הכתבות שלי

דימוי גוף חיובי בעידן זריקות ההרזיה: כשהרפואה פוגשת תרבות

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

דימוי גוף חיובי בעידן זריקות ההרזיה

דימוי גוף חיובי היה עד לא מזמן מסר מרכזי בשיח על בריאות. אולם בשנים האחרונות זריקות הרזיה שינו את התמונה. תרופות כמו אוזמפיק (Ozempic), ויגובי (Wegovy) ומונג׳רו (Mounjaro) שינו את הדרך שבה אנו תופסים משקל, בריאות וזהות אישית. לכן עולה שאלה עמוקה: מה קרה לרעיון של קבלה עצמית של הגוף?

מטיפול רפואי לנורמה חברתית

תרופות ממשפחת GLP-1 מחקות הורמון שובע טבעי שהמעי מפריש אחרי ארוחה. בתחילה הן פותחו לטיפול בסוכרת. בהמשך הן אושרו גם לטיפול בהשמנה, למטופלים שעומדים בקריטריונים רפואיים. בפועל, השימוש בהן התרחב הרבה מעבר לכך.

כיום ירידה במשקל איננה רק יעד רפואי. היא הפכה לסטנדרט חברתי. כאשר החברה מציגה פתרון יעיל ומהיר, הלחץ להשתמש בו גדל. כך הוא משפיע על הדרך שבה אנשים רואים את עצמם ואת גופם. ניתוח של התופעה מופיע בכתבה על העמדות של הציבור כלפי זריקות ההרזיה.

מי נמשך לטיפול? הקשר לדימוי גוף חיובי

במחקר שפורסם בשנת 2025 בכתב העת Body Image השתתפו 225 סטודנטים, בגיל ממוצע של 20. החוקרים שאלו עד כמה הם מעוניינים לנסות תרופות GLP-1. בנוסף, הם מדדו בושה מהגוף, מעקב מתמיד אחרי המראה, חשש ממשקל ודעות קדומות כלפי אנשים עם משקל עודף.

התוצאות היו ברורות. המעוניינים ביותר בתרופות, וגם המוכנים לשאת את תופעות הלוואי שלהן, דיווחו על בושה גבוהה מהגוף ועל חשש רב ממשקל. לעומת זאת, משתתפים עם הערכה גבוהה לגופם הביעו עניין נמוך בתרופות, גם כשחששו ממשקל. החוקרים קוראים לכך Body Appreciation – הערכה לגוף, כלומר יחס של כבוד והוקרה כלפיו. במילים אחרות, דימוי גוף חיובי עשוי לשמש גורם מגן.

המסקנה: הקשר בין זריקות הרזיה לדימוי הגוף עמוק. לעיתים דווקא מי שפגיע רגשית נמשך לטיפול.

שינוי הגוף לא בהכרח משנה את התחושה

הנחה נפוצה היא שירידה במשקל תשפר מאליה את דימוי הגוף. עם זאת, עד היום כמעט אין מחקר שבדק זאת ישירות בתרופות GLP-1. החוקרת שרלוט מרקי (Charlotte Markey), שהובילה את המחקר, מציינת שאלו שאלות שעדיין אין להן תשובה ברורה. לדבריה, השיפור בתחושה עשוי להיות זמני בלבד.

יתרה מזאת, סקירה מדעית משנת 2025 מזהירה שירידה מהירה במשקל בעזרת תרופות עלולה לשבש את תפיסת הגוף. שינוי חיצוני אינו מבטיח שינוי פנימי. אדם יכול לרדת במשקל ועדיין לא לאהוב את גופו. על כך כתבתי בהרחבה בכתבה על דימוי גוף מעוות אחרי ירידה גדולה במשקל.

האם איבדנו את האיזון?

במשך שנים ניסה השיח הרפואי להתרחק ממיקוד במשקל בלבד. המטרה הייתה לעבור לבריאות כוללת: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שינה טובה, ניהול סטרס וקשרים חברתיים. גם ועדה בינלאומית של כתב העת Lancet קבעה בשנת 2025 שמדד מסת הגוף (BMI) אינו מתאים כמדד יחיד לבריאותו של אדם.

אולם ההתלהבות מהתרופות מחזירה את המיקוד אל המשקל. כך נוצר שוב מסר בעייתי: גוף רזה נתפס כבריא, גם כשהמציאות מורכבת בהרבה.

