מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
מעקב אחר הרכב הגוף: למה המשקל לבדו לא מספיק
מעקב אחר הרכב הגוף עוזר להבין ממה עשוי השינוי במשקל: שומן, שריר או נוזלים. המשקל מראה רק מספר אחד. לעומת זאת, בדיקת הרכב גוף מפרידה בין רקמת השומן לבין המסה הרזה. השיטה הנפוצה ביותר בקליניקה היא מוליכות חשמלית, או ביואימפדנס. היא מהירה, זולה ולא פולשנית, אבל צריך לדעת איך למדוד ואיך לקרוא אותה.
מה המשקל לא מספר לנו
נניח שירדתם שלושה קילו בחודש. חלק מהם יכול להיות שומן, חלק נוזלים, וחלק שריר. כל אחד מהם משפיע אחרת על הבריאות. ירידה בשומן, ובמיוחד בשומן הוויסרלי שבבטן, משפרת את המצב המטבולי. מנגד, איבוד שריר פוגע בכוח, בתפקוד ובחילוף החומרים.
לכן אני מסבירה למטופלים שהרכב הגוף חשוב יותר מהמשקל. כמו כן, שני אנשים באותו משקל יכולים להיות במצב בריאותי אחר לגמרי. אחד שרירי ופעיל, והשני עם מעט שריר והרבה שומן.
איך עובדת בדיקת מוליכות חשמלית (BIA)
בבדיקת BIA – Bioelectrical Impedance Analysis, ניתוח עכבה ביו־חשמלית – המכשיר מעביר זרם חשמלי חלש מאוד דרך הגוף. לא מרגישים אותו. כל רקמה מתנגדת לזרם בעוצמה אחרת. רקמה רזה מכילה הרבה מים ומוליכה היטב. לעומתה, רקמת שומן מוליכה חלש.
חשוב להבין מה המכשיר באמת עושה. הוא לא רואה שומן או שריר. הוא מודד את ההתנגדות לזרם, ומעריך ממנה את כמות המים בגוף. אחר כך הוא מחשב בנוסחה את המסה הרזה, ואת השומן כהפרש מהמשקל. לפי סקירת ESPEN על עקרונות הבדיקה, החישוב אמין רק כשמשתמשים בנוסחה שתוקפה לאוכלוסייה המתאימה, ורק אצל מי שאין לו הפרעה במאזן הנוזלים והמלחים.
מסה רזה אינה רק שריר
המסה הרזה כוללת שריר, אבל גם מים, איברים פנימיים ועצם. לכן ירידה ב"מסה רזה" בדוח אינה שווה בהכרח לאיבוד שריר. היא יכולה לשקף גם ירידה בנוזלים.
מעקב אחר הרכב הגוף: מה משבש את התוצאה
מאחר שהבדיקה נשענת על מים, כל שינוי בנוזלים משנה את התוצאה. במחקר שפורסם ב-International Journal of Medical Sciences, 95 צעירים בריאים שתו 600 מ"ל משקה איזוטוני לפני מדידה חוזרת. אחרי חצי שעה, אחוז השומן הממוצע עלה מ-21.9% ל-22.4%. גם הערכת השומן הוויסרלי עלתה, מ-55.4 ל-58.1 סמ"ר. כלומר, שתייה אחת שינתה את הדוח, למרות שהגוף לא השתנה.
החוקרים סיכמו שאין לשתות לפחות 90 דקות לפני המדידה. בנוסף, הם הזכירו כללים מקובלים להכנה לבדיקה:
- לא לאכול ולא לשתות כארבע שעות לפני המדידה.
- לא להתאמן ב-12 השעות שלפני הבדיקה.
- לא לשתות אלכוהול ביומיים שלפני הבדיקה.
- להתרוקן כחצי שעה לפני המדידה.
יתרה מזאת, הנחיות ESPEN לשימוש קליני קובעות שבהשמנה קיצונית או במצבי נוזלים חריגים אין להסתמך על הבדיקה כשגרה. מעקב לאורך זמן אפשרי בטווח BMI של 16 עד 34, ללא הפרעת נוזלים, אבל גם אז צריך לפרש אותו בזהירות.
BIA, DXA וקליפר: מה ההבדל
יש כמה דרכים להעריך הרכב גוף, וכל אחת מודדת משהו אחר:
- מוליכות חשמלית (BIA): מהירה וזמינה, ומתאימה למדידות חוזרות. רגישה למצב הנוזלים.
- DXA: סריקת רנטגן במינון נמוך בשתי רמות אנרגיה. היא מבחינה בין שומן, רקמה רזה ועצם, ומשמשת שיטת ייחוס במחקרים.
- קליפר: מדידת עובי קפלי עור. היא מעריכה רק את השומן שמתחת לעור, ותלויה מאוד במיומנות הבודק.
