תרופות GLP-1 והריון: מה קורה למשקל כשמפסיקים אוזמפיק, ויגובי או מונג׳רו לקראת היריון?

תרופות GLP-1 והריון: מה קורה כשמפסיקים את הטיפול?

תרופות GLP-1 והריון לא הולכים יחד. נשים רבות מגיעות להיריון לאחר ירידה משמעותית במשקל בעזרת תרופות אינקרטיניות. אבל את התרופות צריך להפסיק לקראת היריון. מחקר גדול שפורסם ב־JAMA מצא כי לאחר הפסקת הטיפול נשים עלולות לעלות יותר במשקל במהלך ההיריון. נמצאה גם שכיחות גבוהה יותר של סוכרת הריונית, הפרעות לחץ דם ולידה מוקדמת. מה באמת מוכיח המחקר, מתי צריך להפסיק כל תרופה, ומה אפשר לעשות כדי לעבור נכון מהטיפול להריון?

תרופות GLP-1 והריון: שאלה חדשה בעידן תרופות ההרזיה

תרופות האינקרטין שינו את הטיפול בהשמנה ובסוכרת מסוג 2. אוזמפיק וויגובי מכילות סמגלוטייד ופועלות על קולטן GLP-1. מונג׳רו מכילה טירזפטייד. היא פועלת בשני מסלולים, GIP ו־GLP-1.

התרופות מפחיתות רעב. הן מגבירות שובע ומשפרות את איזון הסוכר. הן גם מאפשרות לרבים להגיע לירידה משמעותית במשקל.

יותר ויותר נשים בגיל הפוריות משתמשות בהן. חלקן מתכננות היריון לאחר שהצליחו לרדת במשקל ולשפר את בריאותן המטבולית.

כאן מתעוררת שאלה חשובה: מה קורה כאשר מפסיקים את התרופה לקראת ההיריון?

מחקר גדול שפורסם ב־JAMA בסוף 2025 מציע תשובה ראשונית. נשים שטופלו ב־GLP-1 לפני ההיריון והפסיקו את הטיפול לפני ההתעברות או בתחילת ההיריון עלו יותר במשקל במהלך ההיריון. החוקרים מצאו גם קשר לשיעורים גבוהים יותר של כמה סיבוכי היריון. חשוב להדגיש: המחקר מצא אסוציאציה, ולא הוכיח שהפסקת התרופה עצמה גרמה לסיבוכים. [1]

למה מפסיקים תרופות אינקרטיניות לפני היריון?

ויגובי ומונג'רו אינן מיועדות לטיפול בהשמנה במהלך היריון. הן לא נבדקו בנשים הרות. המידע על השימוש בתרופות אלה במהלך היריון עדיין מוגבל. במחקרי בעלי חיים נצפו בחלק מהמקרים שינויים בגדילה ובהתפתחות העובר, אך לא ניתן להסיק מכך באופן ישיר על הסיכון בבני אדם. לכן ההמלצה כיום היא להפסיק את הטיפול לקראת היריון מתוכנן, מתוך גישה זהירה ובטיחותית. אם מתגלה היריון בזמן הטיפול, מפסיקים את התרופה ופונים לרופא המטפל.

אבל להפסקה עצמה יש מחיר אפשרי. התרופה כבר אינה מדכאת את הרעב באותה מידה. השובע עלול להיחלש. "רעש האוכל" יכול לחזור. אצל חלק מהמטופלות גם רמות הסוכר עלולות לעלות. לכן לא מספיק לומר לאישה: "תפסיקי את התרופה ותיכנסי להיריון". צריך לתכנן גם את שלב המעבר.

מתי צריך להפסיק ויגובי ואוזמפיק לפני היריון?

בסמגלוטייד, החומר הפעיל בויגובי ובאוזמפיק, זמן השהייה בגוף ארוך.

ה־FDA ממליץ להפסיק ויגובי לפחות חודשיים לפני היריון מתוכנן. אותה תקופת washout מופיעה גם בהנחיות לסמגלוטייד בשל זמן הפינוי הארוך של התרופה. [2]

לכן אישה שמתכננת היריון צריכה להביא את פרק הזמן הזה בחשבון מראש.

ומתי מפסיקים מונג׳רו?

