הכתבות שלי

ויגובי לילדים צעירים? מחקר חדש מסמן שינוי בטיפול בהשמנה כבר מגיל שש

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

ויגובי לילדים: מה הראה המחקר החדש

ויגובי לילדים צעירים הוא נושא שעד לאחרונה כמעט אף אחד לא חקר. כעת מגיעות תוצאות ראשונות ממחקר רחב היקף. טיפול שבועי בסמגלוטייד (Semaglutide), החומר הפעיל בוויגובי (Wegovy), ניתן לצד תזונה מותאמת ופעילות גופנית. הוא סייע ל־40.4% מהילדים בגילי שש עד 11 לרדת אל מתחת להגדרה של השמנה.

זו בשורה חשובה למשפחות שמתמודדות עם השמנה חמורה בילדות. עם זאת, הנתונים המלאים עדיין ממתינים להצגה מדעית ולבחינה של רשויות התרופות.

השמנה בילדות אינה כישלון חינוכי

במשך שנים השמנה בילדות נתפסה בעיקר כתוצאה של הרגלים. דיברו על אכילה לא נכונה, מחסור בתנועה או קושי של ההורים להציב גבולות.

כיום הרפואה מבינה שמדובר במחלה כרונית ומורכבת. היא מושפעת מגנטיקה, מהורמונים וממנגנוני רעב ושובע. גם הסביבה, השינה, המצב הרגשי וגורמים חברתיים משפיעים עליה. הרחבתי על כך במדריך על השמנה בבני נוער ובריאות מטבולית.

היקף התופעה עצום. לפי אטלס ההשמנה העולמי לשנת 2026, כ־177 מיליון ילדים ובני נוער בגילי 5 עד 19 חיו עם השמנה בשנת 2025. עד שנת 2040 המספר צפוי לעלות לכ־228 מיליון.

מחקר קלאסי שפורסם ב־JAMA בשנת 2003 בדק את איכות החיים של ילדים עם השמנה חמורה. איכות החיים שדיווחו הייתה דומה לזו של ילדים שמטופלים בשל סרטן. הנתון הזה ממחיש היטב שזו אינה סוגיה אסתטית.

ויגובי לילדים: שניים מכל חמישה ירדו מתחת לסף ההשמנה

שמו של המחקר הוא סטפ יאנג (STEP Young). זהו מחקר שלב שלישי, אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו. הוא התקיים בכמה מדינות וכלל 165 ילדים עם השמנה, בגילי שש עד פחות מ־12.

החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה זריקת סמגלוטייד אחת לשבוע. הקבוצה השנייה קיבלה זריקת דמה. הטיפול נמשך 68 שבועות. במקביל, כל הילדים ומשפחותיהם קיבלו הדרכה לתזונה מופחתת קלוריות ולעידוד פעילות גופנית.

רוב הילדים הגיעו למחקר עם מחלה משמעותית. מעל 85% מהם סבלו מהשמנה חמורה בדרגה השנייה או השלישית. לפי החברה, דרגות אלה מקבילות אצל מבוגרים למדד מסת גוף (BMI) של 35 ומעלה ושל 40 ומעלה.

הממצא המרכזי פורסם בהודעת חברת נובו נורדיסק. לאחר 68 שבועות, 40.4% מהילדים שטופלו בסמגלוטייד ירדו אל מתחת לסף ההשמנה. בקבוצת הביקורת אף ילד לא הגיע לכך. כלומר, כמעט שניים מכל חמישה ילדים עברו לקטגוריה של עודף משקל או משקל תקין.

איך לקרוא את הנתון

חשוב להבין איך החוקרים חישבו את הנתון. הוא מבוסס על אומדן השפעת התרופה (Trial Product Estimand). כלומר, ההנחה היא שכל הילדים התמידו בטיפול לכל אורכו.

לכן צריך להמתין גם לניתוח המשלים. הניתוח הזה כולל ילדים שהפסיקו טיפול או החמיצו מנות. הוא משקף טוב בהרבה את מה שקורה במרפאה.

