הכתבות שלי

ויגובי בכדור מול פאונדאיו: מה באמת ההבדל?

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

ויגובי בכדור או פאונדאיו: שתי גלולות חדשות בתוך שלושה חודשים

ויגובי בכדור ופאונדאיו שינו בתוך שלושה חודשים את מפת הטיפול התרופתי בהשמנה. בינואר 2026 הושקה בארה"ב ויגובי בכדור (Wegovy tablets), גלולת סמגלוטייד (Semaglutide) יומית. ב-1 באפריל 2026 אושרה פאונדאיו (Foundayo), גלולת אורפורגליפרון (Orforglipron) יומית.

שתיהן מפעילות את הקולטן ל-GLP-1. זהו הורמון שהמעי מפריש אחרי ארוחה, והוא מווסת את תחושת השובע. בנוסף, נוטלים את שתיהן פעם ביום. עם זאת, הן שונות במבנה המולקולה, באופן הנטילה ובעוצמת הירידה במשקל. ההבדלים האלה משנים את ההחלטה הקלינית.

שתי גלולות, שתי מולקולות שונות לגמרי

ויגובי בכדור מכילה סמגלוטייד. זהו פפטיד, כלומר שרשרת קצרה של חומצות אמינו, והוא אותו חומר שנמצא בזריקה השבועית. פפטידים מתפרקים במערכת העיכול, ורק כ-1% עד 2% מהמנה נספגים.

לכן הטבלייה מכילה מגביר ספיגה בשם SNAC (Salcaprozate sodium). זהו מלח שעוזר לחומר לחצות את רירית הקיבה. בגללו גם משטר הנטילה נוקשה כל כך.

פאונדאיו, לעומת זאת, מכילה מולקולה קטנה שאינה פפטידית. היא נספגת היטב בכוחות עצמה ואינה זקוקה למגביר ספיגה. לכן אפשר ליטול אותה בכל שעה, עם ארוחה או בלעדיה. ההבדל הזה מסביר כמעט את כל ההבדלים המעשיים.

ויגובי בכדור ופאונדאיו: השוואה בקצרה

החומר הפעיל: סמגלוטייד פומי בוויגובי, אורפורגליפרון בפאונדאיו. שתיהן אגוניסטיות לקולטן GLP-1 ונלקחות פעם ביום.

מינון מרבי מאושר: 25 מ"ג ביום בוויגובי. בפאונדאיו 17.2 מ"ג ביום, מינון ששווה ערך ל-36 מ"ג במחקרים.

קשר לארוחות: את ויגובי נוטלים בבוקר בצום, עם עד 120 מ"ל מים, וממתינים 30 דקות לפחות. את פאונדאיו נוטלים בכל שעה, עם ארוחה או בלעדיה, ללא הגבלת מים.

ירידה במשקל בניתוח כלל המשתתפים: 13.6% ב-64 שבועות עם ויגובי, ו-11.2% ב-72 שבועות עם פאונדאיו. בהנחת התמדה מלאה: 16.6% לעומת 12.4%.

גודל המחקר המרכזי: 307 משתתפים בוויגובי, 3,127 משתתפים בפאונדאיו.

ותק וראיות: לסמגלוטייד ניסיון קליני רחב והתוויה אמריקאית גם להפחתת סיכון לאירועי לב וכלי דם. אורפורגליפרון היא מולקולה חדשה, וטרם נצברו לה נתוני תוצאים לבביים ייעודיים.

כמה יורדים במשקל עם ויגובי בכדור

מחקר OASIS 4 היה מחקר שלב 3 אקראי וכפול סמיות. הוא כלל 307 מבוגרים ללא סוכרת עם BMI – מדד מסת הגוף – של 30 ומעלה, או 27 ומעלה עם מחלה נלווית. המשתתפים קיבלו סמגלוטייד פומי עד 25 מ"ג ביום או פלצבו, במשך 64 שבועות.

בניתוח שכלל את כל המשתתפים, גם את מי שהפסיקו את הטיפול, הירידה הייתה 13.6% לעומת 2.2% בפלצבו. ההפרש היה 11.4 נקודות אחוז (רווח בר סמך 95%: 9.0 עד 13.9).

בניתוח שמניח התמדה מלאה, הירידה הייתה 16.6% לעומת 2.7%. בנוסף, שיעור המשתתפים שירדו 5%, 10%, 15% ו-20% ומעלה היה גבוה באופן מובהק מאשר בפלצבו.

במילים פשוטות: אצל אדם ששוקל 100 ק"ג, הירידה היא כ-14 ק"ג בגישה השמרנית. בקרב מי שמתמיד בטיפול, הירידה מגיעה לכ-17 ק"ג.

כמה יורדים במשקל עם פאונדאיו

מחקר ATTAIN-1 היה מחקר שלב 3 גדול בהרבה. הוא כלל 3,127 מבוגרים עם השמנה, או עודף משקל ומחלה נלווית, ללא סוכרת. הם קיבלו אורפורגליפרון 6, 12 או 36 מ"ג ביום או פלצבו, במשך 72 שבועות. מינון 36 מ"ג במחקר שווה ערך לטבליית 17.2 מ"ג המאושרת היום.

בניתוח כלל המשתתפים, הירידה הייתה 11.2% (רווח בר סמך 95%: 10.4 עד 12.0), לעומת 2.1% בפלצבו. בניתוח שמניח התמדה מלאה, הירידה הייתה 12.4% לעומת 0.9%.

במינון הגבוה, 54.6% ירדו 10% ומעלה ממשקלם. בנוסף, 36.0% ירדו 15% ומעלה, ו-18.4% ירדו 20% ומעלה. בפלצבו השיעורים היו 12.9%, 5.9% ו-2.8% בהתאמה. אצל אדם ששוקל 100 ק"ג, הירידה היא כ-11 עד 12.5 ק"ג.

האם ויגובי בכדור יעילה יותר?

אין מחקר אקראי שהשווה ישירות בין שתי הגלולות באנשים עם השמנה ללא סוכרת. לכן כל השוואה בין המספרים שלמעלה היא השוואה בין מחקרים עצמאיים. האוכלוסיות, משכי המעקב ושיעורי הנשירה בהם שונים.

ההשוואה המסודרת ביותר כיום היא השוואה עקיפה מותאמת אוכלוסייה. היא פורסמה ב-2026 בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. החוקרים השתמשו בנתונים הפרטניים של OASIS 4 ובנתונים המצרפיים של ATTAIN-1. הם התאימו ביניהם לפי מין, משקל התחלתי ומצב הסוכר.

התוצאה הראתה יתרון לסמגלוטייד פומי 25 מ"ג. בניתוח כלל המשתתפים היתרון היה 3.2 נקודות אחוז, ובניתוח שמניח התמדה מלאה 3.0 נקודות אחוז. שתי התוצאות מובהקות. עם זאת, רווחי הסמך רחבים ומתקרבים לאפס בקצה התחתון.

חשוב לציין שההשוואה מומנה ובוצעה בידי נובו נורדיסק, יצרנית הסמגלוטייד. לכן היא ראיה תומכת, ולא תחליף למחקר ראש בראש.

ACHIEVE-3: נתון שמסבך את התמונה

מחקר ACHIEVE-3 הוא ההשוואה הישירה היחידה בין שתי המולקולות עד כה. אולם החוקרים ערכו אותו באנשים עם סוכרת מסוג 2, והוא מצא יתרון לאורפורגליפרון.

במחקר השתתפו 1,698 איש. הם קיבלו אורפורגליפרון 12 או 36 מ"ג, או סמגלוטייד פומי 7 או 14 מ"ג, במשך 52 שבועות. עם אורפורגליפרון, הירידה ב-HbA1c, המדד לאיזון הסוכר בשלושת החודשים האחרונים, הייתה גדולה מזו של סמגלוטייד. בנוסף, הירידה במשקל הייתה גדולה: 9.2% במינון הגבוה לעומת 5.3% עם סמגלוטייד 14 מ"ג.

עם זאת, כדאי לדייק. במחקר ניתן סמגלוטייד במינוני הסוכרת, 7 ו-14 מ"ג, ולא במינון ההשמנה של 25 מ"ג. לכן ACHIEVE-3 אינו סותר את ההשוואה העקיפה. הוא ממחיש עד כמה התשובה תלויה במינון ובאוכלוסייה שנבדקה.

תופעות לוואי וסבילות

בשתי התרופות תופעות הלוואי השכיחות קשורות למערכת העיכול. הן כוללות בחילה, הקאה, שלשול, עצירות, כאבי בטן, נפיחות וצרבת. התופעות בולטות בעיקר בשלבי העלאת המינון ונוטות להתמתן עם הזמן. הרחבתי על כך במדריך לתופעות לוואי של תרופות להרזיה.

ב-OASIS 4 דווחו תופעות עיכול אצל 74.0% מהמטופלים בסמגלוטייד, לעומת 42.2% בפלצבו. ב-ATTAIN-1 הפסיקו את הטיפול בגלל תופעת לוואי 5.3% עד 10.3% מהמטופלים, לפי המינון. בפלצבו השיעור היה 2.7%.

ההשוואה העקיפה מצאה סיכוי גבוה להפסקת טיפול עם אורפורגליפרון, בהשוואה לסמגלוטייד. יחס הסיכויים היה 4.1 להפסקה בשל תופעת לוואי כלשהי, ו-13.9 להפסקה בשל תופעות עיכול. אולם הנתון השני נשען על מעט אירועים, ורווח הסמך שלו רחב מאוד: 2.0 עד 96.0. לכן יש לקרוא אותו בזהירות. גם ב-ACHIEVE-3, שיעור תופעות העיכול וההפסקות היה גבוה עם אורפורגליפרון, בהשוואה לסמגלוטייד.

