הכתבות שלי

תאים מזדקנים: Mayo Clinic מגלה דרכים חדשות לנטרל את תאי הזומבי

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

תאים מזדקנים: למה כולם מדברים עליהם

תאים מזדקנים הם אחד הנושאים החמים במדע אריכות החיים. חוקרי Mayo Clinic פרסמו לאחרונה סדרה של שבעה מחקרים על התאים האלה. המסקנה המרכזית מפתיעה: לא כל תאי ה"זומבי" זהים. לכן, אולי בעתיד לא נצטרך לחסל את כולם, אלא לכוון בדיוק לאלה שמזיקים.

מהם תאי זומבי

עם השנים, חלק מהתאים בגוף מפסיקים להתחלק. עם זאת, הם לא מתים ולא מתפנים מהגוף. במקום זאת, הם ממשיכים לפעול ומשחררים חומרים דלקתיים. החוקרים קוראים למצב הזה Senescence – הזדקנות תאית, מצב שבו התא עוצר את מחזור החלוקה אך נשאר פעיל.

את תערובת החומרים שהתאים האלה מפרישים מכנים SASP – הפרשה הקשורה להזדקנות, מעין מסר דלקתי לסביבה. הדלקת הזו פוגעת ברקמות שכנות ותורמת לשבריריות ולמחלות של הגיל המבוגר. בעבר כתבתי על מנגנון הניקוי הטבעי שנחלש עם הגיל, וגם על פפטיד ניסיוני נגד תאי זומבי.

תאים מזדקנים אינם קבוצה אחת

מאמר מרכזי בסדרה, שפורסם ב-Nature Aging, מציע מונח חדש: Senotype – סנוטיפ, כלומר סוג מוגדר של תא מזדקן. לפי המאמר, תאים מזדקנים נבדלים זה מזה לפי סוג התא והרקמה. הם נבדלים גם לפי הגורם שעורר את ההזדקנות ולפי השלב שבו הם נמצאים. לכן, החוקרים ממליצים לסווג אותם לפי שילוב של סימנים, ולא לפי סמן בודד.

מחקר נוסף, ב-EMBO Journal, השווה תאים שמבטאים את החלבונים p16 ו-p21. שני החלבונים האלה משמשים סמנים מקובלים להזדקנות תאית. החוקרים זיהו בשתי הקבוצות סנוטיפים שונים, גם ברקמות של בני אדם וגם בעכברים.

המיטוכונדריה מדליקה את הדלקת

שני מחקרים בסדרה בדקו מאיפה מגיע האות הדלקתי. ב-Nature, החוקרים הראו ששינויים בחילוף החומרים של המיטוכונדריה, תחנות הכוח של התא, משנים את הפעלת הגנים הדלקתיים. השינוי עובר דרך מנגנון אפיגנטי, כלומר בקרה על הדלקה וכיבוי של גנים בלי לשנות את רצף ה-DNA.

בנוסף, ב-Nature Communications תיאר הצוות דליפה של RNA מהמיטוכונדריה אל תוך התא. הדליפה הזו מפעילה תגובה חיסונית ומניעה את ה-SASP. המשמעות מעניינת: אולי אפשר לחסום את הדלקת עצמה, בלי להרוג את התאים.

מה עזר לעכברים מבוגרים

החוקרים בדקו כמה גישות טיפול בעכברים מבוגרים. ראשית, תרופות סנוליטיות (Senolytics – תרופות שמחסלות תאים מזדקנים). שנית, חומר טבעי מעגבניות. לבסוף, סילוק גנטי של אוכלוסיות תאים מסוימות. בהתאם לגישה, העכברים הראו פחות סמני דלקת ופחות שבריריות. במקביל, הדלקת במוח פחתה והביצועים במבחנים קוגניטיביים השתפרו.

מחקר אחד, ב-Nature Aging, מיפה את תאי המיקרוגליה, תאי החיסון של המוח, בחומר הלבן של מוח עכברים מבוגרים. החוקרים גם בחנו בו טיפול סנוליטי שמכוון לתאים האלה.

טומטידין מעגבניות

במחקר שפורסם ב-EMBO Molecular Medicine, החוקרים סרקו קבוצה קטנה של חומרים טבעיים. כך הם זיהו את Tomatidine – טומטידין, תרכובת שמקורה בעגבניות. בתאים אנושיים מזדקנים, טומטידין דיכא את ה-SASP בלי לשנות את רמות p16 ו-p21. כלומר, הוא הרגיע את הדלקת בלי להרוג את התאים.

בעכברים מבוגרים, טומטידין הפחית שבריריות ושיפר קואורדינציה מוטורית וביצועים קוגניטיביים. בנוסף, הוא הפחית סמני הזדקנות בכבד, בעור ובנוירונים של ההיפוקמפוס, וגם הפחית דלקת במוח. חשוב לזכור שהמחקר בדק תרכובת מבודדת בעכברים, ולא אכילת עגבניות.

בדיקת דם לתאים מזדקנים

מחקר נוסף, שפורסם ב-Nature Aging, חיפש סמנים בדם. בעכברים, רמות של כמה חלבונים בדם השתנו עם הגיל, ובהם IL-23R. טיפולים סנוליטיים, כמו ונטוקלקס, נביטוקלקס, פיסטין או לוטאולין, הפכו חלק מהשינויים האלה. גם בדם של בני אדם בגילים שונים, רמת IL-23R עלתה עם הגיל.

לכן, IL-23R הוא מועמד לסמן דם שימדוד את עומס התאים המזדקנים בגוף. כמו כן, הצוות פיתח בעבר את SenMayo, קבוצת גנים שמזהה תאים מזדקנים ברקמות שונות. בדיקות כאלה חשובות, כי בלי מדידה אמינה קשה לדעת אם טיפול באמת עובד. על האתגר הזה כתבתי גם בכתבה על שעוני הזדקנות.

מה זה אומר עבורנו

המחקרים מצביעים על כיוון חדש: רפואה מדויקת נגד הזדקנות. במקום לחסל את כל תאי הזומבי, אולי נוכל לכוון לאוכלוסיות המזיקות בלבד. לחלופין, נוכל לחסום רק את האותות הדלקתיים שלהן. עם זאת, כל התוצאות הטיפוליות הגיעו מעכברים ומתאים במעבדה. החוקרים עצמם מדגישים שעדיין אין הוכחה לבטיחות וליעילות בבני אדם.

בינתיים, תרופות סנוליטיות כבר נבחנות בניסויים קליניים, למשל בכבד שומני. למי שרוצה לבנות תוכנית אישית, רפואת לונג׳ביטי מחברת בין המדע הזה לבין החיים. היא מתחילה בהרגלים המוכרים: פעילות גופנית, תזונה טובה ושינה.

שורה תחתונה על תאים מזדקנים

סדרת המחקרים של Mayo Clinic משנה את התמונה. תאים מזדקנים אינם אויב אחיד, אלא משפחה של סוגים שונים. חלקם מזיקים, ואת חלקם אולי עדיף להרגיע במקום לחסל. זהו צעד חשוב בדרך לטיפולים ממוקדים, אך הדרך לקליניקה עוד ארוכה.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי.