מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
גיל המעבר ומטבוליזם: מה הראו המחקרים החדשים
גיל המעבר ומטבוליזם הם צמד שמעסיק כמעט כל אישה אחרי גיל 45. רבות מרגישות שהגוף "נכבה" ושהמשקל עולה בלי סיבה. עם זאת, מחקר חדש שהוצג בכנס ObesityWeek מראה תמונה אחרת. קצב חילוף החומרים נשאר כמעט כמו קודם. לעומת זאת, מה שקורה לעודף הקלוריות משתנה.
במושב שעסק בבריאות האישה, בהורמונים ובתגובה לטיפולי הרזיה הוצגו ארבעה מחקרים. הם עסקו בנשים אחרי גיל המעבר, בגברים עם השמנה, בתרופה ניסיונית חדשה ובקשר בין השמנה לסרטן שד. החוט המקשר ברור: ההורמונים קובעים איך הגוף שלנו מגיב להשמנה ולטיפול בה.
המחקר: האם נשים אחרי גיל המעבר "חסכניות" באנרגיה?
פרופ' אדוארד מלנסון מאוניברסיטת קולורדו בדק שאלה פשוטה. האם אחרי גיל המעבר הגוף שורף פחות אנרגיה, במיוחד בצום ובאכילת יתר? לשם כך הוא השווה 4 נשים לפני גיל המעבר (גיל ממוצע 33) ל-4 נשים אחריו (גיל ממוצע 58).
כל משתתפת שהתה שלוש פעמים, 24 שעות בכל פעם, בחדר מדידה סגור שמודד את הוצאת האנרגיה ואת סוג הדלק שהגוף שורף. בפעם הראשונה היא אכלה בדיוק לפי צרכיה. בפעם השנייה צמה יממה שלמה. לבסוף, בפעם השלישית אכלה פי שניים מצרכיה, בתזונה דלת חלבון.
הרקע למחקר מעניין. בעבר הצוות שלו הראה שפעילות השומן החום בקור נמוכה אצל נשים אחרי גיל המעבר. לכן החוקרים שיערו שגם התגובה לצום ולאכילת יתר תהיה חלשה.
גיל המעבר ומטבוליזם: קצב חילוף החומרים נשמר
התוצאה הפתיעה. באכילה מאוזנת שתי הקבוצות שרפו כמות דומה: 1,860 קלוריות ביממה לפני גיל המעבר ו-1,824 אחריו. בצום, הוצאת האנרגיה ירדה ב-6.6% וב-6.5% בהתאמה. כלומר, התגובה זהה כמעט לחלוטין.
גם באכילת יתר הגוף הגיב דומה. הוצאת האנרגיה עלתה ב-2.8% לפני גיל המעבר וב-5.3% אחריו. במילים אחרות, נשים אחרי גיל המעבר לא "חסכניות" במיוחד. הגוף שלהן עדיין יודע להאט בצום ולהאיץ מעט בעודף.
גיל המעבר ומטבוליזם: מה קורה לעודף הקלוריות
עם זאת, החוקרים מצאו הבדל אחד חשוב. החוקרים מדדו גם את מנת החילוף הנשימתית (RER – Respiratory Exchange Ratio, מדד שמראה אם הגוף שורף בעיקר שומן או בעיקר פחמימות). ערך נמוך מעיד על שריפת שומן, וערך גבוה מעיד על שריפת פחמימות.
בצום שתי הקבוצות עברו לשרוף שומן, עם ערכים של 0.77 ו-0.76. אולם באכילת יתר הערך עלה ל-0.85 לפני גיל המעבר ול-0.89 אחריו. המשמעות האפשרית: אחרי גיל המעבר הגוף שורף פחות שומן בזמן עודף קלורי, ולכן עשוי לאגור אותו ביתר קלות. זה מתיישב עם העלייה בשומן הוויסרלי, השומן שסביב איברי הבטן, שרבות מכירות בגיל הזה.
