הכתבות שלי

מנגנון הפעולה של רטטרוטייד: כך פועלת התרופה המשולשת, דור העתיד של הטיפול בהשמנה

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

מנגנון הפעולה של רטטרוטייד: למה זה חשוב?

מנגנון הפעולה של רטטרוטייד מציב רף חדש בטיפול בהשמנה. לפני שנים ספורות חשבנו שהצלחת הטיפול בהשמנה תלויה בעיקר בהפחתת הרעב. אחר כך הגיעו התרופות שפועלות על הורמון אחד. בהמשך הופיעו תרופות שפועלות על שני הורמונים. כעת המדע עושה צעד נוסף קדימה.

רטטרוטייד (Retatrutide) היא התרופה הראשונה שמפעילה בו־זמנית שלושה קולטנים הורמונליים מרכזיים. השילוב הזה לא רק מפחית רעב. הוא גם משפיע על הדרך שבה הגוף מנצל אנרגיה ושומן. התוצאות הראשונות של מחקרי שלב 3 כבר פורסמו ב־2026, והן מרשימות במיוחד. עם זאת, התרופה עדיין לא אושרה לשימוש.

שלושה הורמונים, שלוש מטרות, תרופה אחת

הייחוד של רטטרוטייד הוא הפעלה של שלושה קולטנים: GLP-1, GIP וגלוקגון. עד היום התרגלנו לחשוב על GLP-1 כ"כוכב" של תרופות ההרזיה. ההורמון מפחית רעב, מגביר שובע ומאט את התרוקנות הקיבה. על המנגנון הזה מבוססות תרופות כמו אוזמפיק וויגובי. הסבר מקיף על הורמוני השובע מופיע בכתבה על הפיזיולוגיה של השובע במוח ובמעי.

בשלב הבא הצטרפה הפעלת קולטן GIP, כמו במונג'רו. התוספת הזו העצימה את הירידה במשקל ושיפרה את חילוף החומרים. רטטרוטייד מוסיפה נדבך שלישי: הפעלה של קולטן הגלוקגון. כאן המטרה אינה רק לאכול פחות. המטרה היא גם להגדיל את הוצאת האנרגיה של הגוף.

לא רק לאכול פחות: מנגנון הפעולה של רטטרוטייד והשומן

אחד האתגרים הגדולים בכל ירידה במשקל הוא תגובת הגוף. כאשר אנחנו יורדים במשקל, הגוף מנסה להגן על עצמו. חילוף החומרים מאט, וההוצאה האנרגטית יורדת. בנוסף, הגוף "מתאמץ" להחזיר את המשקל שאבד.

כאן נכנסת לתמונה הפעלת קולטן הגלוקגון. במחקרים קודמים היא עודדה פירוק שומן והעלתה את הוצאת האנרגיה. כעת יש גם נתונים מבני אדם. ניתוח מטבולי של מחקרי שלב 2 זיהה שינויים בסמנים של שריפת חומצות שומן. לפי הניתוח, השינויים האלה הסבירו 23.2% מהירידה במשקל אצל משתתפים ללא סוכרת. כלומר, מנגנון הפעולה של רטטרוטייד כולל גם שינוי בניצול השומן, ולא רק אכילה מופחתת.

מנגנון הפעולה של רטטרוטייד: תפקיד כל הורמון

GLP-1

ההורמון מפחית רעב, מגביר שובע ומאט את התרוקנות הקיבה. בנוסף, הוא משפר את הפרשת האינסולין לאחר הארוחה.

GIP

ההורמון מחזק את הפרשת האינסולין לפי רמת הסוכר ומשפר את הרגישות לאינסולין. חוקרים משערים שהוא גם מעצים את השפעת GLP-1 ומרכך חלק מהבחילות.

גלוקגון

במשך שנים הכרנו את הגלוקגון בעיקר כהורמון שמעלה סוכר. כיום ידוע שיש לו תפקיד נוסף. במינון מבוקר ולצד GLP-1 ו־GIP, הוא מגביר פירוק שומן ותורם להוצאה אנרגטית גבוהה. למעשה, האיזון בין שלושת ההורמונים מאפשר ליהנות מהיתרונות של כל אחד מהם. במקביל, הוא מצמצם את החסרונות האפשריים.

התוצאות: מנגנון הפעולה של רטטרוטייד בפועל

במחקר שלב 2 שפורסם ב־NEJM ב־2023, המשתתפים במינון 12 מ"ג ירדו בממוצע 24.2% ממשקלם אחרי 48 שבועות. מאז פורסמו תוצאות שלב 3. במחקר TRIUMPH-1, שפורסם בספטמבר 2026, השתתפו 2,339 מבוגרים עם השמנה וללא סוכרת. אחרי 80 שבועות, הירידה הממוצעת במינון 12 מ"ג הייתה 25.0%, לעומת 3.9% בפלצבו.

