מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
דלקת ומיקרוביום: מה מסתתר מאחורי עודף המשקל
דלקת ומיקרוביום הם שני שחקנים סמויים שמעצבים את הבריאות של אנשים עם השמנה. בשנים האחרונות ברור שהשמנה אינה רק הצטברות של שומן. זהו מצב ביולוגי פעיל, שמערב את מערכת החיסון, את חילוף החומרים ואת המוח. במרכז התמונה עומדות דלקת כרונית בדרגה נמוכה ואוכלוסיית חיידקי המעי. הקשר ביניהן סמוי מן העין, אך השפעתו על הבריאות עמוקה.
דלקת כרונית: האש השקטה
רקמת השומן אינה מחסן אנרגיה פסיבי. היא איבר אנדוקריני פעיל, שמפריש ציטוקינים, כלומר חלבוני איתות של מערכת החיסון, וחומרים דלקתיים. כשמסת השומן עולה, ובעיקר השומן הבטני, נוצרת דלקת קלה אך מתמשכת. הדלקת הזאת אינה גורמת לכאב או לחום, אבל היא פועלת ברקע ללא הפסקה.
סקירה מכוננת בכתב העת Nature תיארה איך הדלקת הזאת משבשת את איתות האינסולין. כך היא תורמת לתנגודת לאינסולין, לטרשת עורקים ולכבד שומני. בנוסף, יש לה תפקיד גם בתהליכים סרטניים. על השומן שעוטף את איברי הבטן כתבתי בהרחבה בכתבה על שומן ויסרלי.
המיקרוביום: איבר שלא סופר
המיקרוביום הוא אוסף החיידקים שחיים במעי שלנו. רבים רואים בו היום מעין איבר בפני עצמו. טריליוני חיידקים משפיעים על העיכול, על ספיגת המזון, על ויסות מערכת החיסון ואף על התיאבון. בהרכב תקין הוא תורם לבריאות. לעומת זאת, בהרכב מופר הוא עלול להאיץ תהליכים דלקתיים ומטבוליים.
הראיות לכך מגיעות ממחקרים חשובים. מחקר בעכברים משנת 2006 הראה שמיקרוביום של השמנה מפיק אנרגיה רבה מהמזון. כשהחוקרים העבירו אותו לעכברים נקיים מחיידקים, העכברים צברו שומן רב בהשוואה לעכברים שקיבלו מיקרוביום "רזה". מחקר בבני אדם משנת 2013 בדק 292 משתתפים בדנמרק. החוקרים מצאו ש־23% מהם הם בעלי מגוון חיידקים נמוך. אצלם הופיעו יותר עודף שומן, תנגודת לאינסולין, שומנים חריגים בדם ודלקת.
בהשמנה רואים לעיתים קרובות ירידה במגוון החיידקים ועלייה בזנים שמעודדים דלקת. במקביל, ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת נפגע. אלה חומרים שהחיידקים מייצרים מסיבים, ויש להם השפעה נוגדת דלקת ומיטיבה על חילוף החומרים. הרחבה על הקשר בין המיקרוביום להזדקנות תמצאו בכתבה על המיקרוביום והגיל הביולוגי.
דלקת ומיקרוביום: מעגל שמזין את עצמו
הקשר בין השמנה, דלקת ומיקרוביום הוא מעגלי. השמנה משנה את הרכב החיידקים, ומיקרוביום מופר מגביר דלקת. הדלקת מחמירה את התנגודת לאינסולין ואת אגירת השומן, וחוזר חלילה. המעגל הזה מסביר מדוע השמנה נוטה להתקדם, ומדוע קשה לשבור אותה בדיאטה בלבד.
אחד המנגנונים נקרא אנדוטוקסמיה מטבולית (Metabolic Endotoxemia), כלומר דליפה של רכיבי חיידקים מהמעי לדם. מחקר בעכברים הראה שדיאטה עתירת שומן העלתה פי שניים עד שלושה את רמת ה־LPS בדם. LPS הוא רכיב בדופן של חיידקים מסוימים, שמעורר תגובה דלקתית חזקה. העלייה הזאת הובילה לעלייה במשקל, לדלקת ולתנגודת לאינסולין. עם זאת, אלה ממצאים מבעלי חיים, והתמונה בבני אדם מורכבת יותר.
יתרה מזאת, המעגל משפיע גם על התגובה לטיפול. מטופלים עם דלקת גבוהה ומיקרוביום מופר עשויים להגיב פחות טוב לחלק מההתערבויות. מנגד, שיפור הסביבה הדלקתית עשוי לשפר את יעילות הטיפול.
