מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
אלורלינטייד בסוכרת: מה הוצג בכנס ObesityWeek
אלורלינטייד בסוכרת מסוג 2, בשילוב עם טירזפטייד, הביאה לירידה של עד 23.3% במשקל הגוף בתוך 48 שבועות. זו הירידה הגדולה ביותר שדווחה עד היום בטיפול תרופתי בסוכרת סוג 2. בכנס ObesityWeek שהתקיים לאחרונה בארצות הברית, ארבעה חוקרים הציגו את כל נתוני המחקר. עם זאת, הנתונים המלאים מראים שהמינון הגבוה ביותר אינו בהכרח המינון הטוב ביותר.
כתבתי כבר על התוצאות הראשונות של השילוב של אלורה ומונג'רו. הפעם אני מתמקדת במה שהתגלה רק במושב המלא: הרכב הגוף, איכות החיים, הדופק ותופעות הלוואי.
למה קשה לרדת במשקל עם סוכרת סוג 2
אנשים עם סוכרת סוג 2 יורדים פחות במשקל עם אותן תרופות. למשל, בהשמנה בלי סוכרת, תרופות מבוססות אינקרטינים מביאות לירידה של 20% ויותר. לעומת זאת, בסוכרת סוג 2 סמגלוטייד במינון הגבוה הוריד 14.1% במחקר STEP UP T2D. בדומה לכך, טירזפטייד 15 מ"ג הוריד 15.7% במחקר SURMOUNT-2, אחרי 72 שבועות. לכן החוקרים מחפשים דרך לעבור את התקרה הזו.
מהי אלורלינטייד ואיך היא פועלת
אלורלינטייד (Eloralintide) היא תרופה ניסיונית של חברת Eli Lilly, בזריקה אחת בשבוע. היא מחקה את ההורמון אמילין, שהלבלב מפריש יחד עם אינסולין. אמילין מגביר את תחושת השובע, מאט את ריקון הקיבה ומדכא את הפרשת הגלוקגון. הרחבתי על כך בכתבה אמילין והשמנה.
טירזפטייד (Tirzepatide), הידוע כמונג'רו (Mounjaro), פועל על שני הורמונים אחרים: GLP-1 ו-GIP. כלומר, השילוב פועל על שלושה מסלולים של רעב ושובע במקביל. במחקר קודם שפורסם ב-Lancet, באנשים בלי סוכרת, אלורלינטייד לבדה הורידה 9.5% עד 20.1% מהמשקל אחרי 48 שבועות.
אלורלינטייד בסוכרת: איך נבנה המחקר
זהו מחקר שלב 2 אקראי וכפול-סמיות, מול פלצבו. השתתפו בו 367 מבוגרים עם סוכרת סוג 2 והשמנה או עודף משקל. החוקרים חילקו אותם ל-10 קבוצות שוות, ומשך הטיפול היה 48 שבועות. בתחילת המחקר המשקל הממוצע עמד על 105.4 ק"ג, וה-HbA1c הממוצע על 8.14%. HbA1c הוא מדד לרמת הסוכר הממוצעת בשלושת החודשים האחרונים.
הקבוצות כללו פלצבו, אלורלינטייד לבדה (3, 6 או 9 מ"ג), טירזפטייד 15 מ"ג לבדו וארבעה שילובים. בנוסף, בקבוצה אחת החוקרים הוסיפו אלורלינטייד רק משבוע 24, לאנשים שכבר קיבלו טירזפטייד 15 מ"ג. בקבוצה זו המינון עלה מ-3 מ"ג עד 6 מ"ג בלבד.
אלורלינטייד בסוכרת: התוצאות במשקל
השילוב במינון הגבוה, אלורלינטייד 9 מ"ג עם טירזפטייד 15 מ"ג, הוריד 23.3% מהמשקל. לעומת זאת, טירזפטייד לבדו הוריד 14.8%, והפלצבו 3.0%. היקף המותניים ירד ב-18.2 ס"מ בשילוב הגבוה, לעומת 11.6 ס"מ בטירזפטייד לבדו.
גם השילובים הבינוניים הראו תוצאות חזקות. אלורלינטייד 6 מ"ג עם טירזפטייד 5 מ"ג הוריד 19.4%, ועם טירזפטייד 10 מ"ג 19.9%. השילוב הנמוך הוריד 13.2%. מנגד, אלורלינטייד לבדה הורידה 8.2%, 12.3% ו-11.1% במינונים של 3, 6 ו-9 מ"ג. כלומר, 9 מ"ג לבדה לא עלתה על 6 מ"ג.