בנוסף, המחקר השיג את מטרתו המרכזית. הוא הראה במדד מסת הגוף ירידה גדולה בקבוצת הסמגלוטייד לעומת הביקורת. עם זאת, החברה טרם פרסמה את שיעור הירידה הממוצע. לכן עדיין אי אפשר להשוות במדויק את עוצמת ההשפעה למתבגרים ולמבוגרים.

מדוע מודדים ילדים בצורה שונה?

משקלם וגובהם של ילדים משתנים באופן טבעי לאורך הגדילה. לכן ערך בודד של BMI אינו מספיק. הרופאים משווים אותו לעקומות גדילה שמותאמות לגיל ולמין. במחקר הזה השתמשו בעקומות של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC).

השמנה בילדים מוגדרת בדרך כלל כ־BMI באחוזון 95 ומעלה. בדרגה השנייה ההגדרה היא BMI של 120% לפחות מערך אחוזון 95. השמנה בדרגה השלישית מוגדרת כ־140% לפחות מאותו ערך.

מטרת הטיפול בילד אינה מספר נמוך על המשקל. המטרה היא לשפר את מסלול הגדילה, את הבריאות המטבולית ואת הכושר. כך גם את איכות החיים ואת תחושת הביטחון, תוך שמירה על התפתחות תקינה.

איך סמגלוטייד פועל?

סמגלוטייד מחקה הורמון טבעי בשם GLP-1, פפטיד דמוי גלוקגון מסוג 1. ההורמון פועל במוח ובמערכת העיכול. הוא מגביר תחושת שובע ומפחית רעב. בנוסף, הוא מאט את התרוקנות הקיבה ומסייע בוויסות האכילה. הסברתי את המנגנון בהרחבה במאמר על תרופות GLP-1 והמוח.

התרופה ניתנת אחת לשבוע, והמינון עולה בהדרגה. במחקר החדש קיבלו הילדים מינון מרבי של 1.7 או 2.4 מיליגרם לשבוע. המינון נקבע לפי המשקל בתחילת המחקר. גם התזונה והפעילות הגופנית היו חלק בלתי נפרד מהתוכנית.

הגישה הזו חשובה במיוחד בילדות. התרופה אינה מחליפה ארוחות מזינות, תנועה ושינה. היא גם אינה מחליפה תמיכה רגשית וסביבה משפחתית מיטיבה. עם זאת, היא עשויה להפחית את הרעב הביולוגי. כך היא מאפשרת לילד ולמשפחה ליישם שינויים בצורה יציבה ועקבית.

ניסיון משמעותי כבר קיים בקרב מתבגרים

ויגובי כבר מאושרת בארצות הברית ובאירופה למתבגרים מגיל 12 עם השמנה. מחקר סטפ טינס (STEP TEENS) עמד בבסיס האישור. הוא כלל 201 מתבגרים.

לאחר 68 שבועות נמדדה ירידה ממוצעת של 16.1% ב־BMI. בקבוצת הביקורת נמדדה עלייה של 0.6%. בנוסף, 73% מהמתבגרים שקיבלו סמגלוטייד ירדו לפחות 5% ממשקלם. בקבוצת הביקורת השיעור היה 18%. נצפו גם שיפורים בהיקף המותניים, ברמות הסוכר, בשומני הדם ובאנזים הכבד.

המספר המעניין להשוואה מגיע מניתוח משלים שפורסם בכתב העת Obesity. לפיו, 44.9% מהמתבגרים שטופלו בסמגלוטייד עברו לעודף משקל או למשקל תקין. בקבוצת הביקורת השיעור היה 12.1%.

שיעור המתבגרים בהשמנה מדרגה שלישית ירד מ־37.3% ל־13.6%. בנוסף, 73.7% מהם שיפרו לפחות קטגוריה אחת של BMI, לעומת 19.0% בקבוצת הביקורת.

התוצאה בילדים הצעירים, 40.4%, קרובה אפוא לזו של המתבגרים. ההבדל הבולט הוא בקבוצת הביקורת. בקרב המתבגרים כ־12% ירדו מתחת לסף ההשמנה גם בלי תרופה. בקרב הילדים הצעירים אף אחד לא עשה זאת.

