ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

פיצוי אנרגטי: 12 שבועות של הליכה לא הורידו משקל, אבל הורידו שומן והוסיפו מסה רזה

פיצוי אנרגטי: למה הליכה קבועה לא מורידה את המשקל הצפוי?

פיצוי אנרגטי הוא התופעה שבה הגוף מקזז חלק מהאנרגיה שאנו שורפים באימון. לכן, אנשים שמתחילים ללכת באופן קבוע יורדים לרוב פחות ממה שציפו. מחקר ישראלי שהוצג בכינוס ObesityWeek 2026 בדק היכן בדיוק הגוף "חוסך". התשובה מפתיעה: המשקל כמעט לא זז, אבל השומן ירד והמסה הרזה עלתה.

את המחקר הציג צחי כנען מבית הספר לבריאות הציבור ומהמכון לספורט ע"ש סילבן אדמס באוניברסיטת תל אביב. העבודה נעשתה יחד עם יפתח גפנר מאוניברסיטת תל אביב ועם אד מלנסון מאוניברסיטת קולורדו. כנען זכה במקום השלישי בתחרות הרצאות הבזק לחוקרים בתחילת דרכם (Early Career Lightning Talks) בכינוס.

צחי כנען עם תעודת המקום השלישי בתחרות הרצאות הבזק בכינוס ObesityWeek 2026

מה המחקר בדק?

במחקר השתתפו 16 מבוגרים בגילאי 21 עד 45 עם עודף משקל, שלא עסקו קודם בפעילות גופנית. הגיל הממוצע היה 39, ומדד מסת הגוף (BMI) הממוצע עמד על 28.1. מחצית מהמשתתפים היו נשים.

במשך 12 שבועות הם הלכו בעצימות בינונית, 65% עד 75% מהדופק המרבי. כל משתתף קיבל תוכנית אישית, שמטרתה הייתה לשרוף 20 קילוקלוריות לכל קילוגרם משקל גוף בשבוע. כל האימונים נוטרו בחיישן דופק. בממוצע, המשתתפים הלכו כ-200 דקות בשבוע, כלומר כ-28 דקות ביום. יתרה מזאת, ההתמדה הגיעה ל-95%, ואיש לא נפצע.

צחי כנען מציג את מחקר הפיצוי האנרגטי בכינוס ObesityWeek 2026

החוקרים מדדו את ההוצאה האנרגטית בשיטת המים המסומנים (Doubly Labeled Water), שיטת הייחוס למדידת שריפת קלוריות בחיי היום־יום. בנוסף, המשתתפים שהו בחדר מטבולי סגור, שמודד את צריכת החמצן לאורך שינה, מנוחה וארוחה. סריקות MRI מדדו את נפח הכבד, הכליות, המוח והשומן הוויסרלי.

התוצאות: המשקל נשאר, השומן ירד

לפי המודלים המקובלים, המשתתפים היו אמורים לרדת בין 2.4 ל-4.8 ק"ג. בפועל, השינוי הממוצע במשקל היה 0.2 ק"ג בלבד, ללא משמעות סטטיסטית. עם זאת, הרכב הגוף השתנה לטובה:

  • מסת השומן ירדה ב-1.2 ק"ג.
  • המסה הרזה עלתה ב-1.0 ק"ג.
  • השומן הוויסרלי, השומן שעוטף את איברי הבטן, ירד בכ-10%.
  • הכושר האירובי (VO2max) השתפר.

חשוב לציין שהיקף המותניים לא השתנה. כלומר, סרט המדידה לא שיקף את הירידה בשומן הוויסרלי, וגם המשקל לא שיקף אותה.

איפה הגוף חוסך? פיצוי אנרגטי בקצב חילוף החומרים

החוקרים חישבו שהגוף קיזז כ-40% מהאנרגיה שהושקעה בהליכה, כ-97 קילוקלוריות ביום בממוצע. אצל 11 מתוך 16 המשתתפים נמדד פיצוי אנרגטי כזה. אם כן, לאן נעלמו הקלוריות?

ראשית, האכילה לא השתנתה. גם יומני האכילה וגם החישוב האובייקטיבי של צריכת האנרגיה הראו כמות דומה לפני ההתערבות ואחריה. שנית, קצב חילוף החומרים במנוחה ובשינה ירד ב-87 עד 105 קילוקלוריות ביום לעומת הצפוי. לדברי החוקרים, הירידה הזו מסבירה כמעט את כל הקיזוז.

בנוסף, החוקרים מצאו ירידה של 3.8% בנפח הכבד ושל 5.1% בנפח הכליות, בעוד שנפח המוח לא השתנה. לפי החישוב שלהם, השינוי הזה מסביר כ-20% מהחיסכון במנוחה. לעומת זאת, במודל עכברים מקביל האימון העלה את צפיפות התאים ואת כמות המיטוכונדריות בכבד. זהו ממצא מוקדם, שעדיין דורש בדיקה בבני אדם.

