ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

רטטרוטייד מול סמגלוטייד: האם דור העתיד של הטיפול בהשמנה כבר כאן?

רטטרוטייד מול סמגלוטייד: האם דור העתיד של הטיפול בהשמנה כבר כאן? 

בשנים האחרונות חוללה סמגלוטייד מהפכה של ממש בטיפול בהשמנה.
תרופות כמו ויגובי ואוזמפיק הובילו לירידה משמעותית במשקל.
בנוסף, הן תרמו לשיפור הבריאות המטבולית.
כעת מסתמנת מועמדת חדשה שעשויה להציב רף גבוה יותר.
מדובר ברטטרוטייד (Retatrutide), תרופה ניסיונית של חברת Eli Lilly הנמצאת בשלבי מחקר מתקדמים.

 

מה ההבדל בין רטטרוטייד לסמגלוטייד? 

 

סמגלוטייד פועלת באמצעות הפעלה של קולטן אחד בלבד, GLP-1.
פעילות זו מפחיתה את תחושת הרעב.
היא מגבירה שובע ומסייעת באיזון רמות הסוכר בדם.

רטטרוטייד היא התרופה הראשונה הפועלת בו־זמנית על שלושה מסלולים הורמונליים:
GLP-1 ,הורמון GIP וגלוקגון. השילוב הייחודי לא רק מפחית רעב ומגביר שובע, אלא גם מגביר הוצאת אנרגיה ושריפת שומן בגוף.  

 

מי יעילה בירידה במשקל ? 

 

במחקרי סמגלוטייד במינון המלא של ויגובי נצפתה ירידה ממוצעת של כ־15% ממשקל הגוף לאחר 68 שבועות טיפול.  

במחקרי רטטרוטייד דווח על ירידה ממוצעת של כ־28% ממשקל הגוף לאחר 80 שבועות טיפול.
כמעט מחצית מהמשתתפים איבדו יותר מ־30% ממשקלם ההתחלתי.

לדוגמה, אדם במשקל 100 ק"ג עשוי לרדת לכ־85 ק"ג עם סמגלוטייד.
עם רטטרוטייד הוא עשוי להגיע לכ־72 ק"ג בממוצע.

 

האם מדובר בתחליף לניתוח בריאטרי? 

 

אחת הסיבות להתעניינות הרבה ברטטרוטייד היא היקף הירידה במשקל.
התוצאות מתקרבות לאלו המתקבלות לאחר ניתוחים בריאטריים.
היקף הירידה במשקל שנצפה במחקרים מזכיר את התוצאות של ניתוחי שרוול ומעקף קיבה, לפחות בטווח הבינוני.
 

עם זאת, עדיין אין נתוני מעקב של עשר ועשרים שנה כפי שקיימים בניתוחים בריאטריים, ולכן מוקדם לקבוע האם התרופה תוכל להחליף אותם לחלוטין.  

 

מה לגבי תופעות הלוואי? 

 

בדומה לסמגלוטייד, גם רטטרוטייד גורמת בעיקר לתופעות לוואי במערכת העיכול: בחילות,
הקאות, שלשולים ועצירות. לפי דיווחים ראשוניים, שיעור הבחילות עשוי להיות מעט גבוה יותר.
בנוסף דווחו לעיתים תחושות חריגות בעור (
Dysesthesia) ועלייה קלה בדופק.  

 

מתי התרופה צפויה להגיע לשוק? 

 

נכון להיום רטטרוטייד עדיין אינה מאושרת לשימוש בשום מדינה. החברה ממשיכה במחקרי שלב 3,
והערכות שונות מדברות על אפשרות להגשת בקשה לאישור במהלך 2026 ואישור רגולטורי אפשרי במהלך 2027, בכפוף לתוצאות הסופיות. 
 

 

לאן הולך תחום הטיפול בהשמנה? 

 

העשור האחרון התחיל עם תרופות שהביאו לירידה של 5%-10% ממשקל הגוף.
לאחר מכן הגיעו סמגלוטייד עם כ־15%, טירזפטייד עם כ־20%, וכעת רטטרוטייד מתקרבת ל־30%. 
 

המשמעות היא שהגבול בין טיפול תרופתי לבין תוצאות שבעבר היו נחלתם הבלעדית של הניתוחים הולך ומטשטש.
במקביל, מתחדדת ההבנה כי גם התרופות המתקדמות ביותר אינן יכולות להחליף תזונה נכונה,
פעילות גופנית, שינה איכותית, חיזוק מסת השריר ותמיכה התנהגותית.
 

 

 

ד”ר אסנת רזיאל