הכתבות שלי

תרופות מבוססות אמילין: כל התרופות והמחקרים, לבד ובשילוב

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

תרופות מבוססות אמילין: הדיווח מכנס ObesityWeek

תרופות מבוססות אמילין הן אחד הכיוונים המבטיחים ביותר בטיפול בהשמנה. בכנס ObesityWeek בוושינגטון המארגנים הקדישו להן מושב שלם, בשם "החלק החסר בפאזל של ההשמנה": ממערכת החיסון ברקמת השומן, דרך הפיזיולוגיה של האמילין, ועד התרופות שבדרך. בכתבה ריכזתי את מה שהוצג, ובדקתי כל תרופה מול המחקרים המקוריים. חשוב לדעת כבר עכשיו: נכון לנובמבר 2026, אף תרופה מבוססת אמילין לא אושרה לטיפול בהשמנה.

החלק החסר בפאזל: מערכת החיסון ברקמת השומן

המושב נפתח בשאלה שפחות מדברים עליה: מה קורה לתאי החיסון בתוך רקמת השומן. לדברי המרצה, בשומן בריא תאי החיסון מרגיעים דלקת ומתקנים את הרקמה. לעומת זאת, כשהמשקל עולה, הרקמה עוברת למצב דלקתי שמוביל לתנגודת לאינסולין. במעבר לסוכרת סוג 2 התמונה משתנה שוב.

ההשפעה הולכת לשני הכיוונים. תאים צעירים ברקמת השומן קובעים אילו תאי חיסון יגיעו אליה, ותאי החיסון משפיעים זה על זה. בנוסף, גם תאי השומן עצמם משפיעים. למשל, לפטין, הורמון שתאי השומן מפרישים, פוגע בתפקוד של תאי חיסון שמגינים מפני דלקת. כך נוצר מעגל שמזין את עצמו.

מה המשמעות למטופלים? לדברי המרצה, רוב השינויים קורים בתוך הרקמה, ולא תמיד רואים אותם בבדיקת דם. לכן עדיין אין בדיקה פשוטה שמודדת את הדלקת בשומן. כתבתי על הקשר בין השמנה לדלקת גם במאמר על השמנה כמחלה של מחלות.

מה זה אמילין ולמה הוא מעניין

אמילין הוא הורמון שמופרש מהלבלב יחד עם האינסולין, מיד אחרי הארוחה. כתבתי עליו בהרחבה במאמר על אמילין והשמנה. בקצרה, הוא פועל בכמה דרכים: מאט את התרוקנות הקיבה, מדכא את הורמון הגלוקגון אחרי הארוחה, ופועל במוח על מרכזי השובע. כתוצאה מכך אוכלים פחות, והסוכר אחרי הארוחה יציב בהרבה.

במושב הסבירו שהקולטנים לאמילין בנויים משני חלקים: קולטן בסיסי וחלבון עזר בשם RAMP. מהצירופים מתקבלות ארבע משפחות של קולטנים, שפזורות ברקמות שונות. לכן התרופות מתחלקות לשתי קבוצות. יש תרופות שמכוונות רק לקולטני האמילין, ויש תרופות כפולות שפועלות גם על קולטן הקלציטונין. האם ההבדל משנה את היעילות או את תופעות הלוואי? לדברי המרצים, התשובה תגיע רק מהמחקרים הבאים.

במושב הוצג גם קשר בין אמילין למערכת החיסון במוח. לפי מחקרי מעבדה, אמילין פועל על תאי החיסון של ההיפותלמוס, מרכז הבקרה של הרעב והשובע, ומפעיל שם מסלול שקשור גם ללפטין. עם זאת, אלה ממצאים מהמעבדה, ועוד לא ברור מה משמעותם בבני אדם.

תרופות מבוססות אמילין: הדור הראשון

האמילין הטבעי נוטה להיצמד לעצמו וליצור משקעים. לכן החוקרים שינו מעט את המבנה ויצרו גרסה שאינה נצמדת: פרמלינטייד (Pramlintide). התרופה אושרה בארה"ב ב-2005 לאיזון סוכר בסוכרת סוג 1 וסוג 2, כתוספת לאינסולין בארוחות. היא מעולם לא אושרה להשמנה.

