תרופות לשימור שריר: לרדת במשקל אבל גם לשמור על השרירים, האתגר החדש של תרופות ההרזיה

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

תרופות לשימור שריר: האתגר החדש של תרופות ההרזיה

תרופות לשימור שריר הן אחד הכיוונים המסקרנים ברפואת ההשמנה כיום. הסיבה פשוטה: הירידה המרשימה במשקל היא רק חלק מהסיפור. לצד איבוד השומן, חלק מהמטופלים מאבדים גם מסת שריר ועצם. במאמר זה אסביר מה ידוע על התופעה, איך אפשר לצמצם אותה כבר היום, ומה מראים המחקרים על הדור החדש של הטיפולים.

תרופות ממשפחת GLP-1, ובהן אוזמפיק, ויגובי, ריבלסוס ומונג'רו, שינו מן היסוד את הטיפול בהשמנה ובסוכרת. הן מסייעות לירידה משמעותית במשקל, מפחיתות סיכון למחלות לב וכלי דם ומשפרות כבד שומני. אולם לצד ההצלחה הגדולה עולה שאלה חשובה: מה קורה לשרירים בזמן הירידה במשקל?

לא כל קילוגרם שיורד הוא שומן

כאשר אדם יורד במשקל, הגוף אינו מאבד רק רקמת שומן. חלק מהירידה מגיע ממסת הגוף הרזה – Lean Mass, כלומר כל מה שאינו שומן: שרירים, איברים, עצמות ונוזלים. לעיתים יש גם ירידה מסוימת בצפיפות העצם.

כמה מסת גוף רזה הולכת לאיבוד? התשובה משתנה מאוד בין מחקרים. לפי סקירה מקיפה על תרופות GLP-1, בחלק מהמחקרים מסת הגוף הרזה היוותה 40% עד 60% מהמשקל שירד. לעומת זאת, במחקרים אחרים היא היוותה כ־15% בלבד או פחות. בנוסף, החוקרים מזכירים שמסה רזה כוללת גם מים ואיברים, ולכן היא אינה שווה בדיוק למסת השריר.

למה השרירים כל כך חשובים?

שריר אינו רק "מנוע" של תנועה. הוא איבר מטבולי חיוני שמשפיע על הרגישות לאינסולין, על ניצול הסוכר ועל קצב חילוף החומרים. גם איכות החיים בגיל המבוגר תלויה בו.

ירידה משמעותית בשריר עלולה לגרום לחולשה, לעייפות ולפגיעה בתפקוד. היא גם מגבירה את הסיכון לנפילות ועלולה להאיץ שבריריות (Frailty), במיוחד אחרי גיל 60. בנוסף, השרירים מספקים לעצם גירוי מכני חיוני. לכן איבוד שריר עלול לבוא יחד עם ירידה במסת העצם. על הקשר בין השמנה לאובדן שריר כתבתי גם במאמר על סרקופניה והשמנה.

האם התרופות עצמן גורמות לאיבוד השריר?

לא בהכרח. חלק ניכר מהאובדן נובע מעצם הירידה המהירה במשקל ומהפחתה חדה בכמות האוכל והחלבון. כאשר אדם אוכל מעט מאוד ולא מתאמן, הגוף מפרק גם שריר כדי לקבל אנרגיה.

יתרה מזאת, לפי אותה סקירה, נראה שהשריר גם מסתגל באופן חיובי. החוקרים מתארים פחות שומן בתוך השריר ושיפור ברגישות לאינסולין. כלומר, איכות השריר עשויה להשתפר גם כשהכמות יורדת. עם זאת, אנשים מבוגרים ומטופלים עם מחלות רקע בסיכון גבוה, ולכן הם צריכים מעקב צמוד.

לכן רוב המומחים ממליצים לא להסתפק בזריקה בלבד. טיפול תזונתי ופעילות גופנית הם חלק מהותי מהצלחת הטיפול. הרחבתי על כך במאמר על זריקות הרזיה ואובדן שריר.

כך שומרים על השרירים כבר היום

עד שיגיעו תרופות לשימור שריר, המפתח הוא לשלב את הטיפול התרופתי עם תוכנית פשוטה וקבועה:

• צריכת חלבון מספקת, בכמה ארוחות לאורך היום. מידע מעשי תמצאו במדריך על חלבון בירידה במשקל.
• אימוני כוח פעמיים עד שלוש בשבוע.
• פעילות אירובית מתונה לשיפור הכושר ובריאות הלב.
• ירידה הדרגתית ומבוקרת במשקל, בלי מרדף אחרי מהירות.
• מעקב אחרי הרכב הגוף, ולא רק אחרי המספר על המשקל.