גם לירגלוטייד כבר נבדקה בילדים

גם תרופה אחרת מאותה משפחה כבר נבדקה בילדים צעירים. זוהי לירגלוטייד (Liraglutide), במתן יומי. מחקר סקייל קידס (SCALE Kids) פורסם בכתב העת NEJM. הוא כלל 82 ילדים בני 6 עד 11.

הילדים טופלו במינון של 3.0 מיליגרם ביום. לאחר 56 שבועות נמדדה ירידה של 5.8% ב־BMI. בקבוצת הביקורת נמדדה עלייה של 1.6%. התוצאות החדשות של סמגלוטייד השבועי מרחיבות אפוא מגמה מחקרית שכבר החלה להתבסס.

בישראל ההכרה בטיפול תרופתי בהשמנה בגיל צעיר כבר מתבטאת גם בשירותי הבריאות. כתבתי על כך במאמר על זריקות הרזיה לבני נוער בסל הבריאות. על היבטי העלות כתבתי במדריך על עלות טיפול תרופתי בהשמנה.

ויגובי לילדים: מה ידוע על הבטיחות?

לפי הודעת החברה, פרופיל הבטיחות במחקר החדש היה דומה למחקרים קודמים. זה נכון לילדים, למתבגרים ולמבוגרים. לא זוהו סימני בטיחות חדשים. בנוסף, עד כה החוקרים לא זיהו פגיעה בגדילה או בהתפתחות המינית.

תופעות הלוואי המוכרות של סמגלוטייד הן בעיקר במערכת העיכול. הן כוללות בחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים או עצירות. הן שכיחות במיוחד בתקופת העלאת המינון.

במחקר המתבגרים נצפו תופעות במערכת העיכול אצל 62% מהמטופלים, לעומת 42% בקבוצת הביקורת. אבני מרה הופיעו אצל 4% מהמטופלים בסמגלוטייד, ולא הופיעו בקבוצת הביקורת. גם העלון לרופא של ויגובי מציין נתון חשוב. שיעורי אבני המרה ודלקת כיס המרה במתבגרים היו גבוהים מאשר במבוגרים.

ילדים צעירים צריכים תשומת לב מיוחדת. צריך לעקוב אחר איכות התזונה, כמות החלבון, הוויטמינים והמינרלים. בנוסף, יש לעקוב אחר הגדילה לגובה, מסת השריר, ההתפתחות המינית והמצב הרגשי.

טיפול כזה מתאים לצוות רב־מקצועי. הצוות כולל רופא ילדים או אנדוקרינולוג ילדים ודיאטנית שמתמחה בילדים. במידת הצורך מצטרפת גם תמיכה רגשית.

מה עוד נרצה לדעת כשיוצגו הנתונים המלאים

ההודעה שפורסמה היא הודעת חברה ולא מאמר מדעי מלא. אלה תוצאות ראשוניות, וכמה שאלות מהותיות עדיין פתוחות.

המחקר תוכנן לבדוק גם מדדים נוספים מעבר ל־BMI. ביניהם מדדי גוף, גורמי סיכון לבביים ומשק הסוכר. בנוסף נבדק הרכב הגוף בתת־קבוצה, בסריקת DXA. חלק מהמדדים נמדדו בשבוע 68 וגם בשבוע 104.

נקודת שבוע 104 מעניינת במיוחד. היא מאפשרת לבחון מה קורה אחרי סיום הטיפול, כולל עלייה חוזרת במשקל. חשוב באותה מידה לדעת מה היה שיעור הנשירה מהטיפול. כך גם מה היה קצב הגדילה לגובה ואיך השתנו השריר והשומן.

נתון מעניין נוסף הוא עצם קיומו של המחקר. החברה ערכה אותו כדי לענות על דרישת רשויות הרגולציה לאחר שיווק. במילים אחרות, זהו המשך מובנה של מחקרי המבוגרים והמתבגרים.

הנתונים המלאים אמורים להיות מוצגים בכנס ObesityWeek 2026. הכנס יתקיים בין 14 ל־17 בנובמבר 2026 בוושינגטון.

