מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
זמן מסך אצל מתבגרים: הנתונים שמדאיגים את המומחים
זמן מסך אצל מתבגרים הפך לאחד האתגרים הבריאותיים הגדולים של הדור. הטלפון החכם הוא כמעט המשך טבעי של כף היד. עם זאת, אצל חלק גדל מהצעירים בישראל השימוש חוצה את גבול ההרגל והופך להתמכרות של ממש. נתונים עדכניים מצביעים על קשר הדוק בין זמן מסך ממושך לבין פגיעה ברווחה הרגשית, החברתית והגופנית. התופעה אינה ייחודית לישראל, אבל כאן היא מקבלת ממדים חריגים.
כמעט כולם ברשת, ורבים מתקשים להתנתק
מחקר של פרופ' יניב אפרתי מאוניברסיטת בר־אילן, במימון הקרן למחקרים של המוסד לביטוח לאומי, כלל כ־7,000 מתבגרים יהודים וערבים בני 12 עד 18. לפי הדיווח, מעל 80% מהם בסיכון גבוה להתמכרות לרשתות החברתיות. בנוסף, החוקרים זיהו סיכון להתמכרות למשחקי רשת אצל חלק ניכר מהמשתתפים. המחקר התקיים בתקופת המלחמה, שהגבירה את הלחץ על בני הדור הצעיר.
התמכרות התנהגותית מתבטאת בקושי להפסיק, בצורך להגדיל את זמן השימוש ובאי שקט כשהמכשיר אינו בהישג יד. לכן שעות ארוכות מול המסך באות לעיתים על חשבון שינה, לימודים וקשרים חברתיים.
המסך כוויסות רגשי בעייתי
מאחורי המספרים עומדת דינמיקה רגשית מוכרת. שעמום, תסכול או כעס משמשים לעיתים כטריגר לבריחה אל המסך. במקום שיחה עם ההורים, פעילות גופנית או מפגש עם חברים, הטלפון מספק הקלה מיידית. אולם ההקלה הזו קצרה, והמחיר הרגשי עלול להיות כבד.
מומחים לבריאות הילד מזהירים מפני שימוש בטלפון כתחליף לוויסות רגשי. כשמתבגר מרגיע את עצמו בגלילה, בצפייה או במשחק, הוא מפספס הזדמנות לפתח כלים בריאים להתמודדות. כך נוצר מעגל סגור: מצוקה מובילה למסך, המסך מרחיק מהסביבה התומכת, והבדידות והחרדה מתגברות. על הקשר בין לחץ רגשי למשקל כתבתי בכתבה על סטרס והשמנה.
מה אומרים המחקרים בעולם על זמן מסך אצל מתבגרים
הממצאים בישראל משתלבים היטב בתמונה העולמית. מטא־אנליזה שפורסמה ב־2025 בכתב העת Psychological Bulletin כללה 117 מחקרי מעקב וכמעט 293,000 ילדים מתחת לגיל 10. החוקרים מצאו קשר דו־כיווני. כלומר, זמן מסך רב ניבא קשיים רגשיים והתנהגותיים בהמשך, וילדים עם קשיים כאלה נטו לפנות למסכים. משחקי מחשב הראו את הקשר החזק ביותר בשני הכיוונים.
גם אצל בני הנעורים התמונה דומה. אזהרת המנתח הכללי של ארצות הברית משנת 2023 קבעה שמתבגרים שמבלים מעל שלוש שעות ביום ברשתות החברתיות חשופים לסיכון כפול לתסמינים של דיכאון וחרדה. על הקשר בין דיכאון לבריאות הגוף תמצאו הרחבה בכתבה על השמנה ודיכאון.
מנגנון התגמול במוח
מרכיב חשוב נוסף הוא מערכת התגמול במוח. כל לייק, הודעה או הישג במשחק מפעילים מנגנון שקשור לדופמין, חומר שמעורב בתחושת הנאה ובציפייה לתגמול. החיזוק המיידי יוצר רצון לחזור לאותה חוויה שוב ושוב. מנגד, כשהיא נעלמת, נשארת לעיתים תחושת ריקנות. כך הופך המסך לפיצוי רגשי במקום לפתרון אמיתי.
בנוסף, מסכים בשעות הלילה פוגעים בשינה. שינה קצרה משבשת את הורמוני הרעב והשובע, ולכן משפיעה גם על המשקל. יתרה מזאת, שעה מול המסך היא לרוב שעה של ישיבה. פחות תנועה ונשנוש מול המסך תורמים לעלייה במשקל לאורך זמן. על כך כתבתי בכתבה על חוסר שינה והשמנה. ההשלכות האלה חשובות במיוחד בגיל ההתבגרות, כפי שהסברתי בכתבה על השלכות השמנה בילדות.
צעדים מערכתיים בישראל
המצוקה הגוברת לא נעלמה מעיני מקבלי ההחלטות. מ־2 בפברואר 2026 חל איסור על שימוש בטלפונים בבתי הספר היסודיים, כולל בהפסקות ולפני תחילת הלימודים. השימוש מותר רק בשיעורים שבהם הצוות מאשר זאת לצורכי למידה. במאי 2026 הודיע משרד החינוך על הרחבת האיסור לחטיבות הביניים החל משנת הלימודים תשפ"ז, ביישום הדרגתי.
המטרה המוצהרת היא לצמצם הסחות דעת, לעודד תקשורת פנים אל פנים וליצור מרחב לימודי רגוע. לצד האכיפה, המשרד מתכנן תוכניות לאוריינות דיגיטלית, לשימוש מאוזן בטכנולוגיה ולחיזוק כישורים רגשיים וחברתיים.
הפחתת זמן מסך אצל מתבגרים: יש סיבה לאופטימיות
גם מחקרים מחוץ לישראל נותנים תקווה. בניסוי דני שפורסם ב־JAMA Network Open השתתפו 89 משפחות עם 181 ילדים ומתבגרים בני 4 עד 17. המשפחות בקבוצת ההתערבות הגבילו את זמן המסך בשעות הפנאי לשלוש שעות בשבוע לכל היותר, במשך שבועיים. אחרי שבועיים בלבד נרשם שיפור מובהק בקשיים הרגשיים וההתנהגותיים. השיפור הגדול ביותר נמדד בתסמינים רגשיים, בקשרים עם בני הגיל ובהתנהגות חברתית חיובית. מסתבר שגם שינוי קצר בהרגלים יכול לחולל הבדל.
לא מלחמה בטכנולוגיה, אלא איזון
המסקנה מהנתונים ברורה. התמכרות למסכים בגיל ההתבגרות היא תופעה ממשית שדורשת התייחסות. עם זאת, המטרה אינה להחרים את הטכנולוגיה, אלא ללמד שימוש נבון ומאוזן. כמה כלים עוזרים במיוחד:
- גבולות ברורים, כמו ארוחות משפחתיות בלי טלפונים.
- הוצאת מכשירים מחדר השינה בלילה.
- דוגמה אישית של ההורים בשימוש בטלפון.
- עידוד פעילות גופנית ומפגשים חברתיים פנים אל פנים.
- שיח פתוח על החוויה הדיגיטלית, בלי האשמה.
אם המסך פוגע בתפקוד, בשינה או במצב הרוח, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. לעיתים מאחורי שימוש כפייתי עומד קושי נוסף, כמו הפרעת קשב. על כך תמצאו הרחבה בכתבה על השמנה והפרעת קשב.
שורה תחתונה על זמן מסך אצל מתבגרים
זמן מסך אצל מתבגרים משפיע על הנפש, על השינה ועל הגוף. שילוב של צעדים מערכתיים, ליווי משפחתי וטיפוח כישורי ויסות רגשי יכול לעזור לצעירים לצאת ממעגל התלות. בסופו של דבר, בעולם שבו כולנו ברשת כל הזמן, האתגר האמיתי הוא ללמוד מתי ואיך להתנתק.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
התמכרות בני נוער במלחמה: קניות אונליין, גיימינג ומין
Social Media and Youth Mental Health: The U.S. Surgeon General's Advisory
החל מפברואר: איסור מוחלט על שימוש בטלפונים ניידים בבתי הספר היסודיים
