מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
תזונה צמחית וכאב: לא רק במפרקים
תזונה צמחית וכאב הם נושא שרובנו מקשרים למפרקים, לגב או למיגרנה. כבר כתבתי באתר על מזונות שנבדקו נגד כאב, על מזון והתקפי מיגרנה, על שחיקת מפרקים בברך ועל כאב גב תחתון. עם זאת, ד"ר מייקל גרגר מרחיב את התמונה.
בראיון לאתר Healio בכינוס הארגון האמריקאי לרפואת אורח חיים (ACLM) באורלנדו, הוא הזכיר כאבים מסוג אחר. למשל, כאב בחזה, כאב ברגליים בזמן הליכה, צרבת וכאבי בטן ממחלות מעי דלקתיות. בדקתי במקור את המחקרים שעליהם נשען כל ממצא. חלקם ניסויים מבוקרים, וחלקם מקרים בודדים. לכן אציין בכל פעם עד כמה הראיות חזקות.
כאב בחזה: 24 ימים שהפחיתו את התקפי התעוקה
תעוקת חזה (Angina) היא כאב או לחץ בחזה, שמופיע כאשר שריר הלב לא מקבל מספיק דם. בניסוי אקראי שפורסם ב-JAMA חילקו החוקרים 46 חולי לב לשתי קבוצות. קבוצה אחת עברה תוכנית של ניהול מתח ותזונה צמחית דלת שומן, והשנייה המשיכה בטיפול הרגיל.
אחרי 24 ימים בלבד, תדירות התקפי כאב החזה ירדה בממוצע ב-91% בקבוצת התוכנית. בנוסף, משך המאמץ שהמשתתפים הצליחו לבצע עלה ב-44%, והכולסטרול בדם ירד ב-20.5%. זהו ניסוי קטן וקצר, אבל הוא אקראי ומבוקר. לכן אלה הראיות החזקות ביותר בכתבה הזו.
כאב ברגליים בהליכה: מה ידוע על צליעה לסירוגין
צליעה לסירוגין (Claudication) היא כאב או התכווצות בשוקיים בזמן הליכה, שחולפים במנוחה. מקור הכאב בהיצרות העורקים ברגליים, במחלה ששמה מחלת עורקים היקפית (PAD). למעשה, זהו אותו תהליך של טרשת עורקים שפוגע בלב.
הנתון שגרגר הזכיר, היעלמות הכאב תוך 26 ימים, מגיע מתיאור מקרה משנת 1982. גבר בן 46 עם חסימה מלאה בשני עורקי הירך השתתף בתוכנית תזונה ופעילות גופנית אינטנסיבית. בתחילה הוא הצליח ללכת כ-90 מטר בלבד. בסוף התוכנית הוא הלך כ-4.8 ק"מ בשעה, עם כאב קל ברגליים.
עם זאת, זהו מטופל אחד בלבד. בניסוי מבוקר שנמשך שנה השוו החוקרים אצל 45 חולים בין תפריט דל שומן ועשיר בסיבים לבין התפריט המקובל לחולים עם שומנים גבוהים. מרחק ההליכה השתפר בשתי הקבוצות, בלי הבדל ביניהן. כלומר, הראיות לכך שתפריט מסוים עדיף בצליעה לסירוגין עדיין חלשות.
מנגד, במחקר קטן מקנדה אכלו 26 חולים חצי כוס קטניות מבושלות ביום במשך שמונה שבועות. מדד קרסול-זרוע (ABI), שמשווה את לחץ הדם ברגל ובזרוע, עלה ב-5.5%. בנוסף, הכולסטרול הרע (LDL) ירד ב-8.7%, בלי שינוי במשקל. למחקר לא הייתה קבוצת ביקורת, אבל הוא מצביע על צעד פשוט שכדאי לנסות.
תזונה צמחית וכאב בחזה מצרבת
צרבת היא כאב שורף מאחורי עצם החזה, שמקורו בעליית חומצה מהקיבה לוושט. לדברי גרגר, מעבר מארוחה שומנית מן החי לארוחה צמחית דלת שומן מפחית את החשיפה לחומצה כבר בתוך שעות.
המחקרים בנושא מראים תמונה מורכבת. בניסוי משנת 1989 אכלו 10 אנשים בריאים ו-10 חולי ריפלוקס ארוחה עתירת שומן וארוחה דלת שומן, עם כמות קלוריות דומה. אצל הבריאים, הארוחה השומנית העלתה את זמן החשיפה לחומצה בישיבה ובעמידה מ-1.5% ל-6.2%. לעומת זאת, אצל חולי הריפלוקס החוקרים לא מצאו הבדל בין הארוחות. במחקר מסין משנת 2018, דווקא אצל חולי ריפלוקס, ארוחה עתירת שומן העלתה את החשיפה לחומצה.
תפריט צמחי מול תרופה נגד חומצה
הנתון המעשי ביותר מגיע ממחקר שפורסם ב-JAMA Otolaryngology. המחקר עסק בריפלוקס לועי-גרוני (LPR), שבו החומצה מגיעה עד הגרון וגורמת לצרידות, לכחכוח ולתחושת גוש. החוקרים השוו 85 חולים שקיבלו תרופה מעכבת חומצה (PPI) ל-99 חולים שעברו לתזונה ים תיכונית, צמחית ב-90%, עם מים בסיסיים.
