מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
תרופות הרזיה לאורך החיים: לא רק המספר על המשקל
תרופות הרזיה לאורך החיים היו נושא אחד המושבים המעניינים בכנס ObesityWeek. שלושה מומחים הציגו שלוש זוויות: מתבגרים, נגישות ועלות, ומבוגרים בגיל השלישי. המסר המשותף פשוט. המטרה היא למנוע סיבוכים ולשמור על תפקוד, ולא רק להוריד מספר על המשקל.
מתבגרים: לחשוב על כל החיים קדימה
רופאת הילדים פתחה בסיפור של מטופלת צעירה עם השמנה דרגה 2, שנתנה אישור לשתף את סיפורה. היא חולמת להיות אסטרונאוטית, לרוץ 5 ק"מ ולטוס ליפן בנוחות. אבל החלום הגדול שלה הוא להיות סבתא. אביה, שחי גם הוא עם השמנה דרגה 2 וללא סיבוכים ידועים, נפטר בתקופת הקורונה כשהייתה בת 10.
לכן, לדבריה, הטיפול בילדים לא עוסק בגודל הגוף. הוא עוסק במניעת סיבוכים שמקצרים חיים. בנוסף, השימוש בתרופות GLP-1 בילדים עולה במהירות, כי התרופות החדשות יעילות ונוחות לשימוש. השאלה כבר אינה "האם זה עובד", אלא איך מטפלים לאורך זמן, איך מנטרים ומתי, אם בכלל, מפסיקים.
למי מתאים הטיפול?
ההחלטה נשענת על כמה רבדים. ראשית, מגמת ה-BMI ומחלה מטבולית, גם כשהיא עוד לא אובחנה. שנית, פגיעה בתפקוד, למשל ילד שכואב לו ללכת במגרש המשחקים. בנוסף, המטרות, ההעדפות והמוכנות של הנער ומשפחתו, ולבסוף גם ההתאמה הקלינית והנגישות בפועל. כתבתי על הנושא במדריך על טיפול בהשמנה בילדים ובמתבגרים.
מה הראו המחקרים במתבגרים?
מחקרי ליראגלוטייד הראו ירידה ב-BMI, אבל גם עלייה חוזרת במשקל אחרי הפסקת הטיפול. לעומת זאת, ניתוח משני של מחקר STEP TEENS בגילאי 12 עד 18 הראה יתרון מטבולי ברור לסמגלוטייד. רמת האינסולין בצום ירדה ב-33.6%, לעומת 10.1% בקבוצת הדמה. מדד תנגודת האינסולין HOMA-IR ירד ב-35.0%, לעומת 5.3%. גם השומנים בדם ואנזימי הכבד השתפרו. כלומר, הטיפול משפר את הפרופיל המטבולי ולא רק את המשקל. על מחקר נוסף בילדים צעירים כתבתי בכתבה על ויגובי לילדים.
עצם, גדילה והרגלי אכילה
גיל ההתבגרות הוא חלון קריטי לבניית עצם. בשנים האלה נבנים 40% עד 60% ממסת העצם של המבוגר. עם זאת, עדיין חסרים נתונים ישירים על הרכב הגוף במתבגרים שמקבלים תרופות GLP-1. מחקרי ניתוחים בריאטריים מראים שצפיפות העצם יורדת מעט, אבל חוזק העצם המשוער נשאר יציב. בנוסף, השומן יורד בקצב מהיר מזה של המסה הרזה.
מה עושים בפועל? בתחילת הטיפול בודקים דפוסי אכילה וסימנים של הפרעות אכילה. אחר כך עוקבים אחרי איכות התזונה בכל ביקור. כמו כן, מנטרים גדילה, התבגרות מינית וגיל עצמות. ולבסוף, מעודדים אימוני כוח ואכילת חלבון, ששני הנושאים האלה כבר בטרנד אצל מתבגרים.
תרופות הרזיה לאורך החיים: הפער בנגישות
הדובר השני, ד"ר טים צ'רץ', טען שהבעיה אינה טיפול־יתר באנשים בריאים. להפך, הבעיה היא טיפול־חסר במי שזקוק לו. לדבריו, כ-60% מהאמריקאים עומדים בהגדרה המחמירה לטיפול תרופתי. בפועל, רק כ-11% משתמשים בתרופה. כלומר, רק 20% עד 25% מהזכאים מקבלים טיפול.
הוא הדגיש שהעלות היא גם בעיה של כמות. כשרוב העובדים זכאים, ההוצאה המצטברת עצומה. לכן, לדבריו, רק ירידה במחירים תאפשר כיסוי רחב. בישראל המצב שונה, אבל גם כאן העלות עוצרת רבים. ריכזתי את הנתונים בכתבה על ההוצאה החודשית על תרופות הרזיה.
גיל השלישי: הכוח חשוב מהמשקל
ד"ר ג'ון באציס, גריאטר ומומחה לרפואת השמנה, הציג מסגרת חדשה של האגודה האמריקאית לגריאטריה. הוא החיל עליה את "חמשת ה-M" של הגריאטריה: מה שחשוב למטופל, ניידות, מצב קוגניטיבי, תרופות ומורכבות רפואית. המטרה היא לשמור על עצמאות, ולא רק לשפר מדדים.
הירידה במשקל משפרת סיבוכים של השמנה, אבל מורידה גם שריר ועצם. חשוב לזכור שסרקופניה אינה רק מסת שריר נמוכה. היא כוללת גם ירידה בכוח. לכן השאלה הפתוחה היא איך מאזנים בין התועלת המטבולית לבין שמירה על כוח ותפקוד.
מה ידוע היום על תרופות הרזיה לאורך החיים בגיל המבוגר?
סקירה שיטתית מצאה יעילות דומה בירידה במשקל ובאיזון הסוכר בצעירים ובמבוגרים. במחקר סמגלוטייד באי ספיקת לב, בגיל ממוצע של 69, מבחן ההליכה של 6 דקות השתפר באופן מובהק סטטיסטית. עם זאת, החשיבות הקלינית של השיפור לא ברורה, כי שינוי משמעותי הוא בדרך כלל 30 עד 50 מטר. מנגד, איכות החיים השתפרה מעבר לסף המשמעותי.
באציס הזהיר גם בפרשנות של בדיקת DXA. הבדיקה מודדת מסה רזה, ולא שריר שלד ישירות. כתבתי על כך גם בכתבה על הרכב הגוף בתרופות הרזיה. במחקר המשנה של SURMOUNT-1, לפי ההרצאה, הירידה הממוצעת הייתה 23 ק"ג: 17 ק"ג שומן ו-6 ק"ג מסה ללא שומן. אבל רק 6% מהמשתתפים היו מעל גיל 65.
יתרה מזאת, בסקירה של באציס 65% ממחקרי ה-GLP-1 עברו סף משוער של אובדן מסה רזה. אבל גם 38% ממחקרי אורח החיים עברו אותו. לדבריו, היקף הירידה במשקל מסביר חלק גדול מהאובדן, ולא רק התרופה עצמה.
אימוני כוח וחלבון: מה עובד
החדשה הטובה מגיעה ממחקר T-Rex, שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים טיפלו ב-120 מבוגרים בטירזפטייד במשך 40 שבועות. מחציתם עשו אימוני כוח שלוש פעמים בשבוע. הירידה במשקל ובשומן הייתה דומה בשתי הקבוצות. לעומת זאת, אימוני הכוח צמצמו את אובדן המסה הרזה: 3.57 ק"ג לעומת 4.67 ק"ג. יתרה מזאת, הכוח ירד בקבוצת התרופה בלבד, ועלה בקבוצה שהתאמנה.
עם זאת, הגיל הממוצע במחקר היה כ-57, והאימונים היו במעבדה. לכן לא תמיד אפשר ליישם את הפרוטוקול כפי שהוא. בנוסף, באציס הציע יעד של 1.5 גרם חלבון לכל ק"ג משקל ביום, בחלוקה לאורך היום. על כך כתבתי בהרחבה במדריך בניית שריר אחרי גיל 60.
מה בודקים לפני ובמהלך הטיפול?
בגיל המבוגר כדאי להתמקד בכמה דברים. ראשית, כוח וניידות. שנית, תזונה וסיכון לתת־תזונה. בנוסף, עומס תרופתי ותסמינים כמו סחרחורת, לחץ דם נמוך, התייבשות ותופעות במערכת העיכול. ההחלטה צריכה להיות משותפת. למשל, האם הסבתא מצליחה לשחק עם הנכדים על הרצפה, או להקיף את הבלוק ברגל? אם התפקוד יורד, עוצרים ובוחנים מחדש.
מה זה אומר עבורכם
בכל גיל, הטיפול התרופתי מתחיל בשיחה ולא במרשם. כדאי לשאול מה חשוב לכם, מה המטרות, ואיך נעקוב אחרי התפקוד. במתבגרים שמים דגש על גדילה, עצם ואכילה. במבוגרים מתמקדים בכוח, בניידות ובעצמאות. ובכל גיל, אימוני כוח וחלבון הם חלק מהטיפול, ולא תוספת.
שורה תחתונה: תרופות הרזיה לאורך החיים
תרופות הרזיה לאורך החיים יכולות לשנות את מהלך המחלה, מגיל ההתבגרות ועד גיל הזהב. עם זאת, המטרה אינה רק לרדת במשקל. המטרה היא למנוע סיבוכים, לשמור על שריר ועל תפקוד, ולהגיע בריאים לגיל מבוגר. בסופו של דבר, ההחלטה צריכה להיות משותפת ומותאמת לכל אדם.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.