מונג׳רו מכילה טירזפטייד. זמן מחצית החיים שלה קצר יותר מזה של סמגלוטייד.

לפי המידע האירופי העדכני של ה־EMA, יש להפסיק טירזפטייד לפחות חודש אחד לפני היריון מתוכנן. אם מתגלה היריון בזמן הטיפול, יש להפסיק את התרופה. [3]

זהו תיקון חשוב. אין צורך להחיל אוטומטית את תקופת ההפסקה של סמגלוטייד על מונג׳רו.

המחקר החדש: כמעט 150 אלף הריונות

המחקר שפורסם ב־JAMA כלל 149,790 הריונות עם עובר יחיד בין השנים 2016 ל־2025.

במחקר השוו החוקרים בין נשים שטופלו בתרופות ממשפחת GLP-1 לפני ההיריון או בסמוך לתחילתו, לבין נשים דומות שלא קיבלו תרופות אלה. לאחר התאמה סטטיסטית נכללו בניתוח המרכזי 448 הריונות של נשים שקיבלו בעבר טיפול ב־GLP-1, לעומת 1,344 הריונות של נשים שלא טופלו בתרופות אלה.

הנשים שטופלו בעבר ב־GLP-1 היו בגיל ממוצע של 34. ה־BMI הממוצע שלהן לפני ההיריון היה 36.1. כ־84% סבלו מהשמנה וכ־23% היו עם סוכרת עוד לפני ההיריון. [1]

הנתון הזה חשוב מאוד להבנת התוצאות. מדובר מלכתחילה בנשים עם סיכון מטבולי גבוה יחסית. לכן אי אפשר להסיק שכל הבדל שנמצא במהלך ההיריון נגרם דווקא מהפסקת התרופה. ייתכן שחלק מהסיכון קשור גם להשמנה, לסוכרת ולמצב המטבולי שהיה קיים עוד לפני ההיריון.

3.3 קילוגרם יותר במהלך ההיריון

זה היה הממצא הבולט ביותר במחקר. נשים שנחשפו ל־GLP-1 לפני ההיריון עלו בממוצע 13.7 ק"ג במהלך ההיריון. נשים בקבוצת הביקורת עלו בממוצע 10.5 ק"ג. ההפרש היה 3.3 ק"ג בממוצע.

גם שיעור העלייה העודפת במשקל היה גבוה יותר. 65% מהנשים בקבוצת ה־GLP-1 עלו מעבר לטווח המומלץ, לעומת 49% בקבוצת הביקורת. יחס הסיכון היה 1.32.

זהו ממצא בעל משמעות קלינית. אנחנו יודעים גם ממחקרים מחוץ להיריון שהפסקת GLP-1 עלולה להיות מלווה בחזרה של התיאבון ובעלייה מחודשת במשקל.

בהיריון מצטרפים לכך שינויים הורמונליים ומטבוליים טבעיים שמעודדים אגירת אנרגיה.

ומה קרה לסיכון לסוכרת הריונית וללחץ הדם?

החוקרים מצאו גם הבדלים בכמה תוצאות של ההיריון.

לידה מוקדמת: 17% בקבוצת החשיפה לעומת 13% בקבוצת הביקורת.

סוכרת הריונית: 20% לעומת 15%.

הפרעות יתר לחץ דם בהיריון: 46% לעומת 36%.

לעומת זאת, לא נמצא הבדל מובהק בסיכון לתינוק גדול או קטן לגיל ההיריון. גם שיעור הניתוחים הקיסריים לא היה גבוה יותר באופן מובהק.

האם הפסקת GLP-1 גורמת לסיבוכי היריון?

לא ניתן לקבוע זאת מהמחקר הזה. זהו מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי. הוא מצא קשר בין חשיפה קודמת ל־GLP-1 והפסקתה לבין עלייה גדולה יותר במשקל וכמה סיבוכי היריון.

אבל קשר אינו הוכחה לסיבתיות. ייתכן שהנשים שקיבלו GLP-1 מלכתחילה היו בעלות מחלה מטבולית משמעותית יותר. גם לאחר התאמה סטטיסטית ייתכנו גורמים שלא נמדדו במלואם.

החוקרים עצמם מציינים את האפשרות של גורמים מערפלים שנותרו לאחר ההתאמה. לכן המסר הנכון אינו "הפסקת GLP-1 מסוכנת". המסר הוא אחר: נשים שמפסיקות טיפול לקראת היריון עשויות להזדקק למעקב ולתוכנית מניעה אינטנסיביים יותר.

כדאי לבנות "גשר" בין הזריקה האחרונה להיריון

זה בעיניי אחד המסרים החשובים ביותר שעולים מהמחקר. אישה שהצליחה לרדת במשקל בעזרת תרופה לא צריכה להישאר ללא תמיכה ביום שבו היא מפסיקה אותה.

כדאי להתחיל את תוכנית המעבר עוד לפני הזריקה האחרונה. יש לבנות מבנה קבוע של ארוחות. כדאי לשלב חלבון בכל ארוחה, ולהעדיף ירקות, קטניות, דגנים מלאים ומזונות עשירים בסיבים. מזונות אלה מסייעים לשובע.

כדאי לצמצם מזון אולטרה מעובד, משקאות ממותקים ומזונות שקל מאוד לצרוך מהם כמות גדולה בזמן קצר.

גם פעילות גופנית חשובה. אימוני כוח עוזרים לשמר מסת שריר. פעילות אירובית תומכת בבריאות המטבולית.

חשוב לעקוב אחרי המשקל. אצל נשים עם סוכרת, טרום סוכרת או היסטוריה של סוכרת הריונית חשוב לעקוב גם אחרי רמות הסוכר.

המטרה אינה למנוע כל עלייה במשקל. היריון תקין כולל עלייה במשקל. המטרה היא להישאר ככל האפשר בטווח שמתאים ל־BMI של האישה לפני ההיריון.

כמה משקל מומלץ לעלות בהיריון?

בהיריון יחיד, ההמלצות המקובלות מבוססות על ה־BMI לפני ההיריון:

• נשים בתת משקל: כ־12.7–18.1 ק"ג.
• נשים במשקל תקין: כ־11.3–15.9 ק"ג.
• נשים עם עודף משקל: כ־6.8–11.3 ק"ג.
• נשים עם השמנה: כ־5–9.1 ק"ג. [8]

היעדים האלה הם כלליים. יש להתאים אותם למצב הרפואי, לקצב גדילת העובר ולהמלצת הצוות המטפל.

נכנסת להיריון תוך כדי ויגובי, אוזמפיק או מונג׳רו?

זה קורה לא מעט במציאות. היריון יכול להיות בלתי מתוכנן. בנוסף, ירידה במשקל ושיפור המצב המטבולי עשויים אצל חלק מהנשים לשפר את הביוץ ואת הסיכוי להרות.

אם בדיקת ההיריון חיובית בזמן הטיפול, מפסיקים את התרופה ופונים לרופא.

אבל עצם החשיפה בשבועות הראשונים אינה אומרת שנגרם נזק לעובר.

מחקר רב לאומי גדול שפורסם ב־JAMA Internal Medicine בחן יותר מ־50 אלף הריונות בנשים עם סוכרת מסוג 2. מתוכם 938 תינוקות נחשפו ל־GLP-1 סביב ההתעברות. החוקרים לא מצאו עלייה מובהקת בסיכון למומים מולדים משמעותיים בהשוואה לחשיפה לאינסולין. יחס הסיכון המתוקנן היה 0.95. [5]

מחקר פרוספקטיבי נוסף שפורסם ב־BMJ Open בחן חשיפה ל־GLP-1 בשליש הראשון. גם הוא לא מצא עלייה מובהקת במומים מולדים משמעותיים לעומת קבוצות ההשוואה. [6]

אלה נתונים מעודדים. עם זאת, הם עדיין אינם מספיקים כדי לקבוע שהטיפול בטוח בהיריון. לכן לא ממשיכים את התרופה לאחר גילוי ההיריון.

ומה אם האישה מטופלת גם בגלל סוכרת?

כאן נדרש תכנון מוקדם במיוחד. הפסקת GLP-1 יכולה להוביל לעלייה ברמות הגלוקוז. אישה עם סוכרת אינה יכולה להישאר ללא איזון מתאים בתקופת ההתעברות ובהיריון.

ה־American Diabetes Association מדגישה בהנחיות 2026 כי יש להפסיק GLP-1 וכן תרופות כפולות מסוג GIP/GLP-1 לפני היריון. נשים המתכננות היריון צריכות לעבור מבעוד מועד לטיפול שמתאים לתקופת ההיריון ולהגיע ליעדי הסוכר לפני ההתעברות. [7]

אינסולין הוא כלי מרכזי לניהול סוכרת בהיריון. מטפורמין עשוי להתאים בחלק מהמצבים, אך הוא אינו תחליף אוטומטי לתרופת GLP-1. את ההחלטה צריך להתאים לכל אישה.

מונג׳רו וגלולות למניעת היריון: חשוב לדייק

לא נכון לומר שכל תרופות GLP-1 פוגעות ביעילות הגלולות. הנושא חשוב במיוחד בטיפול בטירזפטייד -מונג׳רו.

טירזפטייד מאטה את התרוקנות הקיבה. לכן היא עלולה לשנות את הספיגה של אמצעי מניעה הורמונליים הנלקחים דרך הפה, בעיקר בתחילת הטיפול ולאחר העלאת מינון.

ה־FDA ממליץ לנשים המשתמשות בגלולות לעבור לאמצעי מניעה שאינו פומי או להוסיף אמצעי חוצץ במשך ארבעה שבועות לאחר תחילת הטיפול ובמשך ארבעה שבועות לאחר כל העלאת מינון. [4]

מעניין לציין שהמידע האירופי מנוסח אחרת. ה־EMA מדווח שטירזפטייד אכן מפחיתה את ריכוזי השיא ואת החשיפה לחלק ממרכיבי הגלולה לאחר מנה יחידה, אך מגדיר את השינוי ככזה שאינו מחייב התאמת מינון של הגלולה. [3]

לכן אישה בגיל הפוריות שמתחילה מונג׳רו צריכה לקבל ייעוץ מסודר גם בנושא מניעת היריון.

ומה לגבי הנקה?

גם כאן הידע השתנה. בעבר היה מקובל להמליץ באופן גורף להימנע מטיפול עד סיום ההנקה. כיום יש יותר נתונים, לפחות לגבי טירזפטייד.

במידע האירופי העדכני מצוין כי לאחר מנה יחידה של 5 מ"ג טירזפטייד נמצאו בחלב האם רמות בלתי מדידות או נמוכות מאוד. ה־EMA מציין שטירזפטייד יכול להישקל לשימוש בזמן הנקה, תוך התייחסות למצב האם ולמידע המוגבל הקיים. [3]

לגבי ויגובי בהזרקה, ה־FDA עדיין מציין שלא ידוע אם סמגלוטייד עובר לחלב אם. [2]

לכן אין כיום כלל אחיד לכל התרופות. ההחלטה צריכה להיות פרטנית.

המסר המרכזי: לא רק מתי להפסיק -אלא איך להפסיק נכון

תרופות GLP-1 והריון אינן בהכרח שני עולמות מנוגדים. טיפול בהשמנה לפני היריון יכול לסייע לאישה להגיע להריון במשקל נמוך יותר, עם איזון מטבולי טוב יותר ועם פחות גורמי סיכון.

אבל כאשר מפסיקים את הטיפול, הביולוגיה של ההשמנה אינה נעלמת. הרעב עלול לחזור. השובע עלול להיחלש. המשקל יכול לעלות. גם הסוכר עלול לצאת מאיזון.

מחקר ה־JAMA החדש אינו מוכיח שהפסקת GLP-1 גורמת לסיבוכי היריון. הוא כן שולח מסר חשוב מאוד: תקופת המעבר בין תרופת ההרזיה לבין ההיריון היא תקופה רפואית בפני עצמה. אנחנו צריכים לתכנן אותה.

צריך להכין מראש תוכנית תזונתית. יש לחזק את הפעילות הגופנית. חשוב לעקוב אחרי המשקל והסוכר. ובנשים עם השמנה, סוכרת או גורמי סיכון נוספים כדאי ליצור שיתוף פעולה בין הרופא המטפל בהשמנה, רופא הנשים, האנדוקרינולוג והדיאטנית.

המטרה אינה לבחור בין טיפול יעיל בהשמנה לבין היריון בריא. המטרה היא להשתמש בטיפול כדי להגיע להיריון במצב הבריאותי הטוב ביותר -ואז לבצע מעבר מתוכנן, מבוקר ובטוח ככל האפשר.

כתבת וידיאו על תרופות לטיפול בהשמנה לפני הריון ובשלבים הראשונים להריון:

שאלות ותשובות: תרופות GLP-1 והריון

האם אפשר להשתמש בויגובי, אוזמפיק או מונג׳רו במהלך היריון?

לא. תרופות אלה אינן מיועדות לשימוש לצורך ירידה במשקל במהלך היריון. המידע על בטיחותן בנשים הרות עדיין מוגבל, ולכן ההמלצה היא להפסיק את הטיפול לפני היריון מתוכנן או כאשר מתגלה היריון במהלך הטיפול. [2,3]

כמה זמן לפני היריון צריך להפסיק ויגובי או אוזמפיק?

סמגלוטייד, החומר הפעיל בויגובי ואוזמפיק, נשאר בגוף זמן ממושך. לכן ההמלצה היא להפסיק אותו לפחות חודשיים לפני היריון מתוכנן. [2]

כמה זמן לפני היריון צריך להפסיק מונג׳רו?

מונג׳רו מכילה טירזפטייד. לפי המידע האירופי העדכני, מומלץ להפסיק את הטיפול לפחות חודש לפני היריון מתוכנן. [3]

מה עושים אם נכנסתי להיריון בזמן טיפול?

מפסיקים את התרופה ופונים לרופא המטפל או לרופא הנשים לצורך המשך מעקב.

חשוב גם להרגיע: חשיפה מקרית בשבועות הראשונים אינה אומרת שנגרם נזק לעובר. מחקרים בבני אדם שנאספו עד כה לא הראו אות ברור לעלייה במומים מולדים משמעותיים לאחר חשיפה מוקדמת ל־GLP-1. עם זאת, המידע עדיין מוגבל ולכן אין המלצה להמשיך את הטיפול במהלך ההיריון. [5,6]

האם צריך להפסיק היריון אם הייתה חשיפה ל־GLP-1 בתחילתו?

עצם החשיפה לתרופה בתחילת ההיריון אינה כשלעצמה סיבה להניח שנגרם נזק לעובר. ברוב המקרים ממשיכים את ההיריון ומבצעים מעקב בהתאם להמלצת רופא הנשים. במקרים מסוימים ניתן לשקול ייעוץ ברפואת אם עובר.

האם אחרי הפסקת GLP-1 צפויה עלייה במשקל?

ייתכן. הפסקת הטיפול יכולה להיות מלווה בחזרה של רעב, בירידה בתחושת השובע ובחזרה של "רעש האוכל".

במחקר שפורסם ב־JAMA, נשים שטופלו ב־GLP-1 לפני ההיריון עלו במהלך ההיריון בממוצע כ־3.3 ק"ג יותר מנשים דומות שלא קיבלו טיפול כזה. [1]

חשוב לזכור שהמחקר מצא קשר סטטיסטי בלבד. הוא אינו מוכיח שהפסקת התרופה לבדה גרמה לעלייה במשקל.

האם הפסקת GLP-1 מעלה את הסיכון לסוכרת הריונית?

במחקר ה־JAMA נצפתה שכיחות גבוהה יותר של סוכרת הריונית בנשים שטופלו בעבר ב־GLP-1: כ־20% לעומת 15% בקבוצת הביקורת. נמצאה גם שכיחות גבוהה יותר של הפרעות לחץ דם ולידה מוקדמת. [1]

עם זאת, הנשים שקיבלו GLP-1 היו מלכתחילה בעלות סיכון מטבולי גבוה יותר. לכן אי אפשר לקבוע שהפסקת התרופה עצמה גרמה לסיבוכים.

מה אפשר לעשות כדי לצמצם עלייה עודפת במשקל לאחר הפסקת התרופה?

כדאי לתכנן את המעבר עוד לפני הזריקה האחרונה. מומלץ לשמור על מסגרת ארוחות קבועה, לשלב חלבון בכל ארוחה, לאכול ירקות ומזונות עשירים בסיבים ולהפחית מזונות אולטרה מעובדים ומשקאות ממותקים.

חשוב גם להמשיך בפעילות גופנית, כולל אימוני כוח, ולעקוב באופן סדיר אחרי המשקל. אצל נשים עם טרום סוכרת, סוכרת או היסטוריה של סוכרת הריונית כדאי לעקוב גם אחרי רמות הסוכר.

האם צריך לנסות לא לעלות בכלל במשקל במהלך ההיריון?

לא. עלייה במשקל היא חלק טבעי והכרחי מהיריון תקין.

המטרה אינה למנוע עלייה במשקל, אלא לשמור ככל האפשר על טווח שמתאים ל־BMI שהיה לפני ההיריון ולמצבה הרפואי של האישה. [8]

ואם אני מטופלת ב־GLP-1 גם בגלל סוכרת?

במקרה כזה חשוב במיוחד לתכנן את הפסקת התרופה. אין להשאיר סוכרת ללא טיפול מתאים בזמן ההתעברות ובהיריון.

ייתכן שיהיה צורך לעבור לטיפול אחר שמתאים להיריון. אינסולין הוא טיפול מרכזי בתקופה זו, ובחלק מהמקרים ניתן להשתמש גם במטפורמין. את ההחלטה יש לקבל באופן אישי עם הצוות המטפל ובהתאם לרמות הסוכר ולמצב הרפואי. [7]

האם מונג׳רו יכולה להשפיע על גלולות למניעת היריון?

כן, בעיקר בתחילת הטיפול ולאחר העלאת מינון. טירזפטייד מאטה את התרוקנות הקיבה ועלולה להשפיע על החשיפה לגלולות הורמונליות פומיות.

ה־FDA ממליץ לעבור זמנית לאמצעי מניעה שאינו פומי או להוסיף אמצעי חוצץ במשך ארבעה שבועות לאחר תחילת הטיפול ובמשך ארבעה שבועות לאחר כל העלאת מינון. [4]

האם GLP-1 יכול לשפר פוריות?

אצל חלק מהנשים, ירידה במשקל ושיפור המצב המטבולי עשויים לשפר ביוץ ולהגדיל את הסיכוי להרות. לכן אישה שאינה מתכננת היריון צריכה להקפיד על אמצעי מניעה מתאים במהלך הטיפול.

האם אפשר לחדש את הטיפול אחרי הלידה?

לעיתים כן. ההחלטה תלויה במצב הבריאותי, במשקל, באיזון הסוכר ובהנקה.

לגבי טירזפטייד כבר קיימים נתונים חדשים המראים שרמות התרופה בחלב אם נמוכות מאוד או אינן ניתנות לזיהוי לאחר מנה יחידה, אך המידע עדיין מוגבל. לגבי סמגלוטייד בהזרקה עדיין חסר מידע מספק. לכן ההחלטה על חידוש הטיפול בזמן הנקה צריכה להיות אישית ובהתייעצות עם הרופא. [2,3]

מה המסר החשוב ביותר לנשים שמתכננות היריון אחרי טיפול בתרופות הרזיה?

לא מספיק לדעת מתי להפסיק את התרופה. חשוב לתכנן גם את התקופה שאחריה.

מעבר מסודר שכולל תזונה מתאימה, פעילות גופנית, מעקב אחרי המשקל והסוכר וליווי רפואי יכול לעזור לשמור על ההישגים המטבוליים ולצמצם עלייה עודפת במשקל.

המטרה היא להגיע להיריון במצב הבריאותי הטוב ביותר – ולעבור מהטיפול בהשמנה אל ההיריון באופן מתוכנן, בטוח ומלווה.

מראי מקום

1. Gestational Weight Gain and Pregnancy Outcomes After GLP-1 Receptor Agonist Discontinuation.
2. S. Food and Drug Administration. Wegovy (Semaglutide) – Prescribing Information. Updated 2026.
3. European Medicines Agency. Mounjaro (Tirzepatide) – Summary of Product Characteristics.
4. S. Food and Drug Administration. Mounjaro (Tirzepatide) – Prescribing Information.
5. Safety of GLP-1 Receptor Agonists and Other Second-Line Antidiabetics in Early Pregnancy.
6. Use of GLP1 receptor agonists in early pregnancy and reproductive safety: a multicentre, observational, prospective cohort study.
7. American Diabetes Association Professional Practice Committee. Management of Diabetes in Pregnancy: Standards of Care in Diabetes—2026.
8. Centers for Disease Control and Prevention. Weight Gain During Pregnancy.