בקבוצת ההוספה המאוחרת הירידה הגיעה ל-20.6%. יתרה מזאת, קצב הירידה בקבוצה זו הואץ אחרי שבוע 24. ברוב קבוצות השילוב, עקומת המשקל עוד לא התייצבה בשבוע 48.
בשילוב הגבוה, 63% מהמשתתפים ירדו 20% ומעלה, לעומת 34% בטירזפטייד לבדו. בנוסף, רבע מהמשתתפים (25%) ירדו 30% ומעלה, לעומת 12% בטירזפטייד לבדו. חשוב לדעת: הנתונים מוצגים לפי Efficacy estimand. זו שיטת ניתוח שמעריכה את השפעת התרופה אצל מי שנטל אותה בפועל.
מה קרה לשומן ולשריר
בתת-מחקר של 320 משתתפים, החוקרים מדדו את הרכב הגוף בסריקת DXA. ברוב הקבוצות, כשני שלישים מהירידה במשקל הגיעו משומן. למשל, בשילוב הגבוה מסת השומן ירדה ב-38.2%, והמסה הרזה ב-14.1%. לכן 67.8% מהירידה הגיעו משומן, בדומה ל-68.1% בטירזפטייד לבדו.
מנגד, בקבוצת ההוספה המאוחרת רק 60.2% מהירידה הגיעו משומן. בקבוצה זו נרשמה הירידה הגדולה ביותר במסה הרזה, 16.6%. המרצים לא הציעו הסבר לממצא הזה. בכל מקרה, זו תזכורת לחשיבות של חלבון ואימוני כוח בזמן טיפול תרופתי.
איזון הסוכר: אפקט תקרה
בשילוב הגבוה, ה-HbA1c ירד ב-2.91 נקודות אחוז. בטירזפטייד לבדו הוא ירד ב-2.41 נקודות. כלומר, התוספת הייתה קטנה, כחצי נקודת אחוז. הסיבה פשוטה: 96% מהמטופלים בטירזפטייד לבדו כבר הגיעו ל-HbA1c מתחת ל-7%.
ההבדל בלט בעיקר ביעד מחמיר, HbA1c מתחת ל-5.7%, שהוא הטווח התקין. בשילוב הגבוה 77% הגיעו אליו, לעומת 66% בטירזפטייד לבדו. בנוסף, בקבוצות השילוב ובטירזפטייד לבדו, המדידות העצמיות של הסוכר לא הראו היפוגליקמיה, כלומר ירידה מסוכנת של רמת הסוכר.
אלורלינטייד בסוכרת: המחיר של המינון הגבוה
כאן מגיע החלק החשוב. בשילוב הגבוה, 49% מהמשתתפים דיווחו על בחילה ו-24% על הקאות. לעומת זאת, בטירזפטייד לבדו 26% דיווחו על בחילה ו-11% על הקאות. יתרה מזאת, 27.0% הפסיקו את הטיפול בגלל תופעות לוואי, לעומת 2.9% בטירזפטייד לבדו. בסופו של דבר, רק 59.5% מהמשתתפים בקבוצה זו השלימו את הטיפול.
גם איכות החיים לא השתפרה בקבוצה הזו. בשאלון SF-36, שבודק תפקוד גופני ואיכות חיים, השיפור עמד על 0.1+ נקודות בלבד. לשם השוואה, שיפור בעל משמעות קלינית מתחיל ב-3 עד 5 נקודות.
לעומת זאת, השילוב של אלורלינטייד 6 מ"ג עם טירזפטייד 10 מ"ג הוריד 19.9% מהמשקל. בקבוצה זו 10.8% הפסיקו בגלל תופעות לוואי, ו-11% דיווחו על הקאות. התפקוד הגופני השתפר ב-3.2 נקודות. כלומר, המינון הגבוה הוסיף כ-4 נקודות אחוז בירידה במשקל, אבל במחיר כבד.
ומה עם אלורלינטייד לבדה? במינון 9 מ"ג היא הורידה 11.1% מהמשקל. אף משתתף בקבוצה זו לא הפסיק בגלל תופעות לוואי, ואף אחד לא דיווח על הקאות. לכן אולי יהיה לה מקום כטיפול עצמאי, למשל אצל מי שמתקשה עם תרופות GLP-1.