בנוסף, יש גם שיטות הדמיה אחרות. למשל, כתבתי על מדידת הרכב גוף אחרי ניתוח שרוול באולטרסאונד. הכלל החשוב פשוט: משווים רק בין מדידות באותה שיטה, ועדיף באותו מכשיר.
מעקב אחר הרכב הגוף בזמן טיפול תרופתי להשמנה
תרופות חדשות להשמנה מורידות משקל רב. עם זאת, חלק מהמשקל שיורד אינו שומן. לפי סקירה על שמירת השריר בטיפול תרופתי, המסה הרזה, כולל שריר השלד, היוותה 20% עד 50% מסך הירידה במשקל במחקרים. אחרי שנה עד שנה וחצי, הכוונה לכ-6 ק"ג, או כ-10% מהמסה הרזה.
לכן מעקב אחר הרכב הגוף שימושי במיוחד בזמן טיפול. הוא מראה אם הירידה מגיעה בעיקר מהשומן. אם המסה הרזה יורדת מהר, זה סימן לחזק את התזונה ואת האימונים. על הנושא הרחבתי בכתבה על מסת גוף רזה בתרופות GLP-1.
שני הכלים העיקריים לשמירה על השריר הם תפריט עשיר בחלבון ואימוני כוח קבועים. למשל, כדאי לקרוא על צריכת חלבון בירידה במשקל. בגיל מבוגר הנושא חשוב עוד יותר, ולכן כתבתי גם על בניית שריר אחרי גיל 60 ועל סרקופניה והשמנה.
איך מודדים נכון, צעד אחר צעד
ראשית, קבעו שעה קבועה, רצוי בבוקר. שנית, הגיעו בצום ואחרי התרוקנות, בלי אימון ביום שלפני. בנוסף, עמדו יחפים על המכשיר, עם כפות רגליים נקיות ויבשות. לבסוף, אל תמדדו כשאתם חולים, אחרי לילה של שתייה מרובה או אחרי ארוחה כבדה ומלוחה.
מעבר לכך, אצל נשים כדאי לרשום את מועד המדידה ביחס למחזור. כך קל יותר להבין קפיצה חריגה בנוזלים, אם יש כזו.
מעקב אחר הרכב הגוף: איך קוראים את המספרים
מדידה בודדת אומרת מעט. מה שחשוב הוא המגמה לאורך שבועות וחודשים. לכן כדאי למדוד כל ארבעה עד שמונה שבועות, באותם תנאים. שינוי קטן בין שתי מדידות יכול לנבוע מנוזלים בלבד.
כך אני קוראת דוח טוב: המשקל יורד, אחוז השומן יורד, והמסה הרזה כמעט לא משתנה. מנגד, אם המשקל יורד והמסה הרזה צונחת, זה הזמן לבדוק את התפריט, את החלבון ואת האימונים. בכל מקרה, את המספרים צריך לפרש יחד עם היקף מותניים, כוח ותפקוד.
במרפאה שלנו עובדת דיאטנית. בנוסף, לפי הצורך אני מפנה לצוות רב־תחומי מתחום הגוף והנפש: דיאטנים, פסיכולוגים, קאוצ'רים הוליסטיים, נטורופתים ומטפלים ברפואה משלימה, וכן מדריכי פילאטיס ויוגה ומומחים לטכניקות להפחתת מתחים.
שורה תחתונה
מעקב אחר הרכב הגוף בעזרת מוליכות חשמלית הוא כלי שימושי, בתנאי שמבינים את מגבלותיו. הבדיקה מעריכה מים, ומהם מחשבת מסה רזה ושומן. לכן שתייה, אוכל ואימון משנים את התוצאה. מדדו באותם תנאים, באותו מכשיר, ועקבו אחרי המגמה ולא אחרי מספר בודד.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
שאלות ותשובות
האם בדיקת מוליכות חשמלית מדויקת?
היא מספקת הערכה ולא מדידה ישירה. אצל אנשים בריאים עם מאזן נוזלים תקין, ובנוסחה מתאימה, היא עובדת היטב. בהשמנה קיצונית או בהפרעות נוזלים הדיוק יורד.
כל כמה זמן כדאי לבצע מעקב אחר הרכב הגוף?
לרוב מספיק פעם בארבעה עד שמונה שבועות. מדידה יומית מבלבלת, כי היא מושפעת משינויי נוזלים.
למה אחוז השומן שלי עלה למרות שירדתי במשקל?
לעיתים זו תנודה בנוזלים, למשל אחרי שתייה או אימון. אם המגמה ממשיכה, אולי איבדתם מסה רזה, וכדאי להתייעץ.
האם משקל ביתי עם מדידת שומן מספיק?
משקל כזה פועל באותו עיקרון של מוליכות חשמלית. הוא יכול להראות מגמה, בתנאי שמודדים באותם תנאים. עם זאת, אל תשוו את המספרים שלו לבדיקה במכשיר אחר.
מקורות
Bioelectrical impedance analysis – part I: review of principles and methods
Bioelectrical impedance analysis – part II: utilization in clinical practice
