מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
טיפול בהשמנה חמורה מתחיל ביעד בריאותי
טיפול בהשמנה חמורה צריך להתחיל ביעד בריאותי ברור, ורק אחר כך בבחירת הכלי. זה המסר המרכזי של מושב הסיום בכנס ObesityWeek, שעסק במטופלים עם BMI מעל 35. שלושה מומחים הציגו שם תמונה אחת: תרופות חדשות, שילובי תרופות וניתוח בריאטרי. לכן השאלה איננה "תרופה או ניתוח", אלא איזה שילוב יביא את המטופל ליעד שלו.
כמה משקל צריך להוריד כדי לשנות קטגוריה?
פרופ' אניה יאסטרבוף (Ania Jastreboff) מאוניברסיטת ייל פתחה בחשבון פשוט. כדי לרדת מ-BMI של 35 אל מתחת ל-30, צריך להוריד כ-14.3% ממשקל הגוף. מ-BMI של 40 צריך כ-25%, ומ-BMI של 50 כבר כ-40%.
היעד של BMI מתחת ל-25 תובעני עוד יותר. מ-BMI של 35 נדרשת ירידה של 28.6%, ומ-BMI של 40 נדרשת ירידה של 37.5%. לעומת זאת, מ-BMI של 50 מדובר בכמחצית ממשקל הגוף. כלומר, ככל שנקודת ההתחלה גבוהה, הדרך ארוכה בהרבה.
בנוסף, היא הזכירה שהשמנה קשורה ליותר מ-200 סיבוכים. למשל, בתוכנית המחקר All of Us, שיעור דום נשימה בשינה הגיע לכ-40% בהשמנה בדרגה 3 הגבוהה. בהשמנה בדרגה 1 השיעור ירד אל מתחת ל-20%, ובעודף משקל עמד על 10%.
רטטרוטייד: ירידה ממוצעת של 28.3% במשקל
יאסטרבוף הציגה את מחקר TRIUMPH-1 של רטטרוטייד (Retatrutide), תרופה ניסיונית שפועלת על שלושה קולטנים: GIP, GLP-1 וגלוקגון. ה-BMI הממוצע של המשתתפים בתחילת המחקר היה 40. במינון 4 מ"ג הירידה הממוצעת הגיעה ל-19% אחרי 80 שבועות. במינון הגבוה, 12 מ"ג, הירידה הממוצעת הגיעה ל-28.3%, כ-31.9 ק"ג.
יתרה מזאת, במינון הגבוה 45.3% מהמשתתפים ירדו לפחות 30% ממשקלם. כמעט שני שלישים הגיעו ל-BMI מתחת ל-30, ואחד מכל שלושה הגיע ל-BMI מתחת ל-25. בהרחבת המחקר השתתפו 532 אנשים עם BMI מעל 35. אחרי 104 שבועות, בקבוצת המינון הגבוה, הירידה הממוצעת הגיעה ל-30.3%, כ-38.5 ק"ג.
עם זאת, יאסטרבוף הדגישה שהמספר על המשקל איננו המטרה. לכן היא הציגה גם מדדי בריאות: שיפור בלחץ הדם, בטריגליצרידים וב-LDL. בנוסף, רמת hs-CRP, סמן דלקת בדם, ירדה בכמעט 64%. כמעט 96% מהמשתתפים עם טרום סוכרת חזרו לרמות סוכר תקינות. על התרופה אפשר לקרוא עוד בכתבה רטטרוטייד בקליניקה.
טיפול בהשמנה חמורה עם שילוב תרופות
גם תוצאות כאלה משאירות חלק מהמטופלים רחוק מהיעד. למשל, בקרב משתתפים עם השמנה בדרגה 3, כ-60% נשארו עם BMI מעל 30. לכן יאסטרבוף רואה בשילוב תרופות את העתיד, כמו בסוכרת וביתר לחץ דם.