לבסוף, לשתי התרופות יש אזהרה במסגרת (Boxed Warning). זוהי האזהרה החמורה ביותר בעלון האמריקאי, והיא עוסקת בגידולי תאי C בבלוטת התריס. בנוסף, יש אזהרות לגבי דלקת לבלב, מחלת כיס מרה, פגיעה כלייתית עקב התייבשות וסיבוכי רטינופתיה סוכרתית.

ויגובי בכדור בחיי היום-יום: משטר נטילה מוקפד

את ויגובי בכדור נוטלים לפי משטר מוקפד. נוטלים אותה בבוקר על קיבה ריקה, עם עד 120 מ"ל מים בלבד, ובולעים את הטבלייה בשלמותה. אחר כך ממתינים 30 דקות לפחות לפני קפה, ארוחה, שתייה או תרופות אחרות. המינון עולה כל 30 יום: 1.5 מ"ג, 4 מ"ג, 9 מ"ג ולבסוף 25 מ"ג.

את פאונדאיו, מנגד, נוטלים בכל שעה, עם ארוחה או בלעדיה וללא הגבלת מים. גם אותה בולעים בשלמותה. אולם העלאת המינון שלה ממושכת: 0.8, 2.5, 5.5 ולאחר מכן 9, 14.5 ו-17.2 מ"ג, לפי העלון האמריקאי של פאונדאיו. בכל שלב נשארים 30 יום לפחות. כלומר, המינון המרבי מושג רק אחרי כחמישה חודשים.

למה הגמישות היא יתרון קליני

בפרקטיקה, זה ההבדל המשמעותי ביותר. חשבו על מטופל שנוטל לבותירוקסין (Levothyroxine) בבוקר, ושותה קפה מיד עם הקימה. אולי הוא יוצא לעבודה בשעה משתנה, או פשוט שוכח. לו יהיה קשה לשמור על חלון הצום שסמגלוטייד פומי דורש.

ספיגה לא עקבית פירושה תוצאה לא עקבית. כאן הגמישות של פאונדאיו הופכת ליתרון קליני, ולא רק לנוחות. עוד על הכדור החדש ועל ההגעה שלו לארץ כתבתי בכתבה על פאונדאיו בישראל.

ויגובי בכדור או פאונדאיו: איך בוחרים בפועל

כשהמטרה היא הירידה הגדולה ביותר ובסיס ראיות רחב: יתרון לוויגובי בכדור.

כשצום הבוקר צפוי להכשיל את ההתמדה: יתרון ברור לפאונדאיו.

במחלת לב וכלי דם מוכחת: לסמגלוטייד יש התוויה אמריקאית גם להפחתת הסיכון לאירועי לב וכלי דם. לאורפורגליפרון עדיין אין נתוני תוצאים כאלה, אף שהוכחה לו בטיחות לבבית במחקר ACHIEVE-4.

במי שכבר ירד במשקל בזריקות ומחפש טיפול פומי לשמירה: קיימים נתונים ייעודיים על אורפורגליפרון בהקשר הזה.

בסוכרת, רטינופתיה סוכרתית, טיפול באינסולין, גסטרופרזיס או תרופות בוקר קריטיות: הבחירה דורשת התאמה רפואית פרטנית.

ומה לגבי מונג׳רו? אין להשוות את המספרים למונג׳רו (Mounjaro) או לזפבאונד (Zepbound). פאונדאיו אינה גרסה פומית של טירזפטייד (Tirzepatide), והיא אינה פועלת על הקולטן GIP. השוואה בין הזריקות החזקות תמצאו בכתבה על מונג׳רו מול ויגובי במינון גבוה. סקירה רחבה של כל האפשרויות הפומיות תמצאו במדריך לכדורים לטיפול בהשמנה.

שורה תחתונה: ויגובי בכדור, פאונדאיו והתמדה

ויגובי בכדור נראית כיום חזקה במעט בירידה הממוצעת במשקל. בהשוואה העקיפה היתרון שלה הוא כשלוש נקודות אחוז. בנוסף, לחומר הפעיל שלה ניסיון קליני רחב בהרבה. פאונדאיו, לעומת זאת, קלה בהרבה לנטילה, וההבדל הזה אינו זניח. תרופה שהמטופל נוטל נכון עדיפה על תרופה חזקה ממנה שהוא נוטל לא נכון.

לכן השאלה הנכונה אינה רק איזו תרופה מובילה לירידה הגדולה במחקר. השאלה היא עם איזו תרופה המטופל שמולי יצליח להתמיד לאורך שנים. השוואה מפורטת נוספת בין שני הכדורים תמצאו בכתבה על פאונדאיו מול סמגלוטייד פומי. שתי התרופות אושרו בארה"ב, וכדאי לבדוק מה זמין ומה ממומן בישראל בכל נקודת זמן.

המידע במאמר הוא מידע רפואי כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי. כל החלטה על טיפול תרופתי בהשמנה צריכה להתקבל בליווי רופא המכיר את התיק הרפואי המלא.