החיסרון היה ברור: זמן פעולה קצר, ולכן הזרקה פעמיים או שלוש פעמים ביום. במחקר על 411 אנשים עם השמנה, הירידה אחרי ארבעה חודשים הייתה 3.8 עד 6.1 ק"ג, לעומת 2.8 ק"ג בפלצבו. בהרצאה הוצג נתון של כ-7%-8%, אבל לפי המחקר שפורסם ב-Diabetes Care, היתרון על פני פלצבו היה כ-3% בארבעה חודשים, ועד 6.8% אחרי שנה. ירידה כזו לא הצדיקה שלוש זריקות ביום, ולכן התרופה לא נכנסה לשימוש רחב.

הדור החדש: תרופות אמילין לבד

המטרה בדור החדש הייתה פשוטה: זמן פעולה ארוך, זריקה אחת בשבוע, והשפעה חזקה בהרבה על הקולטן. אף אחת מהתרופות האלה עדיין לא בשוק.

קגרילינטייד (Cagrilintide)

זו התרופה הוותיקה בקבוצה, של נובו נורדיסק, והיא פועלת גם על קולטני האמילין וגם על קולטני הקלציטונין. במחקר שלב 2 ב-Lancet, אחרי 26 שבועות, הירידה הייתה 6.0% עד 10.8%, לעומת 3.0% בפלצבו. בניסוי REDEFINE 1, קגרילינטייד לבדה הביאה לירידה של 11.5% אחרי 68 שבועות. כעת היא נבדקת לבדה בתוכנית מחקרי שלב 3 בשם RENEW.

אלורלינטייד (Eloralintide)

התרופה של לילי מכוונת באופן בררני לקולטני האמילין. במחקר שלב 2 שפורסם ב-Lancet השתתפו 263 אנשים, למשך 48 שבועות. במינון הגבוה, 9 מ"ג, הירידה הייתה 20.1%, לעומת 0.4% בפלצבו. עם זאת, המרצה הזכירה שהמחקר ארוך מאחרים, ולכן קשה לדעת אם התרופה חזקה באמת או שפשוט מדדו בשלב מאוחר. מחקרי שלב 3 התחילו בפברואר 2026.

פטרלינטייד (Petrelintide)

זו תרופה של Zealand Pharma בשיתוף רוש. במחקר מוקדם של 16 שבועות החוקרים מדדו ירידה של עד 8.6%. במחקר שלב 2, ZUPREME-1, הירידה אחרי 28 שבועות הייתה עד 9.8%, לעומת 1.7% בפלצבו, והגיעה עד 10.7% בשבוע 42. בחילה הופיעה ב-20% מהמשתתפים, לעומת 6% בפלצבו. מחקרי שלב 3 כבר התחילו.

עוד תרופות אמילין בדרך

יש גם תרופות בשלבים מוקדמים. למשל, לנבלינטייד (Lenbelintide) של אסטרהזנקה עברה לפי החברה לשלב 3. ABBV-295 של AbbVie הביאה לירידה של עד 9.79% אחרי 12 שבועות במחקר שלב 1, וגם במתן חודשי. בנוסף, פייזר מפתחת זריקת אמילין חודשית, ויש ניסיונות ראשונים בכדור אמילין. על כדור ניסיוני אחד כתבתי בדיווח קודם מהכנס.

תרופות מבוססות אמילין בשילוב עם GLP-1

כדי להגיע לירידה גדולה יותר, משלבים את האמילין עם תרופה מסוג GLP-1. יש שתי דרכים לעשות זאת: שתי תרופות נפרדות באותה זריקה, או מולקולה אחת שפועלת על שני הקולטנים.

קגריסמה (CagriSema)

קגריסמה משלבת קגרילינטייד 2.4 מ"ג עם סמגלוטייד (Semaglutide) 2.4 מ"ג, בזריקה שבועית אחת עם שני תאים. בניסוי REDEFINE 1 שפורסם ב-NEJM השתתפו 3,417 אנשים, למשך 68 שבועות. הנה התוצאות, כשסופרים את כל המשתתפים:

קגריסמה: ירידה של 20.4%. בקרב מי שהמשיכו בטיפול, 22.7%.
סמגלוטייד לבדה: 14.9%.
קגרילינטייד לבדה: 11.5%.
פלצבו: 3.0%.

מנגד, בחילה הופיעה ב-55% מהמטופלים בקגריסמה, לעומת 12.6% בפלצבו. בניסוי REDEFINE 4, מול טירזפטיד (Tirzepatide), קגריסמה הביאה לירידה של 20.2% לעומת 23.6%, ולא עמדה ביעד שלו. כתבתי על כך במאמר קגריסמה מול מונג'רו. נובו נורדיסק הגישה את התרופה לאישור ה-FDA בדצמבר 2025, והחלטה צפויה עד סוף 2026. התרופה אינה זמינה בישראל.