סטיגמה, דימוי גוף חיובי והשלכות בריאותיות

כאשר אנו מציגים גוף עם עודף משקל כבעיה שצריך לתקן, אנו מחזקים סטיגמה. הצהרת הסכמה בינלאומית של מומחים קבעה שסטיגמת משקל פוגעת בבריאות. בנוסף, אנשים שחווים אותה מקבלים לעיתים קרובות טיפול רפואי חסר. הסטיגמה קשורה ל:

פגיעה בבריאות הנפש.
הימנעות מפנייה לטיפול רפואי.
נזק לבריאות הגופנית.

לכן השיח סביב זריקות הרזיה אינו רק שיח תרבותי. יש לו השלכות רפואיות ממשיות. עוד על כך בכתבה על הנזק הבריאותי של הסטיגמה, ועל החשיבות של שפה מכבדת כלפי אנשים עם השמנה.

כשהטיפול הופך לציפייה

נקודת מפנה מתרחשת כשטיפול רפואי הופך לנורמה חברתית. ברגע שקיימת דרך לרדת במשקל, נוצרת תחושה שחובה לממש אותה. המסר הסמוי עלול להיות: גוף טוב הוא גוף נשלט. ולעיתים, גוף שמקבל תרופה.

הלחץ הזה מגיע ממקורות רבים: חברים, רשתות חברתיות ולפעמים גם מערכת הבריאות עצמה. מנגד, ההחלטה על טיפול צריכה לנבוע מצורך רפואי ומבחירה חופשית. היא לא צריכה לנבוע מלחץ חברתי או מבושה.

מה קורה לדימוי גוף חיובי אצל צעירים

החשש המרכזי נוגע לדור הצעיר. כיום תרופות GLP-1 מאושרות גם לבני נוער עם השמנה. בסל הבריאות של 2026, למשל, נכלל ויגובי בזריקה לבני נוער בגילאי 12-18. עוד על כך בכתבה על ויגובי לבני נוער ולילדים.

כאשר המסר הוא שאפשר להפחית רעב בעזרת תרופה, עולה שאלה מהותית: איך זה משפיע על תפיסת הגוף? הסקירה משנת 2025 מצביעה על כך שהשיח ברשתות החברתיות מאדיר רזון ומחריף סטיגמה. בנוסף, היא מציינת שההשפעות האלה פוגעות במיוחד בבני נוער.

אם צעירים ילמדו שגוף טוב הוא גוף קטן שאוכל מעט, אנו עלולים לראות עלייה בפגיעה בדימוי הגוף ובהפרעות אכילה. לכן חשוב לזהות סימנים מוקדם. על כך אפשר לקרוא בכתבה אבחון הפרעות אכילה בכל משקל.

דימוי גוף חיובי אינו טרנד

יש הטוענים שתנועת חיוביות הגוף (Body Positivity) כבר אינה רלוונטית. אבל במובן המדעי, דימוי גוף חיובי אינו האדרה של הגוף. סקירה מכוננת בתחום מגדירה אותו כמכלול: הערכה לגוף, קבלה ואהבה שלו, תפיסה רחבה של יופי ופרשנות שמגינה על הגוף. בנוסף, החוקרות מתארות אותו כגורם מגן.

במילים פשוטות, זו היכולת להתייחס לגוף בכבוד, בהקשבה ובחמלה. זהו מרכיב בסיסי בבריאות הנפש.

בין רפואה מתקדמת לאיזון אנושי

תרופות GLP-1 הן פריצת דרך. הן יעילות, ולעיתים מצילות חיים. עם זאת, הן אינן פותרות את שאלת דימוי הגוף. האתגר האמיתי הוא לשלב רפואה מתקדמת עם גישה רחבה: אורח חיים בריא, תמיכה רגשית וקבלה עצמית.

בפועל, כדאי לשאול כמה שאלות לפני תחילת טיפול ובמהלכו. מה המטרה הבריאותית שלי? איך אני מרגיש עם הגוף שלי היום? ומה אעשה אם המספר על המשקל ישתנה, אבל התחושה לא? שיחה פתוחה עם הרופא, ולעיתים גם עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, עוזרת לשמור על האיזון.

שורה תחתונה: דימוי גוף חיובי בעידן התרופות

זריקות הרזיה ודימוי הגוף הם נושא מורכב, שמחבר ביולוגיה, פסיכולוגיה ותרבות. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, חשוב לשמור על איזון. לכן כדאי לשאול לא רק איך לרדת במשקל. כדאי לשאול גם איך להרגיש טוב בגוף שבו אנו חיים. בסופו של דבר, דימוי גוף חיובי הוא חלק מהבריאות, ולא מתחרה בה.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.