מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
מזון אולטרה-מעובד: מהכנס באטלנטה אל צלחת האוכל
מזון אולטרה-מעובד היה אחד הנושאים הבולטים בשבוע ההשמנה (ObesityWeek) 2025, שהתקיים בנובמבר 2025 באטלנטה. מושב מיוחד עסק בשאלה אם המזונות האלה ממכרים, ומה הם עושים לבריאות. בנוסף, המושב דן במאבק הפוליטי סביב תיוג ורגולציה. המסר המרכזי: הבעיה אינה רק כמות הקלוריות, אלא סביבת המזון כולה.
מה זה מזון אולטרה-מעובד, וכמה ממנו אנחנו אוכלים?
מזון אולטרה-מעובד (Ultra-Processed Food – UPF) הוא מזון תעשייתי שעבר עיבוד רב. לרוב הוא יציב על המדף, מכיל רכיבים שלא נמצאים במטבח הביתי, טעמים מלאכותיים ומרקמים מהונדסים. דוגמאות מוכרות: חטיפים, משקאות ממותקים, דגני בוקר ממותקים, נקניקים וארוחות מוכנות.
בטיוטה המקורית הופיעה הערכה של עד 70% מהתפריט האמריקאי. כיום יש נתונים עדכניים. לפי דוח המרכז האמריקאי לבקרת מחלות מאוגוסט 2025, מזון אולטרה-מעובד סיפק 55.0% מהקלוריות של האמריקאים מגיל שנה ומעלה. אצל ילדים ובני נוער השיעור הגיע ל־61.9%, ואצל בני 19 ומעלה ל־53.0%.
מה קורה לגוף כשהתפריט מבוסס על מזון מעובד
הראיה הקלאסית מגיעה ממחקר מבוקר של המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב משנת 2019. החוקרים אשפזו 20 מבוגרים והאכילו אותם שבועיים בתפריט אולטרה-מעובד ושבועיים בתפריט לא מעובד. שני התפריטים הותאמו בקלוריות, סוכר, שומן, מלח וסיבים. למרות זאת, בתפריט המעובד המשתתפים אכלו כ־500 קלוריות נוספות ביום ועלו בממוצע 0.9 ק"ג.
בכנס ובספרות הוצג גם מחקר חדש מאוניברסיטת וירג'יניה טק, שפורסם בנובמבר 2025. 27 צעירים בני 18 עד 25 אכלו שבועיים תפריט שבו 81% מהקלוריות הגיעו ממזון מעובד, ושבועיים תפריט ללא מזון כזה. בקבוצה כולה לא היה הבדל בכמות שאכלו בארוחת מזנון אחרי כל תקופה. עם זאת, הצעירים בני 18 עד 21 אכלו יותר אחרי התפריט המעובד, וגם נטו לנשנש בלי רעב. כלומר, גיל ההתבגרות המאוחר עשוי להיות תקופה רגישה במיוחד.
מזון אולטרה-מעובד ומוח האדם
איך המזון משפיע על המוח? מחקר מכון מקס פלאנק בדק את השאלה בעזרת MRI תפקודי. מבוגרים במשקל תקין קיבלו במשך שמונה שבועות חטיף יומי עשיר בשומן ובסוכר, בנוסף לתזונה הרגילה. החטיף הגביר את תגובת המוח למזון והחליש את ההעדפה למזון דל שומן. השינויים האלה הופיעו בלי שינוי במשקל, כלומר המזון עצמו "מאמן" את מערכת התגמול.
המנגנון מוכר. השילוב של סוכר, שומן ומלח מעורר שחרור של דופמין, מוליך עצבי שקשור לתחושת תגמול. התחושה הנעימה קצרה, ולכן הרעב והחשק חוזרים מהר. זה גם חלק מההסבר ל"רעש האוכל", שעליו כתבתי בכתבה למה אנחנו חושבים על אוכל כל הזמן.
ההתמכרות השקטה
התמכרות למזון אינה מופיעה כאבחנה רשמית ב־DSM, מדריך האבחנות הפסיכיאטרי. עם זאת, סקירה בכתב העת BMJ מעריכה שכ־14% מהמבוגרים וכ־12% מהילדים עומדים בקריטריונים של התמכרות למזון אולטרה-מעובד. החוקרים טוענים שמדובר בהתמכרות לחומר, ולא רק להתנהגות. הם משווים את הדפוס לדפוסים של התמכרות לטבק ולאלכוהול: חשק עז, אובדן שליטה והמשך שימוש למרות נזק.
חשוב להבחין בין התמכרות למזון לבין אכילה רגשית או בולמוסית. לכל אחת מהן טיפול משלה. קראו עוד על התמודדות עם אכילה רגשית ועל הרעב שמתחיל במוח.
המדיניות: מאבק בין מדע לתעשייה
אחת הנקודות המרכזיות בכנס הייתה פער ברור. החקיקה מתמקדת עדיין ברכיבים בודדים כמו סוכר או שומן, ולא ברמת העיבוד. "הבעיה מתחילה בהגדרה", אמר אחד הדוברים. "כשאי אפשר להגדיר, אי אפשר לאכוף."
ובכל זאת, יש תזוזה. באוקטובר 2025 קליפורניה חוקקה חוק ראשון מסוגו בארה"ב. החוק קובע הגדרה חוקית למזון אולטרה-מעובד, ומוציא בהדרגה את המזונות הבעייתיים ביותר מארוחות בתי הספר. בנוסף, בינואר 2026 פרסם הממשל האמריקאי את הנחיות התזונה האמריקאיות החדשות, תחת הסיסמה "אכלו אוכל אמיתי". אלו ההנחיות הלאומיות הראשונות שממליצות במפורש להימנע ממזון מעובד מאוד.
במקביל, סדרת מאמרים בכתב העת Lancet מנובמבר 2025 הצביעה על תעשיית המזון כגורם מרכזי בהתפשטות התופעה. לדברי הכותבים, שתדלנות, תביעות משפטיות ומימון מחקרים מעכבים רגולציה. לכן הם קוראים לתגובה עולמית מתואמת, בדומה למאבק בעישון. עוד על המגמות האלה בכתבה על מזון מהיר והשמנה.
חינוך תזונתי מתחיל בילדות
ילדים לומדים את הרגלי האכילה שלהם בבית. לדעתי, המסר המרכזי מהכנס הוא שאין תחליף לחינוך תזונתי מוקדם. המדיניות הציבורית צריכה לתמוך בכך, לא רק באמצעות מיסים או הגבלות. היא צריכה ליצור סביבה שמאפשרת בחירה אמיתית במזון טבעי ובריא.
מה אפשר לעשות כבר היום בבית?
- לבשל בעיקר מחומרי גלם פשוטים, גם בארוחות קצרות.
- לקרוא את רשימת הרכיבים: רשימה ארוכה עם שמות לא מוכרים היא סימן אזהרה.
- להחליף משקאות ממותקים במים.
- להשאיר חטיפים מחוץ לטווח הראייה, ופירות במקום נגיש.
- לאכול יחד, בלי מסכים, ובקצב איטי.
על הקשר בין הרגלים בגיל צעיר להשמנה בהמשך החיים כתבתי בכתבה על השמנה בילדים.
העתיד של מזון אולטרה-מעובד: הגדרה, שקיפות וחקיקה
מדיניות התזונה של הדור הבא תדרוש שילוב של מדע המוח, חינוך ציבורי וחקיקה אמיצה. ראשית, צריך הגדרה ברורה וחוקית של מזון אולטרה-מעובד. שנית, תיוג שקוף על גבי האריזה. לבסוף, הגבלה של פרסום מזון כזה לילדים. צעדים כאלה עשויים להפוך את המאבק בהשמנה ממלחמה פרטית של כל אדם למאמץ לאומי אמיתי.
שורה תחתונה
מזון אולטרה-מעובד משפיע על כמות האוכל, על מערכת התגמול במוח ועל הבריאות לאורך שנים. הנתונים מראים שמתבגרים וצעירים רגישים במיוחד להשפעה הזאת. בסופו של דבר, השינוי האמיתי דורש גם בחירה אישית וגם סביבה שתומכת בה. מסגרת רחבה לתזונה בריאה מופיעה בכתבה על תזונה להזדקנות בריאה.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Ultra-processed Food Consumption in Youth and Adults: United States, August 2021–August 2023
Habitual daily intake of a sweet and fatty snack modulates reward processing in humans
Social, clinical, and policy implications of ultra-processed food addiction
Governor Newsom signs first-in-the-nation law to ban ultra-processed foods from school lunches
'Eat real food' – What physicians need to know about the new U.S. Dietary Guidelines, 2025-2030
