מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
הליכה ומניעת אלצהיימר: ממצא מעודד
הקשר בין הליכה ומניעת אלצהיימר מתחזק, ובמינון נוח להפתיע. מחקר חדש מצא שכבר 3,000 צעדים ביום קשורים להאטה בהידרדרות הקוגניטיבית. כלומר, לא צריך לרוץ מרתון. תנועה יומיומית מתונה מספיקה כדי לעשות הבדל אמיתי.
איך נבנה המחקר?
החוקרים מבית החולים מאס ג'נרל בריגהאם עקבו אחרי 296 משתתפים במחקר המוח המזדקן של הרווארד. גילם נע בין 50 ל-90, וכולם היו בריאים קוגניטיבית בתחילת הדרך. הצעדים נספרו באמצעות צעדומטרים. במקביל, סריקות מוח מסוג PET עקבו אחרי הצטברות חלבון טאו ואמילואיד. המעקב נמשך בממוצע כתשע שנים.
כמה צעדים צריך להליכה ומניעת אלצהיימר?
כאן מתגלה מדרגה ברורה. בקרב אנשים עם רמות אמילואיד גבוהות, 3,000 עד 5,000 צעדים ביום דחו את הירידה הקוגניטיבית בכשלוש שנים בממוצע. יתרה מזאת, 5,000 עד 7,500 צעדים דחו אותה בכשבע שנים. לעומת זאת, אצל יושבניים חלבון הטאו הצטבר מהר יותר, והתפקוד ירד במהירות רבה יותר.
הליכה ומניעת אלצהיימר: הקשר לחלבון טאו
המודלים הסטטיסטיים מצביעים על מנגנון מעניין. רוב התועלת הקוגניטיבית נבעה מהאטת הצטברות חלבון הטאו. כלומר, התנועה כנראה משפיעה ישירות על אחד התהליכים המזיקים במחלה. חשוב לציין שהתועלת בלטה בעיקר אצל מי שכבר נשא עומס אמילואיד.
איך מגדילים את מספר הצעדים?
ראשית, פרקו את ההליכה למקטעים קצרים לאורך היום. בנוסף, רדו תחנה אחת מוקדם או החנו רחוק יותר. כמו כן, קבעו תזכורת לקום כל שעה. לבסוף, שלבו הליכה קצרה אחרי כל ארוחה. כל אלה מצטברים למספר צעדים משמעותי בלי מאמץ מיוחד.
שורה תחתונה
לסיכום, המסר מעצים ומעשי. אפילו עלייה צנועה במספר הצעדים היומי עשויה להגן על המוח. להעמקה אפשר לקרוא על מניעת דמנציה ושמירה על המוח, על כושר שלם לאריכות ימים, ועל אימון אירובי מול אימון כוח. בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר להתחיל היא פשוט לקום וללכת.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי.