חשוב לזכור: זהו מחקר פיילוט קטן מאוד, עם 8 משתתפות בלבד, וללא ניתוח סטטיסטי. החוקרים עצמם מדגישים שהשונות בין הנשים גדולה ושנדרשים מחקרים גדולים. בנוסף, אם את רוצה להבין את התמונה המלאה, כתבתי מדריך מקיף על טיפול בהשמנה בגיל המעבר.
גברים עם השמנה: פגיעה הורמונלית פי 5.5
אחרי הממצאים על גיל המעבר ומטבוליזם, המחקר השני, בהצגת ד"ר סוזן פלוואי, עבר אל הגברים. החוקרים ניתחו נתונים של 2,322 מבוגרים מסקר הבריאות הלאומי בארה"ב (NHANES) בשנים 2021-2023. הם בנו מדד חדש שסופר כמה הפרעות הורמונליות יש לכל אדם, מאפס עד שלוש.
אצל גברים המדד כלל טסטוסטרון נמוך, SHBG נמוך (החלבון שנושא את הורמוני המין בדם) ו-DHEAS נמוך. אצל נשים הוא כלל AMH נמוך (מדד לרזרבה השחלתית), SHBG נמוך ואנדרוסטנדיון גבוה.
הממצא המרכזי: המדד עלה בהדרגה עם דרגת ההשמנה, מ-0.26 במשקל תקין ועד 0.81 בהשמנה חמורה. אצל גברים העלייה הייתה פי 5.5 (מ-0.20 ל-1.12). לעומת זאת, אצל נשים העלייה הייתה פי 1.9 בלבד (מ-0.31 ל-0.60).
הקשר לסוכר בדם
יתרה מזאת, כל הפרעה הורמונלית נוספת הייתה קשורה ל-HbA1c (המוגלובין מסוכרר, ממוצע הסוכר בשלושת החודשים האחרונים) גבוה ב-0.185%. הקשר הופיע גם אצל אנשים ללא סוכרת. ההפרעות ההורמונליות הסבירו 18% מהקשר בין השמנה לסוכר הגבוה. בנוסף, הוספת המדד ל-BMI שיפרה את היכולת לזהות מי בסיכון לסוכרת.
המסר לגברים ברור: טסטוסטרון נמוך בהשמנה אינו רק עניין של חשק או פוריות. הוא סמן לסיכון מטבולי. זהו מחקר תצפיתי, ולכן הוא מראה קשר ולא סיבתיות. עם זאת, הוא מחזק את הצורך לבדוק מדדים מטבוליים והורמונליים אצל כל מטופל עם השמנה.
תרופה חדשה: מחזירה את הרגישות ללפטין
פרופ' לואיס ארון ממרכז Weill Cornell הציג מחקר בעכברים על ERX1000. זוהי תרופה ניסיונית בכדור, שנועדה להחזיר את הרגישות ללפטין. לפטין הוא הורמון השובע שמופרש מרקמת השומן. בהשמנה הגוף מפסיק להגיב אליו, מצב שנקרא תנגודת ללפטין.
במחקר, 42 עכברים עם השמנה קיבלו במשך חמישה שבועות ERX1000, סמגלוטייד (Semaglutide), את השילוב או טיפול דמה. ERX1000 לבדה הורידה 9% ממשקל הגוף, בדומה לסמגלוטייד (10%). השילוב, לעומת זאת, הוריד 27%. זו תוצאה שמרמזת על סינרגיה בין שני המנגנונים.
גם כאן, כמו במחקר על גיל המעבר ומטבוליזם, השאלה המרכזית היא מה קורה להוצאת האנרגיה. החידוש החשוב: כוח השריר לא ירד, למרות הירידה הגדולה במשקל. בנוסף, הוצאת האנרגיה לא ירדה. בדרך כלל ירידה במשקל מלווה בהאטה בחילוף החומרים במנוחה, והתרופה עשויה לבלום אותה. גם השומן בכבד, הכולסטרול ותנגודת האינסולין השתפרו.