דוגמה אחת היא השילוב של אלורלינטייד ומונג'רו. אלורלינטייד (Eloralintide) מחקה את האמילין, הורמון שובע מהלבלב. במחקר שלב 2b בקרב אנשים עם השמנה וסוכרת סוג 2, השילוב הגבוה הביא לירידה של 23.3% במשקל אחרי 48 שבועות. בזרוע שבה הוסיפו אלורלינטייד אחרי 24 שבועות של טירזפטייד (Tirzepatide), הירידה הגיעה ל-16.6%. אנשים עם סוכרת יורדים בדרך כלל פחות במשקל, ולכן התוצאות האלה משמעותיות.
מנגד, היא חזרה על כלל חשוב: להתחיל במינון נמוך, להעלות לאט ולחפש את המינון היעיל הנמוך ביותר. המינון המרבי שהמטופל יכול לסבול איננו בהכרח המינון שהוא צריך.

מה אפשר לעשות כבר היום?
פרופ' ג'יימי ארד (Jamie Ard) מאוניברסיטת ווייק פורסט הציג מקרה של בן 62 עם BMI של 42. לצד ההשמנה יש לו טרום סוכרת, דום נשימה בשינה ושחיקת ברכיים. ארד הציע יעד של יותר מ-20% ירידה במשקל. כלל אצבע שימושי: ירידה של 10% במשקל מורידה כ-4.2 יחידות BMI.
ראשית, הבחירה בתרופה צריכה לשקלל יעילות, תופעות לוואי, עלות וזמינות. בנוסף, צריך להתאים אותה לאורח החיים. מי שנוסע הרבה אולי יעדיף כדור על פני זריקה בקירור. לעומת זאת, כדור שמחייב חצי שעה בלי אוכל בבוקר לא מתאים לכל אחד. יתרה מזאת, כדאי להחזיק תוכנית גיבוי, כי כיסוי ביטוחי או מחיר עשויים להשתנות.
ארד הזכיר גם שלא כולם מגיבים מהר. בניתוח של מחקר SURMOUNT-1, 59% ממי שלא ירדו 5% עד שבוע 12 הגיעו בסוף לירידה של לפחות 10% עד שבוע 72. כמו כן, ירידה ברעב, ברעש האוכל (Food Noise – מחשבות טורדניות על אוכל) ובאכילה הלא מבוקרת היא תועלת אמיתית גם כשהמשקל יורד לאט.
טיפול בהשמנה חמורה: מתי להעלות מינון ומתי לשלב?
בהמשך, ארד שקל את הרווח מול המחיר בהעלאת מינון. במחקר STEP UP, ויגובי במינון 7.2 מ"ג הביא לירידה ממוצעת של 18.7%, לעומת 15.6% במינון 2.4 מ"ג. כלומר, תוספת של כ-3 נקודות אחוז. מנגד, שיעור תופעות הלוואי במערכת העיכול עלה, ושיעור הדיסאסתזיה, תחושה לא נעימה בעור, עלה מ-6.0% ל-22.9%.
לכן, כשהמטופל עדיין רחוק מהיעד, ארד מציע לשקול מנגנון פעולה נוסף במקום לוותר על הטיפול. למשל, שילוב של נלטרקסון ובופרופיון, שילוב של פנטרמין וטופירמט, או הוספת פנטרמין לתרופת GLP-1 כשהחשקים חוזרים.
בנוסף, הטיפול כולל צוות שלם: טיפול בדום נשימה בשינה, דיאטנית שעוזרת עם תופעות לוואי ותזונה, ותמיכה רגשית. ירידה גדולה במשקל משנה את הדימוי העצמי ואת התגובות של הסביבה. לבסוף, ירידה במשקל עשויה להקל על כאבי ברך, אבל לא תמיד תתקן נזק מבני במפרק.
הניתוח הבריאטרי כחלק מהרצף
ד"ר קריסטל ג'ונסון-מאן (Crystal Johnson-Mann), כירורגית בריאטרית מאוניברסיטת פלורידה, הציגה את הצד הכירורגי. לדבריה, ניתוח בריאטרי בטוח מאוד: סיכון התמותה נמוך מ-1%, וסיכון לדליפה נמוך בהרבה מ-1%. עם זאת, בארצות הברית רק כ-1% מהזכאים עוברים ניתוח, ורבים מגיעים אחרי שנים של מחלה מתקדמת.
ג'ונסון-מאן הציעה שלושה אזורים לפי BMI, אבל הדגישה שה-BMI לבדו לא מספר את הסיפור:
שלושת האזורים
BMI של 35 עד 45: תרופות וניתוח עומדים זה לצד זה. המחלות המטבוליות והעדפת המטופל קובעות את הבחירה.
BMI של 45 עד 60: כאן שואלים כמה משקל המטופל צריך להוריד, והאם התרופות יכולות להביא אותו לשם.
BMI של 60 ומעלה: הניתוח צריך לעמוד בראש הדיון, כי היעד דורש ירידה גדולה במיוחד.
יתרה מזאת, ההנחיות המשותפות של ASMBS ו-IFSO מאפשרות לשקול ניתוח גם ב-BMI של 35 בלי מחלות נלוות. בנוסף, ההנחיות מאפשרות לשקול ניתוח ב-BMI של 30 עד 34.9 עם מחלה מטבולית.
תרופות עובדות כשלוקחים אותן, ניתוח משנה את האנטומיה
ג'ונסון-מאן הציגה נתונים ארוכי טווח. למשל, שבע שנים אחרי מעקף קיבה מלא בשתי השקות, הירידה הממוצעת עמדה על כ-28%. מנגד, כשני שלישים מהמטופלים עלו חלק מהמשקל בחזרה בשנה שאחרי הפסקת סמגלוטייד (Semaglutide). לכן היא מסכמת: תרופה עובדת כל עוד לוקחים אותה, וניתוח משנה את מערכת העיכול לצמיתות.
בנוסף, גם ניתוח וגם תרופות הוכחו כמפחיתים אירועי לב וכלי דם. ניתוח בריאטרי גם קשור לפחות סרטן הקשור להשמנה. עם זאת, ירידה מהירה עלולה לפגוע גם במסת השריר, ובמיוחד ב-BMI גבוה מאוד. לכן חשוב לשמור על מסת השריר לאורך כל הדרך.
לבסוף, תרופה יכולה לשמש גשר לפני הניתוח, וגם עזרה אחריו, כשהירידה לא מספיקה או כשיש עלייה חוזרת. על כך כתבתי גם בכתבה ניתוח בריאטרי אחרי תרופות.
מי מגיע היום לטיפול?
בדיון שאחרי ההרצאות, ג'ונסון-מאן סיפרה ש-80% עד 85% מהפונים לכירורג כבר יודעים מה הם רוצים. ארד הוסיף שמטופלים רבים מגיעים עם ציפיות מהרשתות החברתיות ומפרסומות. מעניין במיוחד ששמעתי מיאסטרבוף: לפני 15 עד 20 שנה פנו לטיפול בהשמנה בעיקר נשים. כיום מגיעים גם יותר גברים, ולא רק אחרי אבחנה של סוכרת או פחד מהתקף לב.
שורה תחתונה על טיפול בהשמנה חמורה
טיפול בהשמנה חמורה הוא מסע ארוך, לא תחנה אחת. ראשית, מגדירים יחד עם המטופל יעד בריאותי. אחר כך בוחרים את הכלי: תרופה אחת, שילוב תרופות, ניתוח, או שילוב של תרופות וניתוח. לאורך כל הדרך מוסיפים תזונה, פעילות גופנית, שינה טובה וניהול מתחים. כמו שכתבתי על שילוב תרופות וניתוח בהשמנה, אלה לא כלים מתחרים. בסופו של דבר, כפי שאמרה ג'ונסון-מאן, מטפלים במחלה ולא במספר.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. התאמת הטיפול נעשית עם הרופא המטפל.
קריאה נוספת באתר:
היפוגליקמיה אחרי ניתוח בריאטרי
המשך טיפול בהשמנה
טיפול תחזוקה בהשמנה
מראי מקום
Retatrutide, a Triple Hormone Receptor Agonist, for Treatment of Obesity
2022 ASMBS and IFSO: Indications for Metabolic and Bariatric Surgery
ObesityWeek 2026 Symposium: Merging Modalities – A Unified Approach to Treating the Patient with BMI >35