זנגמטייד (Zenagamtide), לשעבר אמיקרטין

זו מולקולה אחת שמפעילה גם את קולטן ה-GLP-1 וגם את קולטן האמילין. היא נבדקת גם בזריקה וגם בכדור, באותה טכנולוגיה שמאפשרת את הסמגלוטייד בכדור. במחקר שלב 1b/2a ב-Lancet, הזריקה הביאה לירידה של 24.3% אחרי 36 שבועות במינון 60 מ"ג, לעומת 1.1% בפלצבו. עם זאת, זה היה מחקר קטן של 125 משתתפים, ורבים פרשו ממנו. מחקרי שלב 3 התחילו ב-2026.

אלורלינטייד ומונג'רו

לילי בודקת שילוב של אלורלינטייד עם טירזפטיד, כלומר פעולה על שלושה קולטנים. במחקר שלב 2 באנשים עם סוכרת סוג 2, השילוב הביא לירידה של עד 23.3% אחרי 48 שבועות, לעומת 14.8% בטירזפטיד לבדה. פירטתי את הנתונים במאמר על אלורה ומונג'רו.

איך לקרוא את המספרים במחקרים

המרצה נתנה עצה שימושית: לא להסתכל רק על אחוז הירידה. חשוב לבדוק גם כמה זמן נמשך המחקר, באיזה מינון, ואם המשקל עוד המשיך לרדת בסופו. ככל שהתרופה חזקה יותר, צריך מחקר ארוך יותר כדי לראות איפה הירידה נעצרת.

כדי לעשות סדר, היא הציעה מפה פשוטה. ירידה של 15%-16% היא בערך הטווח של סמגלוטייד. ירידה של 18%-20% היא הטווח של טירזפטיד. ואילו 20%-25% הוא הטווח של קגריסמה ושל התרופות הכפולות.

בחילות, שריר ועצם: מה עוד לא ידוע

לדברי המרצה, ייתכן שתרופות אמילין לבד גורמות לפחות בחילות, ושהבחילות עולות כשמשלבים אותן עם GLP-1. עם זאת, זו התרשמות ולא מסקנה מוכחת. בנוסף, השאלה הגדולה היא מה קורה לשריר ולעצם. בתת-מחקר של REDEFINE 1, כשני שלישים מהמשקל שירד היו שומן, בדומה לסמגלוטייד. כלומר, עדיין אין הוכחה שאמילין שומר על השריר טוב יותר. לכן אימוני כוח וחלבון חשובים בכל טיפול, כמו שכתבתי במאמר על שמירה על מסת שריר בזמן טיפול תרופתי.

מה אפשר לעשות כבר היום

תרופות מבוססות אמילין עדיין בדרך, אבל אין סיבה לחכות להן. כבר היום יש טיפולים יעילים:

תרופות GLP-1 ו-GIP שזמינות בישראל, כמו ויגובי ומונג'רו, מביאות לירידה משמעותית במשקל ומשפרות סוכר, לחץ דם ובריאות הלב.
ניתוח בריאטרי עדיין הטיפול היעיל ביותר לירידה גדולה ויציבה, במי שמתאים לו.
תזונה עשירה בחלבון ובירקות, אימוני כוח פעמיים בשבוע, ושינה מספקת, בכל שלב של הטיפול.
בדיקות דם בסיסיות לפני טיפול: סוכר, HbA1c (ממוצע הסוכר בשלושת החודשים האחרונים), שומנים בדם, תפקודי כבד וכליות.

במרכז הרב־תחומי שלנו אנחנו בונים לכל מטופל תוכנית שמשלבת רופא, דיאטנית, פסיכולוג ופעילות גופנית, ובוחרים את הטיפול התרופתי או הניתוחי המתאים. כשתרופות האמילין יאושרו, הן יצטרפו לארגז הכלים הזה. קראו גם על חסרים תזונתיים בזמן טיפול בתרופות הרזיה.

שורה תחתונה: תרופות מבוססות אמילין

תרופות מבוססות אמילין הן משפחה שלמה של טיפולים, לבד ובשילוב עם GLP-1. התרופות לבדן מביאות במחקרים לירידה של כ-10% עד 20%, והשילובים מגיעים ל-20% ומעלה. עם זאת, אף אחת מהן עוד לא אושרה להשמנה, ושאלות על בחילות, שריר ועצם עדיין פתוחות. בסופו של דבר, העתיד מבטיח, ובינתיים יש טיפולים טובים שאפשר להתחיל בהם כבר היום.

המידע בכתבה זו הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי.