מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
מה באמת מאט את ההזדקנות?
מה מאט את ההזדקנות, ומה רק מבטיח? כולנו רוצים להזדקן לאט, והשוק מלא בתוספים, פרוטוקולים וטיפולים "מהפכניים". מחקר שפורסם באוגוסט 2026 בכתב העת Nature Medicine אסף נתונים מ־51 מחקרי התערבות בבני אדם. החוקרים בדקו מה משפיע על "השעונים הביולוגיים" שלנו. התשובות פשוטות: תזונה טובה, פעילות גופנית וכמה תרופות מרשם ותיקות כן. תוספי תזונה כמעט לא. ובנוסף, רוב ההתערבויות לא הזיזו דבר.
איך בכלל מודדים הזדקנות?
הגיל בתעודת הזהות לא מספר את כל הסיפור. שני אנשים בני 60 יכולים להיות במצב ביולוגי שונה לגמרי. למשל, בלב ובכלי הדם, במסת השריר, בחילוף החומרים ובמערכת החיסון.
כדי למדוד את הפער פיתחו החוקרים "שעונים אפיגנטיים" (Epigenetic Clocks). השעונים מבוססים על מתילציה של ה־DNA (DNA Methylation) – סימונים כימיים זעירים על הגנים, שמשתנים עם הגיל, עם הסביבה ועם הבריאות. מבדיקת דם אחת אפשר לחשב "גיל ביולוגי" ולעקוב אחריו לאורך זמן. עוד על הכלים האלה תמצאו בכתבה על שעונים אפיגנטיים.
היתרון ברור: סמן ביולוגי מראה שינוי בתוך חודשים, במקום לחכות עשרות שנים למחלה או לתמותה. אבל כאן מתחילה השאלה של המחקר: האם השעונים האלה בכלל מגיבים להתערבות?
מה עשו החוקרים
צוות מאוניברסיטת ייל, בהובלת ד"ר רגאב סגאל (Raghav Sehgal) ופרופ' אלברט היגינס־צ'ן (Albert Higgins-Chen), בנה מאגר בשם TranslAGE. המאגר כולל 51 מחקרי התערבות עם בדיקות מתילציה לפני ואחרי, ובסך הכול 3,128 דגימות דם. על כל הדגימות הפעילו החוקרים באופן אחיד 16 שעונים אפיגנטיים ועוד 94 סמנים נוספים. כך אפשר היה להשוות באותה שיטה בין תרופות, דיאטות, פעילות גופנית, תוספים ופרוצדורות רפואיות.
חשוב להבין מה המחקר הזה. זהו ניתוח של תגובת הסמנים, ולא מטא־אנליזה של יעילות קלינית. כלומר, השאלה הייתה "האם השעונים מגיבים", ולא "איזו התערבות מאריכה חיים".
התמונה הכללית: רוב ההתערבויות לא הזיזו כלום
מתוך 51 ההתערבויות, 19 הורידו את הגיל האפיגנטי באופן מובהק, ו־13 מהן גם אחרי תיקון סטטיסטי. לעומתן, 5 דווקא העלו אותו (3 אחרי התיקון). 26 התערבויות, יותר ממחצית, לא השפיעו כלל. בעולם שבו "אנטי־אייג'ינג" הפך למותג, זהו ממצא חשוב בפני עצמו.
מה מאט את ההזדקנות: תזונה ופעילות גופנית
שינויים באורח החיים הראו את התגובות העקביות ביותר. תזונה ים־תיכונית, תזונה דלת פחמימות, תזונה דלת שומן ופעילות גופנית סדירה הורידו את מדדי ההזדקנות. יתרה מזאת, כל שבע הדיאטות שנבדקו הורידו את מדד ההזדקנות של השלד והשרירים. שש מתוך שבע הורידו גם את מדדי חילוף החומרים והדלקת.
התזונה הים־תיכונית בלטה במיוחד. שתי גרסאות שלה, באוכלוסיות בריאות, שינו את אותם סמנים ובאותו כיוון בשני מחקרים שונים. בנוסף, הפסקת עישון הביאה לירידה הגדולה ביותר דווקא במדד ההזדקנות של הריאות. על שילוב סוגי האימון תוכלו לקרוא בכתבה אימון אירובי או אימון כוח.