ויגובי לילדים: עדיין אין אישור מתחת לגיל 12

התוצאות המעודדות אינן מהוות עדיין אישור רגולטורי. לפי ההתוויה של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), ויגובי מאושרת כיום מגיל 12 ומעלה.

גם הסוכנות האירופית לתרופות (EMA) מאשרת את הזריקה רק למתבגרים מגיל 12 עם השמנה ובמשקל מעל 60 קילוגרם. בנוסף, היא מנחה להעריך מחדש את הטיפול לאחר 12 שבועות במינון המרבי הנסבל. אם לא הושגה ירידה של 5% לפחות ב־BMI, יש להפסיק את הטיפול.

לפיכך, ויגובי לילדים מתחת לגיל 12 נחשבת בשלב זה טיפול מחוץ להתוויה. לאחר הצגת הנתונים המלאים, הקהילה המדעית ורשויות התרופות יבחנו את כל הממצאים. הם יבדקו את שיעור הירידה הממוצע, הנשירה, תופעות הלוואי, הרכב הגוף והמדדים המטבוליים.

טיפול מוקדם אינו טיפול קוסמטי

השמנה חמורה בגיל צעיר עלולה להיות מלווה כבר בילדות במחלות נלוות. ביניהן טרום־סוכרת, כבד שומני, יתר לחץ דם והפרעה בשומני הדם. נוספים עליהן דום נשימה בשינה, קשיים אורתופדיים ופגיעה באיכות החיים.

הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מדגישות טיפול מוקדם, משפחתי ונטול סטיגמה. הן אף מאפשרות לשקול טיפול תרופתי בילדים בני 8 עד 11 במקרים מתאימים. ההחלטה תלויה בהתוויות, בסיכונים ובחומרת המחלה.

מעבר לכך, השמנה בילדות נוטה להימשך אל הבגרות. איתה נמשך גם הסיכון המטבולי והלבבי. בקרב מבוגרים כבר הוכח שסמגלוטייד מפחית אירועים קרדיווסקולריים. הרחבתי על כך במדריך על ויגובי ומחלות לב. מכאן ההיגיון של טיפול מוקדם: לא כדי לשנות מראה, אלא כדי לשנות מסלול.

מה כדאי לשאול לפני שמתחילים טיפול

החלטה על טיפול תרופתי בילד מתבססת על כמה שיקולים. ביניהם חומרת ההשמנה, מסלול העלייה במשקל ומחלות נלוות. חשובים גם ניסיונות טיפול קודמים, דפוסי האכילה, המצב הרגשי ומוכנות המשפחה לתהליך ארוך.

שאלות מעשיות שכדאי להעלות בפגישה:

מהי מטרת הטיפול המוגדרת עבור הילד?

כיצד יימדדו הגדילה, מסת השריר וההתפתחות?

מי מלווה את התזונה?

מה תוכנית המעקב אם מופיעות תופעות לוואי?

מה קורה כשמפסיקים את הטיפול?

המטרה היא לשפר את הבריאות בהווה ובעתיד. היא אינה התאמה לאידיאל חיצוני כלשהו.

השורה התחתונה על ויגובי לילדים

המחקר החדש מציג תוצאה מרשימה. 40.4% מהילדים הצעירים שטופלו בסמגלוטייד והתמידו בטיפול ירדו מתחת לסף ההשמנה. זה קרה בתוך כשנה ורבע, לעומת אף ילד בקבוצת הביקורת. עבור ילדים עם השמנה חמורה ומשפחות שכבר השקיעו מאמצים רבים, זו תקווה ממשית.

במקביל, הנתונים שפורסמו עד כה הם תוצאות ראשוניות מטעם החברה. בחינה מלאה תתאפשר רק לאחר הצגת כל הממצאים ופרסומם המדעי.

אם הטיפול יאושר בעתיד לגילים צעירים יותר, מקומו יהיה בתוכנית רפואית משפחתית ומבוקרת. התוכנית תכלול מעקב אחר גדילה, תזונה, מסת שריר, בריאות מטבולית ורווחה נפשית.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי. כל החלטה על טיפול בילד צריכה להתקבל בליווי רפואי מותאם.