כשההשמנה מתחילה בגיל שלוש
הרצאת הפרס המרתקת של פרופ’ אנטיה קרנר בכינוס האירופי להשמנה
אחד הרגעים המרגשים בכינוס ECO 2026 היה
טקס הענקת פרס ההצטיינות של קרן Novo Nordisk Foundation.
לאחר מכן נשאה פרופ' Antje Körner, חוקרת ורופאת ילדים מאוניברסיטת לייפציג, את הרצאת הפרס. כיום היא נחשבת לאחת החוקרות המובילות בעולם בתחום ההשמנה בילדים והמטבוליזם המוקדם.
ההרצאה לא עסקה רק בעוד מחקר על עודף משקל בילדים.
היא הציגה תפיסה עמוקה ומטלטלת הרבה יותר: ההשמנה אינה מתחילה בגיל ההתבגרות ואפילו לא בבית הספר.
מחקרים חדשים מראים כי השמנה בילדים עשויה להתחיל כבר בגיל שלוש.
היא משפיעה על הבריאות המטבולית, הלבבית וההורמונלית גם שנים רבות לאחר מכן.
“ההשמנה בילדות אינה שלב חולף”
פרופ’ קרנר פתחה את הרצאתה במסר חד וברור: השמנה בילדות אינה “שלב זמני” או “משהו שיעבור כשהילד יגדל”.
לדבריה, ילדים עם עודף משקל בגיל צעיר נמצאים בסיכון גבוה להמשיך עם השמנה גם בבגרות.
בנוסף, הם מפתחים בשכיחות גבוהה יותר סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, כבד שומני ומחלות לב.
היא הדגישה כי המדע כבר הוכיח שהתהליכים הביולוגיים מתחילים הרבה לפני גיל מבוגר. לכן מחלות מטבוליות אינן מתחילות רק בבגרות.
כבר בילדות ניתן לראות שינויים ברגישות לאינסולין, עלייה בדלקת כרונית ושינויים בפעילות רקמת השומן.
השנים הראשונות לחיים משנות את העתיד המטבולי
אחד החלקים המרתקים בהרצאה עסק בשאלה מתי למעשה מתחיל “מסלול ההשמנה”.
קרנר הציגה נתונים שלפיהם ילדים שמפתחים עודף משקל בגיל הרך נכנסים למסלול מטבולי שונה. מסלול זה שונה לחלוטין מזה של ילדים במשקל תקין.
לדבריה, השנים הראשונות לחיים מעצבות את התפתחות תאי השומן. הן משפיעות גם על ויסות הרעב, הרגישות לאינסולין והתפתחות המוח המטבולי.
המחקרים הראו כי ילדים עם BMI גבוה בגיל צעיר מפתחים לעיתים היפראינסולינמיה מוקדמת. הדבר קורה עוד לפני הופעת סוכרת או עלייה משמעותית ברמות הגלוקוז.
בדיקות העמסת סוכר (OGTT) זיהו אצלם דפוסים חריגים. דפוסים אלה מנבאים סיכון עתידי לסוכרת ולפגיעה מטבולית.
המסר היה ברור: לעיתים הנזק המטבולי מתחיל שנים רבות לפני שהמחלה “נראית לעין”.
השפעת מגפת הקורונה על השמנה בילדים
קרנר הקדישה חלק משמעותי מההרצאה להשפעות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה על בריאות הילדים.
לדברי קרנר, תקופת הסגרים יצרה “סערה מטבולית מושלמת”:
ירידה בפעילות גופנית, עלייה בזמן מסך, שינויים בהרגלי שינה, סטרס משפחתי ואכילה רגשית. יחד עם זאת, במדינות רבות נרשמה עלייה חדה במיוחד במשקל בקרב ילדים שכבר היו בסיכון להשמנה.
היא הדגישה כי העלייה במשקל בתקופת הקורונה לא הייתה זמנית בלבד. אצל ילדים רבים היא האיצה תהליכים מטבוליים שליליים. בין השאר נרשמו תנגודת לאינסולין, כבד שומני ועלייה בסיכון הקרדיו־מטבולי כבר בגיל צעיר.
האם כל השמנה בילדים היא אותה מחלה?
אחד הנושאים החדשניים ביותר בהרצאה היה תחום ההשמנה המונוגנית והגנטיקה של ההשמנה.
קרנר הציגה מחקרים חדשים על מוטציות גנטיות נדירות הקשורות להשמנה קשה בילדות, כולל מוטציות ב־ASIP ובמערכות ויסות הרעב והשובע במוח.
לדבריה, אצל חלק מהילדים שינויים ביולוגיים וגנטיים הם הגורם המרכזי להשמנה. שינויים אלה משפיעים על תחושת הרעב, הוצאת האנרגיה והמטבוליזם.
היא הדגישה כי הבנת הביולוגיה של ההשמנה בילדים משנה לחלוטין את הדרך שבה יש להתייחס למשפחות. במקום האשמה או סטיגמה, יש צורך בהבנה רפואית, אבחון מוקדם וטיפול מותאם אישית.
הדור החדש של הטיפולים בילדים
ההרצאה עסקה גם בעתיד הטיפול בילדים עם השמנה קשה. קרנר הציגה טיפולים חדשניים כמו סטמלנוטייד – Setmelanotide,
הפועל על מסלולים עצביים הקשורים לרעב ושובע, וכן מחקרים על שימוש בתרופות ממשפחת GLP-1 בילדים ובמתבגרים עם השמנה קשה או גנטית.
לדבריה, אנו נכנסים לעידן חדש. בעתיד ניתן יהיה להתאים טיפול לפי הפנוטיפ הביולוגי של הילד ולא רק לפי ה־BMI שלו.
עם זאת, היא הדגישה כי תרופות לבדן אינן הפתרון. טיפול בהשמנה בילדים חייב לכלול גם סביבה משפחתית תומכת, תזונה נכונה, פעילות גופנית, שינה טובה, הפחתת סטרס ותמיכה רגשית.
“ההשמנה בילדים היא מחלה ביולוגית, לא כישלון אישי”
אחד המסרים החזקים ביותר בהרצאה היה הצורך להילחם בסטיגמה סביב השמנה בילדים.
קרנר הדגישה כי ילדים החיים עם השמנה מתמודדים לעיתים קרובות עם בושה, דחייה חברתית ופגיעה בדימוי העצמי כבר מגיל צעיר מאוד.
כאשר אנשי מקצוע או הורים מגדירים את ההשמנה כ"חוסר כוח רצון", הם מתעלמים מהמורכבות הביולוגית שלה. בנוסף, גישה זו עלולה לגרום גם לנזק רגשי משמעותי.
היא קראה לעבור מגישה שיפוטית לגישה רפואית, אמפתית ומדעית, הרואה בילד אדם עם מחלה כרונית הזקוק לטיפול ולליווי, ולא להאשמה.
פרס שמסמל שינוי תפיסתי עולמי
במהלך טקס הפרס הודגש כי עבודתה של פרופ’ קרנר מייצגת את אחד הכיוונים החשובים ביותר ברפואת ההשמנה המודרנית:
זיהוי מוקדם של מסלולים מטבוליים בילדות והתערבות מוקדמת לפני הופעת סיבוכים בלתי הפיכים.
כיום הרפואה כבר אינה רואה בהשמנה רק תוצאה של עודף קלוריות.
המחלה עשויה להתחיל כבר בשנות החיים הראשונות ולהשפיע על הלב, הכבד, המוח והמטבוליזם לאורך החיים.