מעניין להשוות זאת לניסוי שבו פרופסור מסינגפור היה הנבדק היחיד, שסוקר באתר כמוני. הוא שילב תזונה ים־תיכונית, צום, אימונים ושינה מוקדמת. עם זאת, מנבדק אחד אי אפשר להכליל.
מה מאט את ההזדקנות: תרופות שאנחנו מכירים
האפקט הממוצע הגדול ביותר הגיע מקבוצת התרופות: 0.093- לעומת 0.039- באורח חיים. רק התרופות נבדלו באופן מובהק משאר הקטגוריות. מדובר בתרופות מרשם ותיקות, שלא פותחו כלל כדי להאט הזדקנות.
מטפורמין (Metformin), תרופת קו ראשון לסוכרת מסוג 2, הוריד חלק מהשעונים האמינים: SystemsAge, PCGrimAge ו־PCPhenoAge. ההשפעה הבולטת הופיעה במדדי הדלקת, המוח וחילוף החומרים.
טיפולים נוגדי TNF (Anti-TNF) הם תרופות ביולוגיות המדכאות דלקת, למשל בדלקת מפרקים שגרונית ובקרוהן. הם הורידו כמעט את כל סמני הדור השני, והתוצאה חזרה במחקרים שונים. זהו חיזוק לרעיון שדלקת כרונית היא אחד ממנועי ההזדקנות.
סמגלוטייד (Semaglutide), החומר הפעיל באוזמפיק ובוויגובי, נכלל גם הוא במאגר. הראיה הישירה לגביו מגיעה מניתוח של ניסוי אקראי בכתב העת Nature Communications. בניסוי בן 32 שבועות קיבלו 45 מטופלים סמגלוטייד ו־39 קיבלו פלצבו. התרופה האטה את קצב ההזדקנות לפי PhenoAge ב־4.9 שנים לשנה, ולפי PCGrimAge ב־3.1. בנוסף, היא האטה את DunedinPACE בכ־9%. עם זאת, זהו ניתוח שלא תוכנן מראש, באוכלוסייה ייחודית: מבוגרים עם HIV ושינוי בפיזור השומן. עוד על כך בכתבה סמגלוטייד והשעון הביולוגי.
מה קורה אחרי ניתוח בריאטרי
ניתוח מעקף קיבה לא הוריד אף שעון כללי אמין. במבט ראשון זה נראה כמו "אין השפעה". אבל כשהחוקרים בדקו מערכות גוף נפרדות, התמונה התהפכה. ציון ההזדקנות של מערכת חילוף החומרים ירד בבירור, בגודל אפקט של 0.43.
זהו עיקרון שחוזר לאורך כל המחקר. הפסקת עישון שיפרה את הריאות, הניתוח שיפר את חילוף החומרים ומטפורמין השפיע על דלקת. כלומר, הטיפול משפר את המערכת שאותה הוא נועד לתקן. לכן גם שעון כללי שלא זז אינו אומר שלא קרה דבר.
האם תוסף מאט את ההזדקנות?
הראיות לגבי תוספי תזונה היו מוגבלות ולא עקביות. דוגמה מאלפת: שני מחקרים של אותו מוצר שינו את אותם סמנים, אבל בכיוונים הפוכים. גם תרופות סנוליטיות (Senolytics) – חומרים שנועדו לסלק תאים "זקנים" – הראו בחמישה מחקרים תוצאות סותרות.
חשוב לסייג. מספר מחקרי התוספים היה קטן. בנוסף, השלמת ויטמין או מינרל כשיש חסר היא טיפול רפואי לכל דבר. אבל טיפול בחסר זה דבר אחד, והטענה שתוסף מאט את ההזדקנות היא טענה אחרת. בשלב זה היא נשענת על אמונה, לא על נתונים.
לא כל שעון ביולוגי מודד אותו דבר
אולי הממצא המעשי החשוב נוגע לכלי המדידה עצמו. שעוני הדור הראשון, שאומנו לנבא גיל כרונולוגי, משקפים בעיקר רעש אקראי. לעומתם, שעונים שאומנו לנבא תמותה או קצב הזדקנות היו רגישים ועקביים.