מה קורה לדלקת ולמיקרוביום כשמטפלים בהשמנה?
ירידה במשקל ושיפור מטבולי משפיעים לא רק על המספר על המשקל. הם משפיעים גם על הדלקת ועל המיקרוביום. ירידה במשקל מורידה סמני דלקת בדם, כמו CRP. מחקר התערבות תזונתי ב־49 אנשים עם עודף משקל והשמנה בדק דיאטה להרזיה ולייצוב המשקל. הדיאטה שיפרה את מגוון החיידקים אצל מי שהתחילו עם מגוון נמוך, וגם את המדדים הקליניים. עם זאת, אצלם ההשפעה על סמני הדלקת הייתה חלשה.
ניתוחים בריאטריים משנים את הרכב החיידקים באופן ברור. גם תרופות להשמנה עשויות להשפיע על המיקרוביום, דרך שינויים בהורמונים, בתנועתיות המעי ובבחירות המזון. עם זאת, המחקר בבני אדם על התרופות עדיין מוקדם. השינויים האלה עשויים להסביר חלק מהשיפור המהיר במדדים המטבוליים, לעיתים עוד לפני ירידה משמעותית במשקל. על הדרכים שבהן התרופות פועלות כתבתי בכתבה איך הטיפול התרופתי עובד.
תזונה, סיבים ומזון מותסס
לתזונה תפקיד מרכזי בעיצוב המיקרוביום. ירקות, קטניות, דגנים מלאים ומזון לא מעובד תומכים בחיידקים מיטיבים. לעומת זאת, תזונה עתירת סוכר ומזון אולטרה־מעובד מעודדת חיידקים שמגבירים דלקת. על כך הרחבתי בכתבה על מזון אולטרה־מעובד.
מחקר מעניין מאוניברסיטת סטנפורד בדק שתי גישות. בניסוי של 17 שבועות קיבלו המשתתפים תזונה עשירה בסיבים או תזונה עשירה במזון מותסס, כמו יוגורט, קפיר, כרוב כבוש וקימצ'י. המזון המותסס העלה בהדרגה את מגוון החיידקים והוריד סמני דלקת. מנגד, דיאטת הסיבים לא שינתה את המגוון בתקופה הזאת, אף שהיא שינתה את פעילות החיידקים. כלומר, שתי הגישות משלימות זו את זו.
לכן טיפול נכון בהשמנה אינו עוסק רק בהפחתת קלוריות. הוא עוסק גם באיכות המזון ובהשפעתו על סביבת המעי. זה אחד ההסברים לכך שגישות תזונתיות שונות מצליחות אצל אנשים שונים. טיפים לשיפור תגובת הגוף לאינסולין דרך התזונה תמצאו בכתבה על רגישות לאינסולין דרך תזונה.
צעדים מעשיים לאיזון דלקת ומיקרוביום
- לגוון: לאכול מגוון רחב של צמחים, כולל ירקות, פירות, קטניות, אגוזים, זרעים ותבלינים.
- להוסיף מנה יומית של מזון מותסס, כמו יוגורט, קפיר או כרוב כבוש.
- להעלות את כמות הסיבים בהדרגה, כדי להפחית נפיחות ואי נוחות.
- לצמצם משקאות ממותקים, חטיפים ומזון אולטרה־מעובד.
- לישון היטב ולזוז כל יום, כי גם שינה ופעילות גופנית מורידות דלקת.
חשוב לזכור שתוספי פרוביוטיקה אינם תחליף לתזונה מגוונת. כמו כן, אנטיביוטיקה צריך ליטול רק כשיש בה צורך רפואי, כי היא פוגעת במגוון החיידקים.
שורה תחתונה: גישה מערכתית לדלקת ומיקרוביום
ההבנה שהשמנה היא מחלה דלקתית ומטבולית עם רכיב מיקרוביאלי משנה את החשיבה על הטיפול. אין פתרון אחד שמתאים לכולם, ואין קיצור דרך. טיפול יעיל משלב ירידה במשקל, שיפור מטבולי, הפחתת דלקת ותמיכה במיקרוביום בריא. בסופו של דבר, העתיד של רפואת ההשמנה טמון בהתאמה אישית של תזונה, תרופות ואורח חיים. היחס לדלקת ומיקרוביום הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית הזאת.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Inflammation and metabolic disorders
An obesity-associated gut microbiome with increased capacity for energy harvest
Richness of human gut microbiome correlates with metabolic markers
Metabolic endotoxemia initiates obesity and insulin resistance
