to-head REDEFINE 4 trial in people with obesity – the primary endpoint was not achieved

Novo Nordisk Files for FDA Approval of CagriSema, the First Once-Weekly Combination of GLP-1 and Amylin Analogues for Weight Management

Amycretin, a novel, unimolecular GLP-1 and amylin receptor agonist administered subcutaneously: results from a phase 1b/2a randomised controlled study

Novo Nordisk plots phase 3 trials for next-gen obesity asset amycretin

Roche announces positive Phase II results for petrelintide, an amylin analog developed for people living with overweight and obesity

Eloralintide, a selective amylin receptor agonist for the treatment of obesity: a 48-week phase 2, multicentre, double-blind, randomised, placebo-controlled trial

המחקרים מומנו על ידי החברות המפתחות: נובו נורדיסק, Zealand ו־Roche, ולילי.