הכתבות שלי

פאונדאיו מול סמגלוטייד בכדורים: מה מלמדת ההשוואה החדשה בחולי סוכרת?

ניתוח שהוצג בכנס האירופי לסוכרת מצביע על יתרון לאורפורגליפרון בירידה במשקל ובאיזון הסוכר. אולם מדובר בהשוואה עקיפה, ויש לקרוא אותה לצד נתוני הבטיחות וההבדלים בין המחקרים.

הטיפול הפומי בהשמנה ובסוכרת מתקדם, ואיתו מתחדדת השאלה: כיצד משווים בין הכדורים החדשים? ב־29 בספטמבר 2026 הודיעה אלי לילי על ניתוח שלפיו פאונדאיו (Foundayo), המכיל אורפורגליפרון (Orforglipron), במינון 17.2 מ״ג ביום, נקשר לירידה גדולה יותר במשקל ובהמוגלובין המסוכרר (HbA1c) לעומת סמגלוטייד (Semaglutide) פומי במינון 25 מ״ג ביום, אצל מבוגרים עם סוכרת סוג 2.

מה נמצא בהשוואה החדשה?

הניתוח שילב נתונים משני מחקרים: ACHIEVE-3, שבחן אורפורגליפרון מול סמגלוטייד פומי במינונים 7 ו־14 מ״ג, ו־PIONEER PLUS, שבחן סמגלוטייד פומי במינונים 14, 25 ו־50 מ״ג. סמגלוטייד 14 מ״ג שימש טיפול משותף שאפשר לקשר בין המחקרים. ההשוואה החדשה התמקדה בתוצאות בשבוע 52.

מדד	ההפרש לטובת אורפורגליפרון 17.2 מ״ג לעומת סמגלוטייד פומי 25 מ״ג	רווח סמך של 95% להפרש: אורפורגליפרון פחות סמגלוטייד
שינוי במשקל, באחוזים ממשקל ההתחלה	ירידה נוספת של 1.5 נקודות אחוז	‪−2.7‬ עד ‪−0.2‬ נקודות אחוז
שינוי ב־HbA1c	הפחתה נוספת של 0.3 נקודות אחוז	‪−0.6‬ עד ‪−0.1‬ נקודות אחוז

אלה הבדלים בין הטיפולים, ולא שיעורי הירידה הכוללים. להמחשה בלבד, פער של 1.5 נקודות אחוז אצל אדם שמשקלו ההתחלתי 100 ק״ג שקול ל־1.5 ק״ג. בדומה לכך, פער של 0.3 נקודות אחוז ב־HbA1c פירושו, למשל, ההבדל בין 7.0% ל־6.7%. הדוגמאות אינן תחזית לתגובה של מטופל מסוים.

מדוע חשוב שההשוואה עקיפה?

המשתתפים לא הוגרלו באותו ניסוי לקבל אורפורגליפרון 17.2 מ״ג או סמגלוטייד 25 מ״ג. החוקרים חיברו תוצאות משני ניסויים באמצעות מודל סטטיסטי, תוך התאמה למין, גיל, משקל התחלתי ו־HbA1c התחלתי.

האוכלוסיות אכן נבדלו: בקבוצת האורפורגליפרון המינון הגבוה, הגיל הממוצע היה 53.4 וה־HbA1c ההתחלתי 8.3%; בקבוצת סמגלוטייד 25 מ״ג, הגיל הממוצע היה 58.8 וה־HbA1c ההתחלתי 9.0%.

ההתאמות מצמצמות חלק מההבדלים, אך אינן מבטלות בהכרח השפעה של גורמים שלא נמדדו או של פרוטוקולים שונים. במצגת הכנס ציינו החוקרים שנדרשת השוואה אקראית ישירה לאישור התוצאות, ושיש לבחון את משמעותן באמצעות תוצאות בריאות ארוכות טווח. הניתוח מומן בידי לילי.

ומה כבר נבדק במחקר ישיר?

מחקר ACHIEVE-3, שפורסם ב־The Lancet, כלל 1,698 מבוגרים שסוכרתם לא אוזנה במטפורמין. זה היה ניסוי אקראי ופתוח שנמשך 52 שבועות.

בניתוח הראשי, שכלל את המשתתפים ללא תלות בהפסקת טיפול או באירועים שהתרחשו לאחר ההגרלה, ה־HbA1c ירד ב־1.91 נקודות אחוז עם אורפורגליפרון במינון הגבוה, לעומת 1.47 עם סמגלוטייד 14 מ״ג. ההפרש היה 0.44 נקודות אחוז לטובת אורפורגליפרון, עם רווח סמך של 95%: 0.26 עד 0.62 נקודות אחוז.

בהודעה החדשה מציגה לילי גם את תוצאות ACHIEVE-3 לפי ניתוח יעילות אחר:

טיפול יומי	ירידה ממוצעת במשקל	הפחתה ממוצעת ב־HbA1c
אורפורגליפרון 9 מ״ג	6.7%	1.9 נקודות אחוז
אורפורגליפרון 17.2 מ״ג	9.2%	2.2 נקודות אחוז
סמגלוטייד פומי 7 מ״ג	3.7%	1.1 נקודות אחוז
סמגלוטייד פומי 14 מ״ג	5.3%	1.4 נקודות אחוז

הטבלה מבוססת על Efficacy Estimand – אומדן היעילות: אומדן התוצאה אילו המשתתפים המשיכו בטיפול ללא תוספת ממושכת של תרופה להורדת סוכר. גם ההשוואה העקיפה החדשה משתמשת בגישה זו. לכן אין לערבב את המספרים עם הניתוח הראשי, שעונה על שאלה אחרת.

מדוע במאמר מופיע מינון 36 מ״ג?

ב־ACHIEVE-3 השתמשו בכמוסות המחקר במינונים 12 ו־36 מ״ג. הטבליות המסחריות המקבילות מכילות 9 ו־17.2 מ״ג, בהתאמה. מחקר פרמקוקינטי הראה שקילות ביולוגית בין צורות המתן במינונים המותאמים. לכן 36 מ״ג בכמוסת המחקר ו־17.2 מ״ג בטבליה המסחרית אינם שני מינוני טיפול שאפשר להשוות לפי מספר המיליגרמים בלבד.

יעילות לצד סבילות: מה הראו תופעות הלוואי?

בהשוואה הישירה ב־ACHIEVE-3, במינונים הגבוהים:

תופעות לוואי במערכת העיכול הופיעו בכ־58% עם אורפורגליפרון, לעומת כ־45% עם סמגלוטייד 14 מ״ג.
כ־10% הפסיקו אורפורגליפרון בגלל תופעות לוואי, לעומת כ־5% עם סמגלוטייד.
הדופק עלה בממוצע ב־4.7 פעימות בדקה עם אורפורגליפרון, לעומת 1.5 עם סמגלוטייד.

רוב תופעות מערכת העיכול היו קלות עד בינוניות. הנתונים מתייחסים להשוואה מול 14 מ״ג; אי אפשר להסיק מהם מה יהיה ההבדל בבטיחות מול 25 מ״ג.

כדור יומי עם יתרון מעשי

אורפורגליפרון הוא אגוניסט לקולטן GLP-1 המבוסס על מולקולה קטנה שאינה פפטיד. אפשר ליטול אותו פעם ביום ללא מגבלות מזון ומים. נוחות זו עשויה לסייע לשגרת הטיפול, אך אינה מוכיחה כשלעצמה התמדה טובה יותר.

ה־FDA אישר את פאונדאיו ב־1 באפריל 2026 להפחתת משקל ולשמירה על הירידה אצל מבוגרים עם השמנה, או עם עודף משקל ומחלה נלווית הקשורה למשקל, לצד תזונה מופחתת קלוריות ופעילות גופנית. האישור הזה הוא להתוויית ניהול משקל; מחקר באנשים עם סוכרת אינו כשלעצמו אישור להתוויית טיפול בסוכרת.

לפי העלון האמריקאי, מתחילים ב־0.8 מ״ג ומעלים בהדרגה, במרווחים של לפחות 30 יום. 17.2 מ״ג הוא המינון המרבי. העלון כולל אזהרות בנוגע לדלקת לבלב, תופעות עיכול קשות, התייבשות ופגיעה כלייתית, מחלות כיס מרה והיפוגליקמיה בשילוב תרופות מסוימות לסוכרת. קיימות גם אינטראקציות תרופתיות. לנשים המשתמשות בגלולות מומלץ להוסיף אמצעי חציצה או לעבור לאמצעי מניעה שאינו פומי במשך 30 יום מתחילת הטיפול ולאחר כל העלאת מינון.

מה אפשר להסיק לגבי הטיפול בהשמנה?

הניתוח מספק עדות התומכת ביתרון אפשרי של אורפורגליפרון לעומת סמגלוטייד פומי 25 מ״ג באנשים עם סוכרת סוג 2. הוא אינו בודק ישירות את שתי התרופות, אינו משווה מול ויגובי (Wegovy) בזריקה ואינו קובע איזו תרופה עדיפה לאנשים עם השמנה ללא סוכרת.

בבחירת טיפול יש לשקול גם סבילות, מחלות רקע, תרופות נוספות, נוחות ועלות. יתרון ממוצע במחקר יכול לתרום להחלטה, אך אינו מבטיח יתרון אצל כל מטופל. למחקר ישיר בין המינונים ולמעקב אחר תוצאות בריאות ארוכות טווח יהיה תפקיד מרכזי בבירור המשמעות הקלינית של ההבדל.

הכתבה מבוססת על מקורות שנבדקו ב־3 באוקטובר 2026. המידע על האישור והעלון מתייחס לארצות הברית.