סכנות ירידה מהירה במשקל: למה ירידה מהירה עלולה להזיק

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

סכנות ירידה מהירה: למה הקצב חשוב

סכנות ירידה מהירה במשקל אינן מובנות מאליהן, כי הפיתוי לרדת מהר הוא טבעי. תוצאות מהירות מחזקות מוטיבציה, משפרות דימוי עצמי ויוצרות תחושת הצלחה. אולם לא כל ירידה במשקל היא הישג בריאותי. כשהקצב מהיר מדי ובלי ליווי, המחיר עלול להיות שריר, עצם ואבנים בכיס המרה. לכן הרפואה המודרנית מתמקדת לא רק בכמה יורדים, אלא גם במה יורדים ואיך.

מתי הקצב מהיר מדי

אין מספר אחד שמתאים לכולם. עם זאת, ירידה חדה ומתמשכת ללא תוכנית תזונה ותנועה מותאמת מעלה סיכון. המכון האמריקאי לסוכרת ולמחלות עיכול (NIDDK) ממליץ להתחיל בירידה של 5%-10% מהמשקל ההתחלתי במשך חצי שנה. השאלה המרכזית היא ממה הקילוגרמים נעלמים: משומן, משריר או משניהם.

אובדן שריר: המחיר השקט

אחד החששות המרכזיים בירידה מהירה הוא אובדן מסת שריר. השריר הוא רקמה פעילה מבחינה מטבולית. השריר שורף גלוקוז, שומר על יציבות ומאפשר כוח ותפקוד יומיומי. כשהירידה במשקל "לוקחת איתה" שריר, הגוף שורף פחות אנרגיה במנוחה, הכושר יורד והסיכון לנפילות ולשברים עולה. הסיכון הזה בולט במיוחד בגיל המבוגר.

יחד עם זאת, התמונה איננה פשוטה. במחקר TEMPO השתתפו 101 נשים לאחר גיל המעבר עם השמנה. קבוצה אחת קיבלה דיאטה חריפה של תחליפי ארוחה, והשנייה דיאטה מתונה. אחרי שנה, בקבוצה החריפה ירד המשקל ב־6.6 ק"ג נוספים, והמסה הרזה ירדה ב־1.2 ק"ג נוספים. אולם אובדן השריר תאם את הירידה הכוללת, וכוח האחיזה נשאר דומה בשתי הקבוצות. כלומר, המפתח הוא חלבון ואימוני כוח, ולא רק הקצב. מדריך מעשי מופיע בכתבה איך למנוע איבוד שריר בתהליך הרזיה.

סכנות ירידה מהירה לעצם

ירידה מהירה במשקל, בעיקר בלי מספיק חלבון ובלי פעילות נושאת משקל, עלולה לפגוע בצפיפות העצם. באותו מחקר TEMPO, הדיאטה החריפה גרמה לאובדן גדול בהרבה של צפיפות העצם בירך. ההפרש בין הקבוצות עמד על 0.017 גרם לסמ"ר אחרי שנה, אף שהקבוצה החריפה גם ירדה בהרבה בשומן הבטני. החוקרים המליצו על זהירות מיוחדת אצל נשים לאחר גיל המעבר, במיוחד עם אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס – דלדול עצם. לכן בקבוצות האלה חשוב לשלב תזונה עשירה בסידן ובוויטמין D, חלבון מספק ואימוני כוח.

כיס המרה ומערכת העיכול

ירידה חדה במשקל מכל סיבה מעלה את הסיכון לאבני מרה. הכלל הזה חל על דיאטה קיצונית, על ניתוח ועל טיפול תרופתי בלי מעקב. לפי NIDDK, ירידה מהירה מאוד מגבירה את הסיכוי להיווצרות אבנים. הסיבה איננה "הטיפול" עצמו, אלא השינוי המהיר במאזן השומנים ובזרימת המרה. ניהול קצב הירידה, תזונה מתאימה ומעקב מפחיתים את הסיכון. הרחבה על הנושא אפשר למצוא בכתבה על אבנים בכיס המרה בזמן טיפול תרופתי.

מי צריכים זהירות מיוחדת

יש קבוצות שבהן סכנות ירידה מהירה בולטות במיוחד. ראשית, אנשים מעל גיל 65, שמאבדים שריר ועצם בקלות. שנית, נשים לאחר גיל המעבר, בגלל הסיכון לדלדול עצם. בנוסף, אנשים עם היסטוריה של אבני מרה, הפרעות אכילה או מחלות כרוניות. אצלם כדאי לבנות תוכנית אישית עם רופא ודיאטנית לפני שמתחילים. כך אפשר ליהנות מהיתרונות של הירידה ולהקטין את המחיר.