היום מרפאות רבות משלבות מדידה של מסת שריר, אחוזי שומן ולעיתים גם צפיפות עצם במעקב השוטף. במאמר על אימוני כוח בזמן ירידה במשקל פירטתי איך בונים תוכנית אימון מתאימה.

הדור החדש: תרופות לשימור שריר במחקרים

החשש מאיבוד שריר הוביל לפיתוח תרופות שמטרתן לשמר ואף להגדיל שריר בזמן הירידה במשקל. רובן חוסמות את המיוסטטין (Myostatin) או חלבונים קרובים לו. אלה חלבונים טבעיים שמגבילים את גדילת השריר. נכון לאוקטובר 2026, אף אחת מהתרופות האלה עדיין לא אושרה לשימוש.

אפיטגרומאב עם טירזפטייד

במחקר EMBRAZE שילבו את הנוגדן אפיטגרומאב (Apitegromab) עם טירזפטייד (Tirzepatide), החומר הפעיל במונג'רו. אחרי 24 שבועות, בקבוצת הטירזפטייד לבד מסת הגוף הרזה היוותה 30.2% מהירידה. לעומת זאת, בקבוצת השילוב היא היוותה 14.6% בלבד. כלומר, השילוב שימר מסת גוף רזה בשיעור גבוה ב־54.9%.

טרבוגרומאב עם סמגלוטייד

במחקר COURAGE בחנה חברת רג'נרון את הנוגדן טרבוגרומאב (Trevogrumab) עם סמגלוטייד (Semaglutide). עם סמגלוטייד לבד, 33.0% מהמשקל שירד אחרי 26 שבועות היה מסת גוף רזה. התוספת מנעה כמחצית מהאובדן הזה. עם זאת, בזרוע שקיבלה גם תרופה שלישית היו שיעורים גבוהים של הפסקת טיפול ושני מקרי מוות. החברה לא מצאה קשר ישיר לטיפול. על המחקר כתבתי בהרחבה במאמר על מחקר COURAGE.

בימגרומאב עם סמגלוטייד

במחקר BELIEVE, שפורסם ב־Nature Medicine במרץ 2026, נבדק הנוגדן בימגרומאב (Bimagrumab). אחרי 72 שבועות, השילוב עם סמגלוטייד הביא לירידה של 22.1% במשקל, לעומת 15.7% עם סמגלוטייד לבד. בנוסף, 92.8% מהירידה בשילוב היו שומן, לעומת 71.8% עם סמגלוטייד לבד.

אלה מחקרי שלב 2, קטנים וקצרים יחסית. לכן עדיין לא ברור אם שימור המסה הרזה ישפר גם כוח, תפקוד ובריאות לאורך שנים. התשובה תגיע רק ממחקרים גדולים וארוכים.

העתיד של תרופות לשימור שריר: פחות שומן, הרבה בריאות

רפואת ההשמנה זזה מהתמקדות במשקל בלבד להתמקדות באיכות הירידה. המטרה אינה רק להקטין את המספר על המשקל. המטרה היא להפחית בעיקר שומן, לשמר שרירים, להגן על העצמות ולשפר את הבריאות המטבולית לטווח הארוך.

אם תרופות לשימור שריר יוכיחו את עצמן, נוכל אולי להשיג ירידה גדולה בשומן כמעט בלי לפגוע בשריר. שילוב כזה עשוי לשנות לא רק את הטיפול בהשמנה, אלא גם את הדרך שבה אנו חושבים על הזדקנות בריאה. בינתיים, הכלים הטובים ביותר כבר בידיים שלנו: חלבון, אימוני כוח ומעקב רפואי.

המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Changes in lean body mass with glucagon-like peptide-1-based therapies and mitigation strategies

Frailty in older adults: evidence for a phenotype

Scholar Rock Reports Positive Phase 2 EMBRAZE Trial Results Demonstrating Statistically Significant Preservation of Lean Mass with Apitegromab During Tirzepatide-Induced Weight Loss

Results from Phase 2 COURAGE Trial Demonstrating Potential to Improve Quality of GLP-1 receptor agonist-induced Weight Loss by Preserving Lean Mass, Presented at EASD

Bimagrumab and semaglutide alone or in combination for the treatment of obesity: a phase 2 randomized clinical trial

מחקרי EMBRAZE ו־COURAGE מומנו על ידי החברות שמפתחות את התרופות.