מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
השמנה ותפקוד גופני: לא מספיק לרדת במשקל
השמנה ותפקוד גופני הם היום שני צדדים של אותה שאלה רפואית. בעבר ראו בהשמנה בעיה של משקל ומראה. היום ברור שזו מחלה מטבולית שמשפיעה כמעט על כל מערכות הגוף. אבל כאשר מדובר במבוגרים, בנשים סביב הריון ולידה ובמטופלים שמקבלים תרופות GLP-1, התמונה מסתבכת עוד.
בכינוס האירופי להשמנה ECO 2026 התקיים מושב מיוחד בנושא השמנה סרקופנית והשמנה בגיל המבוגר. את המושב הובילה קבוצת עבודה של האגודה האירופית לחקר ההשמנה (EASO). המושב נשען על הצהרת העמדה החדשה של EASO לגבי מבוגרים מגיל 65. המסר שחזר שוב ושוב היה ברור: צריך לשמור על השריר, על התפקוד, על העצמאות ועל איכות החיים.
למה BMI כבר לא מספיק בגיל המבוגר?
אחד המסרים החשובים במושב היה ש-BMI לבדו אינו מספיק לאבחון השמנה בגיל המבוגר. עם השנים הרכב הגוף משתנה. מסת השריר יורדת, והשומן מצטבר סביב האיברים הפנימיים ובתוך השריר. לכן הצהרת העמדה ממליצה להעריך גם הרכב גוף, פיזור שומן, מצב נפשי ויכולת תפקודית.
לדברי המרצים, החל מהעשור השישי לחיים ה-BMI מאבד בהדרגה מהדיוק שלו. אדם יכול להיראות במשקל תקין, ובפועל לסבול משומן בטני עמוק, מדלקת כרונית ומעמידות לאינסולין. גם ההגדרה החדשה של השמנה קלינית דורשת לאשר עודף שומן במדידה נוספת. למשל, היקף מותניים או יחס מותניים לגובה.
בנוסף, המרצים טענו שפרדוקס ההשמנה מוגזם כנראה. לפי הפרדוקס הזה, עודף משקל מגן לעיתים בגיל המבוגר. אולם כשבוחנים מדדים מדויקים כמו כושר גופני, יחס מותניים לגובה ואיכות השריר, ההגנה הזו כמעט נעלמת.
השמנה סרקופנית: הסכנה השקטה
אחד המונחים הבולטים במושב היה השמנה סרקופנית. זהו מצב שבו יש גם עודף שומן וגם ירידה במסת השריר ובתפקודו. בניתוח של סקר NHANES III בקרב 4,652 בני 60 ומעלה, השכיחות הגיעה ל-18.1% מהנשים ול-42.9% מהגברים. השכיחות משתנה מאוד לפי ההגדרה ושיטת המדידה.
המצב הזה מעלה את הסיכון לנפילות, לשברים ולאובדן עצמאות. כמו כן, באותו סקר נשים עם השמנה סרקופנית היו בסיכון מוגבר לתמותה. לכן המטרה בגיל המבוגר איננה ירידה מרבית במשקל, אלא ירידה זהירה ששומרת על השריר. עוד על כך במאמר על סרקופניה והשמנה.
השמנה ותפקוד גופני: לאכול פחות, אבל לא מעט מדי
נושא מרכזי נוסף היה הסיכון לתת-תזונה בזמן ירידה במשקל, במיוחד עם תרופות GLP-1. ירידה חדה בצריכת המזון עלולה להוביל לחסר בוויטמינים, במינרלים ובחלבון. לכן המרצים הדגישו שלושה דברים: מספיק חלבון, חלוקה נכונה שלו לאורך היום ופעילות גופנית מתאימה.
הצהרת העמדה של EASO תומכת בצריכה יומית של מעל 1 גרם חלבון לכל ק"ג משקל מותאם. בנוסף, הקונצנזוס האירופי לטיפול באינקרטינים ממליץ לפזר את החלבון לאורך היום. היעד הוא כ-20 עד 30 גרם בכל ארוחה. במקביל מומלץ אימון רב-מרכיבי: אימוני כוח, פעילות אירובית, גמישות ושיווי משקל. מדריך מעשי תמצאו במאמר על צריכת חלבון בירידה במשקל.