חילוף חומרים והורמוני רעב

כשהגוף מאבד משקל, הוא מפעיל מנגנוני פיצוי. הורמוני הרעב עולים, הורמוני השובע יורדים וקצב חילוף החומרים מאט. במחקר שפורסם ב־NEJM, 50 משתתפים ירדו בממוצע 13.5 ק"ג בדיאטה דלת קלוריות מאוד. גם שנה אחר כך, רמות הורמון הרעב גרלין נשארו גבוהות, ורמות הורמוני השובע נשארו נמוכות. בנוסף, תחושת הרעב נשארה חזקה.

דוגמה קיצונית מגיעה ממעקב אחר משתתפי "The Biggest Loser". המתמודדים ירדו בממוצע 58.3 ק"ג בתוכנית ריאליטי. שש שנים אחר כך, הם חזרו ועלו בממוצע 41.0 ק"ג. יתרה מזאת, קצב חילוף החומרים במנוחה עדיין עמד על 704 קלוריות ביום מתחת לנקודת ההתחלה.

האם ירידה מהירה חוזרת מהר?

האמונה הרווחת היא שמה שיורד מהר חוזר מהר. אולם מחקר אקראי מאוסטרליה בדק בדיוק את השאלה הזו. 200 משתתפים ירדו במשקל בקצב מהיר במשך 12 שבועות או בקצב הדרגתי במשך 36 שבועות. אחרי 144 שבועות של שמירה על המשקל, שתי הקבוצות החזירו חלק דומה ממה שירד: 70.5% בקבוצה המהירה ו־71.2% בקבוצה ההדרגתית, בקרב מי שהשלימו את המחקר. כלומר, הבעיה איננה הקצב עצמו. הבעיה היא שהגוף נלחם בירידה בכל קצב, ולכן צריך טיפול ארוך טווח.

גם טיפול תרופתי דורש ניהול קצב

גם כשתרופות יעילות מובילות את הירידה, חשוב לנהל אותה בזהירות. הרופא מעלה את המינון בהדרגה, לפי ההנחיות ולפי התגובה של כל מטופל. במקביל, המטופל שומר על תזונה עשירה בחלבון ועל פעילות גופנית עם דגש על כוח. מעקב רפואי צמוד משלים את התמונה. בנוסף, התרופות מאזנות חלק ממנגנוני הרעב, ולכן הפסקה פתאומית מחזירה אותם. על כך בכתבה מה קורה אחרי הפסקת GLP-1.

איך מצמצמים את סכנות ירידה מהירה

המטרה איננה להאט בכל מחיר, אלא לשלוט בקצב ובאיכות הירידה. ירידה בקצב מבוקר מאפשרת:

• הפחתת שומן תוך שימור שריר.
• שיפור מדדים מטבוליים בלי לפגוע בתפקוד.
• הגנה על העצם ועל כיס המרה.
• הסתגלות ביולוגית טובה ושמירה על ההישגים לאורך זמן.

בפועל, זה אומר חלבון בכל ארוחה, אימוני כוח פעמיים עד שלוש בשבוע ובדיקות תקופתיות. כמה חלבון צריך מוסבר בכתבה צריכת חלבון בירידה במשקל.

מבט מאוזן על סכנות ירידה מהירה

ירידה במשקל היא כלי, לא מטרה בפני עצמה. בריאות נמדדת בתפקוד, בכוח, במדדים מטבוליים ובאיכות חיים. כשהירידה מהירה אבל לא חכמה, סכנות ירידה מהירה עלולות להרחיק אותנו מהמטרה. לעומת זאת, כשמנהלים אותה נכון, היא הופכת לבסיס יציב לבריאות ארוכת טווח.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Dieting & Gallstones

Effect of Weight Loss via Severe vs Moderate Energy Restriction on Lean Mass and Body Composition Among Postmenopausal Women With Obesity: The TEMPO Diet Randomized Clinical Trial

Long-term persistence of hormonal adaptations to weight loss

Persistent metabolic adaptation 6 years after "The Biggest Loser" competition

The effect of rate of weight loss on long-term weight management: a randomised controlled trial