האם התנועה היומיומית הפכה "זולה" יותר?

זו הייתה השאלה המרכזית בהרצאה של כנען. הפעולות שאינן אימון, כמו ישיבה, הקלדה, שטיפת כלים והליכה איטית, נקראות NEAT (Non-Exercise Activity Thermogenesis) – שריפת אנרגיה בפעילות יומיומית שאינה אימון. בדרך כלל מעריכים אותן בעקיפין, למשל בעזרת שעון חכם. אבל שעון מודד תנועה, ולא אנרגיה.

לכן החוקרים מדדו ישירות, לפני האימונים ואחריהם, את האנרגיה שכל פעולה צורכת:

  • בהליכה על הליכון במהירויות של 3 עד 7 קמ"ש, צריכת האנרגיה ירדה במהירות 7 קמ"ש, ונצפתה מגמה דומה ב-5 קמ"ש. אולם, אחרי תיקון סטטיסטי להשוואות מרובות, שני הממצאים כבר לא היו מובהקים.
  • ברכיבה על אופני כושר בשלוש עצימות (10, 25 ו-50 ואט), היעילות לא השתנתה.
  • בישיבה, בהקלדה, בשטיפת כלים ובהליכה איטית של 2 קמ"ש, לא נמצא שינוי.

בסופו של דבר, המסקנה של כנען הייתה שהגוף אולי משתפר בפעולה הספציפית שהוא מתאמן בה, כמו הליכה. מנגד, החוקרים לא הצליחו להראות חיסכון אנרגטי בתנועה היומיומית עצמה. במילים אחרות, הפיצוי האנרגטי לא נובע מכך ששטיפת כלים פתאום "עולה" פחות קלוריות.

פיצוי אנרגטי: אינפוגרפיקה של מחקר ההליכה מאוניברסיטת תל אביב

מה זה אומר עבורכם?

המחקר קטן, 16 משתתפים בלבד, וכלל אנשים צעירים יחסית עם עודף משקל ולא עם השמנה. לכן אין להסיק ממנו מסקנות גורפות. עם זאת, הוא מחדד כמה מסרים מעשיים:

  • אל תשפטו את האימון לפי המשקל בלבד. ירידה בשומן הוויסרלי ועלייה במסה הרזה הן שינויים בריאותיים חשובים, גם כשהמשקל לא זז. בדיקת הרכב גוף מראה את השינוי טוב בהרבה מהמשקל.
  • לירידה במשקל, שלבו תזונה ופעילות. הליכה לבדה הובילה כאן לשינוי זניח במשקל. שילוב של תזונה ופעילות גופנית נותן תוצאות טובות בהרבה.
  • תכננו מראש את הפיצוי האנרגטי. החוקרים מציעים שהמלצות האימון לירידה במשקל יוסיפו כ-40% לנפח הפעילות, או יותאמו אישית לכל מטופל.
  • הוסיפו אימוני כוח. עלייה במסה הרזה עשויה לסייע בשמירה על קצב חילוף החומרים. כדאי לקרוא גם על אימון אירובי לעומת אימון כוח.
  • המשיכו לזוז במהלך היום. לפי המחקר, התנועה היומיומית לא נעשתה חסכונית. כלומר, צעדים, מדרגות ועמידה ממשיכים לשרוף אנרגיה כרגיל.

אגב, הגוף מגיב בדרך דומה גם לדיאטה. כתבתי בעבר על ההאטה בקצב חילוף החומרים אחרי ירידה במשקל, וגם שם רואים את מנגנוני השימור של הגוף.

הזוכים בתחרות הרצאות הבזק לחוקרים בתחילת דרכם בכינוס ObesityWeek 2026

שורה תחתונה על פיצוי אנרגטי

הגוף מגן על מאגרי האנרגיה שלו. כשמוסיפים הליכה, הוא מוריד מעט את קצב חילוף החומרים במנוחה ובשינה, ולא חוסך בתנועה היומיומית. לכן המשקל לא תמיד משקף את ההישג. ובכל זאת, ההליכה הורידה שומן ויסרלי, הוסיפה מסה רזה ושיפרה את הכושר. אלה בדיוק השינויים שמגינים על הבריאות לאורך שנים.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי. לפני שינוי בתוכנית האימונים או הטיפול, התייעצו עם הרופא המטפל.

מראי מקום

Multilevel metabolic adaptation to exercise training

The associations between physical activity, microbiome and metabolic adaptation in sedentary overweight adults

ClinicalTrials.gov: NCT04460040

Exercise-Induced Energy Compensation is NOT Mediated by Habitual Activity Metabolic Economy – הרצאה של צחי כנען, ObesityWeek 2026.

פיצוי אנרגטי: שתי נשים צעירות בהליכה מהירה לאורך טיילת עם קווי אנרגיה הייטקיים

ד”ר אסנת רזיאל