לפי הודעת חברת לילי, בקרב מי שהתמידו בטיפול הירידה הגיעה ל־28.3%. נתונים כאלה כבר מתקרבים לתוצאות של חלק מהניתוחים הבריאטריים. בנוסף, המחקר הראה הקלה בכאבי ברך ושיפור בדום נשימה בשינה. במחקר TRIUMPH-2, באנשים עם סוכרת מסוג 2, הירידה הייתה נמוכה בהרבה: 20.8% במינון 12 מ"ג. פירוט מלא של כל המחקרים מופיע בכתבה מה גילו המחקרים על התרופה.

מעבר למשקל: לב, כבד ודלקת

מעבר למשקל עצמו, החוקרים ראו שיפור בלחץ הדם, בשומני הדם, באיזון הסוכר ובהיקף המותניים. ניתוח של סמני סיכון לבביים הראה ירידה של עד 24.2% ב־ApoB, החלבון הנושא את הכולסטרול הרע. בנוסף, רמת CRP, סמן הדלקת בדם, ירדה ב־54.8% אצל משתתפים ללא סוכרת.

גם הכבד הגיב בצורה דרמטית. בתת־מחקר על כבד שומני, 86% מהמשתתפים במינון 12 מ"ג הגיעו לכמות שומן תקינה בכבד אחרי 24 שבועות. על כך הרחבתי בכתבה על התרופה החדשה וכבד שומני.

האם זו תרופת לונג'ביטי?

זו אולי השאלה המרתקת ביותר. רטטרוטייד מפותחת כתרופה להשמנה ולסוכרת, אך השפעותיה עשויות להגיע הרבה מעבר למשקל. עודף שומן, ובעיקר השומן הוויסרלי סביב האיברים, מניע דלקת כרונית ותנגודת לאינסולין. בנוסף, הוא תורם לכבד שומני, למחלות לב ולהזדקנות ביולוגית.

לכן, כשמפחיתים את השומן הזה ומשפרים את חילוף החומרים, אולי משפיעים גם על ההזדקנות עצמה. עם זאת, זו עדיין השערה. לא קיים מחקר שבדק השפעה של רטטרוטייד על אורך החיים. במחקר TRIUMPH-3, לפי הודעת לילי, לא היה הבדל מובהק באירועים לבביים לעומת פלצבו.

האם יש גם חסרונות?

כמו שאר התרופות במשפחה, רטטרוטייד גורמת לבחילות, הקאות, שלשולים ועצירות. התסמינים מופיעים בעיקר בתחילת הטיפול ובזמן העלאת מינון. ב־TRIUMPH-1, למשל, 42.4% מהמטופלים במינון 12 מ"ג דיווחו על בחילה, לעומת 14.8% בפלצבו. העלאה הדרגתית של המינון מקלה בדרך כלל על הסבילות.

בנוסף, עלתה תופעת לוואי ייחודית בשם דיסאסתזיה (Dysesthesia) – תחושה חריגה או לא נעימה בעור. היא הופיעה אצל 12.5% במינון הגבוה, לעומת 0.9% בפלצבו. רוב המקרים היו קלים עד בינוניים. עם זאת, 11.3% מהמטופלים במינון 12 מ"ג הפסיקו את הטיפול בגלל תופעות לוואי. חשוב גם לשמור על מסת השריר בזמן ירידה חדה, ועל כך כתבתי במדריך איך למנוע איבוד שריר בהרזיה.

מתי התרופה תגיע?

נכון לאוקטובר 2026, רטטרוטייד אינה מאושרת בשום מקום בעולם. חברת לילי מתכננת להגיש בקשת אישור ל־FDA ברבעון הראשון של 2027. לכן אסור להשתמש בתכשירים שנמכרים ברשת בשם רטטרוטייד. אלה מוצרים ללא פיקוח, והם עלולים לסכן את הבריאות.

שורה תחתונה על מנגנון הפעולה של רטטרוטייד

עולם רפואת ההשמנה משתנה במהירות. בעבר הסתפקנו בהפחתת הרעב. כיום אנחנו משפיעים במקביל על שובע, הוצאת אנרגיה, ניצול שומן, בריאות הכבד ואיזון הסוכר. מנגנון הפעולה של רטטרוטייד מסמל את המעבר מטיפול במשקל לטיפול בבריאות המטבולית כולה. השוואה לתרופות הקיימות מופיעה בכתבה התרופה המשולשת מול ויגובי.

בסופו של דבר, אולי השאלה כבר לא תהיה איזו תרופה מורידה הכי הרבה קילוגרמים. במקום זאת נרצה לדעת איזו תרופה מחזירה את חילוף החומרים למסלול בריא. ואיזו מוסיפה לא רק שנים לחיים, אלא גם חיים טובים לשנים.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.