תרופות GLP-1: לא רק ירידה במשקל
תרופות כמו ויגובי (Wegovy), אוזמפיק (Ozempic) ומונג'רו (Mounjaro) שינו את עולם הטיפול בהשמנה. עם זאת, במושב הודגש שהן דורשות מעקב רפואי ותזונתי צמוד. הסיכונים העיקריים הם תופעות לוואי במערכת העיכול וירידה בצריכת החלבון. בנוסף, יש סיכון לאובדן שריר, לחסרים תזונתיים ולשינויים רגשיים.
המרצים הציעו כמה צעדים פשוטים להפחתת תופעות הלוואי: ארוחות קטנות ותכופות, שתייה מספקת וסיבים תזונתיים. כמו כן, אפשר להאט את העלאת המינון בעת הצורך, ולעיתים להיעזר זמנית בתוספי חלבון ובמולטי-ויטמין. במקרה של הקאות ממושכות יש לפנות לרופא בדחיפות, בגלל סכנת התייבשות, הפרעות במלחים וחוסר בתיאמין.
נשים, הריון והשמנה: לחשוב שנים קדימה
חלק מרתק במושב עסק בקשר בין השמנה, הריון ובריאות עתידית. המרצים הסבירו שסיבוכי הריון אינם נגמרים ביום הלידה. סוכרת הריונית, רעלת הריון ותסמונת שחלות פוליציסטיות הן למעשה כדור בדולח לסיכון עתידי לסוכרת, למחלות לב ולהשמנה.
למשל, מטא-אנליזה שפורסמה ב-BMJ בדקה נשים אחרי סוכרת הריונית. אצלן הסיכון לסוכרת מסוג 2 גבוה כמעט פי 10. בדומה לכך, אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות שכיחות הסוכרת גבוהה כמעט פי 3, והיא עולה עוד בנוכחות השמנה.
במושב הודגש גם שתרופות להשמנה אינן מומלצות בהריון ובהנקה. לכן יש להפסיק את הטיפול לפני כניסה מתוכננת להריון, לפי הזמן שנקבע לכל תרופה. עם זאת, הנתונים על הריונות לא מתוכננים בזמן טיפול מרגיעים יחסית. מחקר גדול מהמדינות הנורדיות, מארצות הברית וממכבי בדק חשיפה ל-GLP-1 בתחילת ההריון. החוקרים לא מצאו עלייה גדולה במומים מולדים, בהשוואה לאינסולין.
השמנה ותפקוד גופני: לשמור על העצמאות
אחד המשפטים החשובים במושב נגע למטרת הטיפול. בגיל המבוגר המטרה איננה רק להאריך חיים, אלא לשמור על עצמאות ועל תפקוד. הגישה החדשה מבינה שירידה במשקל לבדה אינה מספיקה. לכן צריך לבחון גם את מסת השריר, איכות התזונה, בריאות הנפש, השינה והכושר הגופני.
בפועל, המעקב צריך לכלול מדדים פשוטים כמו כוח לחיצת יד, קצב הליכה ויכולת לקום מכיסא. כך אפשר לזהות מוקדם ירידה בתפקוד, עוד לפני נפילה או שבר. עוד על האתגרים בגיל הזה במאמר על ירידה במשקל בגיל השלישי.
שורה תחתונה על השמנה ותפקוד גופני
הקשר בין השמנה ותפקוד גופני הוא לב הגישה החדשה. רפואת ההשמנה של היום מדויקת, אנושית וממוקדת באדם כולו. בסופו של דבר, הצלחה איננה רק מספר על המשקל. הצלחה היא שריר שנשמר, עצמאות שנשמרת ואיכות חיים טובה לאורך שנים.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Definition and diagnostic criteria of clinical obesity
Safety of GLP-1 Receptor Agonists and Other Second-Line Antidiabetics in Early Pregnancy