דופק, לחץ דם ועייפות
טירזפטייד לבדו העלה את הדופק ב-4 עד 6 פעימות לדקה. לעומתו, אלורלינטייד לבדה הורידה את הדופק בכ-3 פעימות. ברוב קבוצות השילוב, הדופק לא השתנה באופן משמעותי. מסיבה זו, המחקר לא כלל אנשים עם דופק במנוחה מתחת ל-60 או מעל 100.
בנוסף, לחץ הדם הסיסטולי ירד ב-2.1 עד 6.4 ממ"כ בקבוצות השילוב, וב-11.1 ממ"כ בקבוצת ההוספה המאוחרת. מנגד, 18.9% מהמשתתפים בשילוב הגבוה דיווחו על לחץ דם נמוך, ירידת לחץ דם בעמידה או עילפון. בפלצבו השיעור עמד על 2.8%. עייפות הופיעה בעיקר בתחילת הטיפול. באלורלינטייד ובשילובים היא הגיעה גם לדרגה בינונית וקשה.
ממצאים נוספים שכדאי להכיר
בשילוב הנמוך, 4 משתתפים (11.1%) דיווחו על אירועים הקשורים למצב הרוח, כולל מקרה אחד של מחשבות אובדניות. בשאר קבוצות השילוב לא היו אירועים כאלה. בנוסף, החוקרים דיווחו על שני מקרים של דלקת לבלב חריפה, שהובילו להפסקת הטיפול.
ממצא מעניין נוסף: חלק מהמשתתפים הפסיקו את הטיפול כי התיאבון או המשקל ירדו יותר מדי לטעמם. ד"ר אניה ג'סטרבוף (Ania Jastreboff) ציינה שזו תופעה חדשה שדורשת תשומת לב.
מגבלות המחקר על אלורלינטייד בסוכרת
ראשית, זה מחקר שלב 2 קטן, עם כ-36 משתתפים בכל קבוצה. לכן אירועים בודדים משנים מאוד את השיעורים. שנית, הניתוח העיקרי מתייחס רק למי שהמשיכו בטיפול. ניתוח של כלל המשתתפים, שמשקף טוב יותר את החיים האמיתיים, לא הוצג.
בנוסף, המעקב נמשך 48 שבועות בלבד. אין עדיין נתונים על שמירת הירידה לאורך זמן, או על אירועי לב. לבסוף, חברת Eli Lilly מימנה את המחקר, והמרצים הם חוקרי המחקר. הנתונים הוצגו בכנס, ועוד לא התפרסמו במאמר שעבר ביקורת עמיתים.
מה אפשר לעשות כבר היום
אלורלינטייד עדיין לא אושרה לשימוש. מחקרי שלב 3, ENLIGHTEN ו-AMPLIFY, צפויים להימשך עד 2029. לכן אין סיבה לחכות לה. כבר היום, טירזפטייד ותרופות אחרות מורידות משמעותית את המשקל ומאזנות את הסוכר.
בנוסף, כדאי להקפיד על חלבון, אימוני כוח ומעקב רפואי צמוד. מעל לכל, המטרה היא טיפול שאפשר להתמיד בו לאורך זמן. הרחבתי על כך בכתבה על המשך הטיפול בהשמנה. כדאי לקרוא גם על השפעת התרופה על רעש האוכל, ועל תרופות מבוססות אמילין נוספות.
שורה תחתונה: אלורלינטייד בסוכרת
השילוב של אלורלינטייד וטירזפטייד עבר את תקרת ה-15% בסוכרת סוג 2. עם זאת, המינון הגבוה הביא לבחילות רבות ולהפסקת טיפול אצל יותר מרבע מהמשתתפים. השילובים הבינוניים השיגו ירידה של כ-19.5%, עם סבילות טובה בהרבה ושיפור באיכות החיים. בסופו של דבר, המינון הנכון הוא המינון שהמטופל יכול להתמיד בו.
המידע בכתבה הוא מידע כללי, ואינו תחליף לייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Eloralintide Plus Tirzepatide, ObesityWeek 2026
המחקרים מומנו על ידי Eli Lilly, יצרנית שתי התרופות.