אחרי שישה שבועות, 62.6% מקבוצת התזונה השיגו שיפור משמעותי בתסמינים, לעומת 54.1% בקבוצת התרופה. ההבדל הזה לא היה מובהק סטטיסטית. עם זאת, הירידה הממוצעת בתסמינים הייתה גדולה בקבוצת התזונה: 39.8%, לעומת 27.2%. חשוב לזכור שזו סקירה של תיקים רפואיים ולא ניסוי אקראי.
תזונה צמחית וכאב בבטן: מחלות מעי דלקתיות
מחלות מעי דלקתיות, כמו מחלת קרוהן (Crohn's Disease) וקוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis), גורמות לכאבי בטן, לשלשולים ולדלקת כרונית במעי. רופא יפני, ד"ר מיצורו צ'יבה, מטפל בחולים האלה שנים רבות בתזונה צמחית ברובה. התפריט שלו כולל ירקות, דגנים, קטניות, מוצרי חלב וביצים, ומעט מאוד דגים ובשר.
במחקר שלו משנת 2010 המשיכו 16 חולי קרוהן בתפריט הזה אחרי שהגיעו להפוגה. במשך שנתיים, 15 מתוכם (94%) נשארו בהפוגה. לעומת זאת, רק 2 מתוך 6 חולים שחזרו לתפריט רגיל (33%) שמרו עליה.
בסקירה שפרסם ב-2023 צ'יבה מסכם את הניסיון שלו. בשילוב של תזונה צמחית עם התרופה הביולוגית אינפליקסימאב (Infliximab), 96% מחולי הקרוהן (44 מתוך 46) הגיעו להפוגה. בנוסף, כמחצית מהחולים (52%) נשארו ללא התלקחות גם אחרי עשר שנים, בלי תרופות ביולוגיות או מדכאות חיסון. עם זאת, כל הנתונים מגיעים ממרכז אחד, בלי קבוצת ביקורת אקראית.
מה המשותף לכל הכאבים האלה?
לדברי גרגר, תזונה צמחית וכאב קשורים דרך כמה מנגנונים: זרימת דם טובה, פחות שומן רווי ופחות דלקת. בתעוקה ובצליעה לסירוגין, הכאב נובע מחוסר דם בשריר. בצרבת, ארוחה שומנית מרפה את השסתום שבין הקיבה לוושט. במחלות מעי דלקתיות, התפריט משפיע על חיידקי המעי ועל הדלקת. אלה הסברים סבירים, אבל חלקם עדיין לא נבחנו במחקר ישיר.
תזונה צמחית וכאב: צעדים מעשיים
בססו את הצלחת על צמחים: ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים, ברוח התזונה הים תיכונית.
הוסיפו קטניות כל יום: חצי כוס עדשים, חומוס או שעועית היא התחלה טובה.
הקלו על ארוחת הערב: ארוחה קטנה ודלת שומן, כמה שעות לפני השינה, עשויה להפחית צרבת.
זוזו כל יום: הליכה היא חלק מהטיפול בצליעה לסירוגין ובמחלת לב. כדאי לקרוא גם על צעדים יומיים ועל הקשר בין מתח להשמנה.
אל תפסיקו תרופות לבד: בעיקר במחלות לב ובמחלות מעי דלקתיות. כל שינוי נעשה בתיאום עם הרופא המטפל.
מתי לא מחכים?
כאב חדש בחזה, כאב בחזה במנוחה או כאב שמלווה בקוצר נשימה, בהזעה או בבחילה מחייבים פנייה מיידית למוקד חירום. בנוסף, דם בצואה, ירידה לא מוסברת במשקל או כאב ברגל גם במנוחה מחייבים בירור רפואי מהיר. במצבים האלה, שינוי תזונה איננו פתרון.
צפו: ד"ר גרגר על הספר How Not to Hurt
שורה תחתונה
הממצאים שגרגר הציג מרחיבים את הדיון על תזונה צמחית וכאב אל מעבר למפרקים. הראיות החזקות ביותר נוגעות לתעוקת חזה, מניסוי מבוקר קטן. בצרבת ובמחלות מעי דלקתיות יש ממצאים מעודדים, אבל ממחקרים שאינם אקראיים. בצליעה לסירוגין, הנתון הבולט מגיע ממטופל אחד בלבד. לכן אני רואה בתפריט צמחי תוספת חשובה לטיפול, ולא תחליף לו. מעבר לכך, אותו תפריט תורם גם לבריאות המטבולית, ללחץ הדם ולמשקל.
המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי. אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות עם הרופא המטפל.
מראי מקום
Q&A: Can nutrition reduce chronic pain?
Effects of stress management training and dietary changes in treating ischemic heart disease
Daily non-soy legume consumption reverses vascular impairment due to peripheral artery disease
Effects of Diet and Exercise on Peripheral Vascular Disease
A comparison of high and low fat meals on postprandial esophageal acid exposure
Effects of dietary manipulation on vascular status of patients with peripheral vascular disease
Lifestyle-related disease in Crohn's disease: relapse prevention by a semi-vegetarian diet
Therapeutic advancement in inflammatory bowel disease by incorporating plant-based diet