כמובן, אלה תוצאות בעכברים, ותוצאות כאלה לא תמיד עוברות לבני אדם. עם זאת, ניסוי שלב 2 בבני אדם עם השמנה כבר מגייס משתתפים. זהו כיוון מבטיח לשילובי תרופות בעתיד, לצד תרופות כמו סמגלוטייד שכבר זמינות היום. על המנגנון של סמגלוטייד כתבתי בכתבה על סמגלוטייד וחילוף החומרים.
השמנה וסרטן שד: תפקיד ה"פיגום" סביב התאים
את המחקר הרביעי ערכה מליקה סקרי מאוניברסיטת אוקלהומה במעבדה. החוקרים בדקו את ה"פיגום" שסביב התאים ברקמת השד, המטריקס החוץ־תאי. ברקמה של השמנה הפיגום הזה עשיר בחלבוני מבנה ונוקשה, כמו רקמה פיברוטית.
בסביבה כזו תאי סרטן שד גדלו מהר ונראו פולשניים. החוקרים זיהו את החלבון FGF1 כגורם שמשנה את הפיגום. כשחסמו את הקולטן שלו, הפלישה פחתה. הממצאים עשויים להסביר מדוע אצל נשים עם השמנה גידול מוקדם מתקדם לעתים קרובות לגידול חודרני. זה מצטרף לנתונים שהשמנה קשורה ליותר מ-230 מצבים רפואיים, ושטיפול בה, למשל ניתוח בריאטרי, מפחית סרטן הקשור להשמנה.
גיל המעבר ומטבוליזם: מה אפשר לעשות כבר היום
המחקרים על גיל המעבר ומטבוליזם, הורמונים ותרופות עדיין ראשוניים. בכל זאת, יש בהם מסרים מעשיים, ברוח של התקדמות ותקווה:
- לנשים אחרי גיל המעבר: המטבוליזם לא "התקלקל". לכן כדאי להתמקד בהימנעות מאירועי אכילת יתר, כמו ארוחות חג ומזנונים, כי שם הגוף נוטה לאגור שומן.
- אימוני כוח וחלבון: שמירה על מסת השריר עוזרת לשמור על הוצאת האנרגיה. למשל, קריאטין לנשים אחרי גיל 40 נבדק כתוסף תומך.
- לגברים עם השמנה: כדאי לבדוק טסטוסטרון, SHBG ו-HbA1c. ירידה במשקל משפרת לרוב את ההורמונים ואת הסוכר.
- מעקב ובדיקות: שמירה על משקל תקין והקפדה על בדיקות סקר לסרטן שד הן חלק מהטיפול בהשמנה.
- טיפול תרופתי: תרופות כמו סמגלוטייד וטירזפטייד זמינות כבר היום. בעתיד, שילובים חדשים אולי ישמרו טוב יותר על השריר ועל חילוף החומרים.
שורה תחתונה
הקשר בין גיל המעבר ומטבוליזם עדין ומפתיע. הגוף לא מאט, אבל מטפל אחרת בעודף. גם אצל גברים ההורמונים משחקים תפקיד מרכזי בהשמנה ובסוכר. לבסוף, תרופות העתיד מכוונות לא רק לירידה במשקל, אלא גם לשמירה על השריר ועל חילוף החומרים. הטיפול הנכון מתחשב בהורמונים, במין ובשלב בחיים.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי. לפני כל שינוי בטיפול, התייעצו עם הרופא שלכם.
מראי מקום
Are Postmenopausal Women 'Thrifty'? Metabolic Responses to Fasting and Overfeeding
A 5.5-Fold Rise in Reproductive Hormonal Disruption Links Male Obesity to Glycemic Dysregulation
Leptin Sensitizer ERX1000 Enhances the Metabolic Benefits of Semaglutide in Diet-Induced Obese Mice
Exploring the Role of Obesity-Associated Extracellular Matrix in Local Breast Cancer Progression
Brown adipose tissue metabolism in women is dependent on ovarian status
ארבעת המחקרים הראשונים הוצגו כתקצירים במושב Women's Health, Hormones, and Pharmacologic Response to Weight-Loss Interventions בכנס ObesityWeek, וטרם פורסמו כמאמרים מלאים.