DunedinPACE, מדד קצב ההזדקנות, ירד באופן מובהק ב־16 התערבויות ועלה רק באחת. PCGrimAge הציג את המובהקות הסטטיסטית החזקה. בנוסף, DunedinPACE הגיב במיוחד לאורח חיים, ואילו GrimAgeV2 הגיב במיוחד לתרופות. המשמעות למי ששוקלים בדיקת גיל ביולוגי מסחרית: המספר אינו ערך מוחלט כמו סוכר או לחץ דם. הוא תלוי בשעון שנבחר.
מי שחולה מגיב חזק
מתוך 51 המחקרים, 41 נערכו באנשים בריאים ו־10 בחולים. הסמנים הגיבו חזק בהרבה אצל החולים, כנראה כי היה שם הרבה מה לתקן. לכן חלק מ"ההצערה" עשוי לשקף טיפול מוצלח במחלה או בדלקת, ולא היפוך של ההזדקנות. בעיניי זה בדיוק המסר: טיפול טוב בגורמי הסיכון הוא אחת הדרכים המשמעותיות להשפיע על מסלול ההזדקנות.
לפני שרצים לבקש מרשם
ראשית, שינוי בסמן ביולוגי אינו הוכחה שההזדקנות הואטה. עדיין אין הגדרה מוסכמת לשינוי בעל משמעות קלינית. לפי החוקרים, גודל אפקט של כ־0.2 מתאים בערך לשנה אחת של גיל אפיגנטי. אולם לא ידוע אם שינוי כזה מתורגם לפחות מחלות או לחיים ארוכים.
שנית, חלק ניכר ממחקרי התרופות נעשו בחולים. סבנם אונלואישלר (Şebnem Ünlüişler) מהמכון הלונדוני לרפואה רגנרטיבית, שלא השתתפה במחקר, הזהירה שהשינויים "עשויים לשקף בחלקם שיפור במחלה הבסיסית". לדבריה, אין לראות בהם הצדקה ליטול תרופות אלה למטרת אנטי־אייג'ינג באנשים בריאים.
שלישית, המחקרים היו שונים מאוד בגיל, במשך ובאיכות. כמו כן, חלק מהמחברים קשורים לחברה מסחרית לבדיקות אפיגנטיות, שסיפקה חלק מהנתונים.
לצד ההתערבויות שנבדקו, נבחנות גם גישות ניסיוניות, כמו אנזים שעשוי לתקן חלבונים שהזדקנו.
שורה תחתונה: מה מאט את ההזדקנות
לפעמים המדע המתקדם מחזיר אותנו לבסיס. ד"ר סגאל אמר ל־Medical News Today שעדיין אין התערבות אחת שהוכחה כמאטה הזדקנות באופן רחב. לכן הצעדים המבוססים נשארים לא זוהרים: לא לעשן, להתאמן, לאכול טוב, לישון ולטפל במחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם וסוכרת.
מהניסיון שלי במרפאה, זה בדיוק מה שעובד. תזונה, פעילות ותמיכה רפואית, ובמקרים המתאימים גם טיפול תרופתי או ניתוחי. התרופות החדשות מרשימות, אך הן כלי בתוך תוכנית ולא תחליף לה. בסופו של דבר, מה שמאט את ההזדקנות הוא טיפול עקבי ומבוסס ראיות בגוף שיש לנו היום.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. כל שינוי בטיפול תרופתי נעשה בהתייעצות עם הרופא המטפל.
מראי מקום
Responsiveness of epigenetic aging biomarkers to longevity interventions in humans
Semaglutide slows epigenetic aging in a randomized trial of HIV-associated lipohypertrophy
Can you slow the aging process? Study reveals which interventions might help
Longevity: What might actually help slow down aging?
Epigenetic biomarkers show promise for longevity, but which clock moves which needle?
חלק מכותבי המחקר ב־Nature Medicine קשורים לחברת TruDiagnostic, שסיפקה חלק מהנתונים.



