ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

גנטיקה של השמנה: לפטין, MC4R והרעב שבמוח, מההרצאה שפתחה את ECO 2026

גנטיקה של השמנה: המסר שפתח את ECO 2026

גנטיקה של השמנה עמדה במרכז טקס הפתיחה של כנס ההשמנה האירופי ECO 2026 באיסטנבול. בכתבה הזו אני מתמקדת בשאלה אחת: איך גנים, הורמונים ומעגלים במוח קובעים כמה אנחנו רעבים? על ההגדרה של השמנה כמחלה כרונית ועל ההשלכות שלה לטיפול כתבתי בכתבה נפרדת על השמנה כמחלה כרונית. כאן הזרקור על הגנים שמאחורי ההגדרה.

הכנס לא עסק רק בירידה במשקל. האווירה באולם סימנה שינוי עמוק: מעבר מתפיסה שיפוטית של השמנה להבנה ביולוגית, גנטית ואנושית של המחלה.

הטקס החגיגי ציין 40 שנה לאיגוד האירופי לחקר ההשמנה, EASO – European Association for the Study of Obesity. הוא שילב היסטוריה, מדע וקריאה גלויה להפחתת סטיגמה. במרכזו עמדה פרופ' Sadaf Farooqi מאוניברסיטת קיימברידג', שזכתה בפרס המצוינות לחקר ההשמנה לשנת 2026 של EASO וקרן Novo Nordisk Foundation.

המסר חזר שוב ושוב: השמנה אינה כישלון אישי. היא מחלה שמנגנונים גנטיים, הורמונליים ועצביים שולטים בה במידה רבה. על השפה שבה אנחנו מדברים על המחלה כתבתי גם בכתבה על שפה מכבדת בהשמנה.

גנים וסביבה: למה לא כולנו משמינים באותה מידה

בדברי הפתיחה הדגישו מנהיגי EASO שתוכנית הפרסים הפכה למנוע חשוב של מחקר ההשמנה באירופה. לדבריהם, התחרות השנה הייתה אינטנסיבית במיוחד. סכום הפרס עומד על 2 מיליון כתר דני, רובו למחקר המשך.

אך גולת הכותרת הייתה ההרצאה של פרופ' פארוקי. עבודתה שינתה את ההבנה של מנגנוני הרעב והשובע. היא הסבירה שהסביבה המודרנית, העשירה במזון, משפיעה על כולנו. עם זאת, הנטייה לעלות במשקל באותה סביבה משתנה מאוד מאדם לאדם בגלל הגנטיקה. למשל, מחקרי תאומים ומחקרים על ילדים מאומצים מדגימים שוב ושוב את כוחו של המרכיב התורשתי.

גן הלפטין: הגילוי ששינה את עולם ההשמנה

אחת מנקודות השיא הייתה סיפור שהפך לאבן דרך ברפואה. פארוקי תיארה ילדים עם השמנה קיצונית שנבעה מחוסר מוחלט בהורמון לפטין (Leptin), הורמון השובע שתאי השומן מפרישים. מוטציה נדירה בגן הלפטין גרמה לרעב בלתי נשלט ולהשמנה קשה כבר בגיל צעיר מאוד.

בדיווח שפורסם ב־NEJM בשנת 1999, ילדה עם חוסר מולד בלפטין קיבלה לפטין סינתטי. התיאבון שלה ירד באופן דרמטי, והמשקל ירד בהתאם. לכן המסר היה ברור: רעב אינו רק "כוח רצון". הורמונים ומעגלים עצביים עמוקים במוח שולטים בו. בנוסף, לפטין משפיע גם על מערכת החיסון ועל ההתפתחות המינית. מחקרי fMRI, הדמיה תפקודית של המוח, הראו שהטיפול משנה את תגובת מרכזי התגמול במוח לתמונות של מזון.

גנטיקה של השמנה: המסלול במוח שמנהל רעב

פארוקי סקרה את מסלול הלפטין-מלנוקורטין, אחד המסלולים המרכזיים ברפואת ההשמנה. במרכזו נוירונים בהיפותלמוס שמווסתים רעב ושובע. תאי AgRP מעודדים אכילה, ולעומתם תאי POMC מעודדים שובע. האותות האלה פועלים דרך הקולטן MC4R, שהפך ליעד חשוב לטיפול תרופתי. הסבר מפורט על המנגנון מופיע בכתבה על הפיזיולוגיה של השובע.

מצד אחד, מוטציות שפוגעות בקולטן MC4R הן מהגורמים השכיחים להשמנה גנטית בילדים. מצד שני, מחקר על חצי מיליון אנשים ב־UK Biobank זיהה וריאנטים "מגינים" של אותו קולטן. הנשאים שלהם הראו BMI נמוך, וסיכון נמוך להשמנה, לסוכרת מסוג 2 ולמחלת לב כלילית.

הגן MC4R: למה אנשים משתוקקים למזונות שונים?

חלק מרתק בהרצאה עסק בהעדפות מזון. במחקר של קבוצתה, אנשים עם חסר ב־MC4R העדיפו בבירור מזון עתיר שומן. לעומת זאת, הם נמשכו פחות למזון מתוק. כלומר, השמנה אינה רק "כמה אוכלים". היא גם האופן שבו המוח מפרש תגמול, תשוקה והנאה ממזון.

פארוקי הסבירה שאותו מסלול עצבי משפיע גם על Craving – תשוקה עזה לאוכל, בזמן דיאטה. לכן הגוף נלחם באופן פעיל נגד ירידה במשקל לאורך זמן.

MC4R, לחץ דם והמערכת הסימפתטית

ההרצאה עסקה גם בקשר מפתיע בין השמנה לבין לחץ הדם. במחקר שפורסם ב־NEJM, ליתר לחץ דם סבלו 24% מנשאי מוטציה ב־MC4R, לעומת 53% מאנשים עם משקל דומה בלי המוטציה. בנוסף, אצל הנשאים הפעילות של המערכת הסימפתטית, מערכת "הילחם או ברח", הייתה נמוכה. הנתונים מדגישים שמנגנוני ההשמנה קשורים למערכות רבות בגוף, ולא רק למאזן אנרגיה פשוט.

לא רק אכילה: גנים שמשפיעים גם על התנהגות

פארוקי תיארה גם תסמונות גנטיות שקשורות לתכונות רגשיות והתנהגותיות. דוגמה בולטת היא הגן TRPC5. במחקר שפורסם ב־Cell, גברים עם חסר בגן הראו חיפוש מוגבר אחר מזון, השמנה, חרדה ואוטיזם. לעומתם, נשים עם אותו חסר סבלו מדיכאון קשה אחרי לידה. לדבריה, ההיפותלמוס אינו רק "מרכז רעב". הוא מווסת מגוון רחב של התנהגויות אינסטינקטיביות.

בדיקה גנטית: גנטיקה של השמנה בקליניקה

אחד המסרים החשובים היה המעבר מגישה אחידה לגישה מותאמת אישית. החוקרים המליצו על בדיקה גנטית בהשמנה קשה שמתחילה לפני גיל 5, במיוחד עם רעב קיצוני. ההמלצה מופיעה גם בהנחיות החברה האנדוקרינית להשמנה בילדים. בנוסף, לדבריהם כדאי לשקול בדיקה גם במבוגרים עם היסטוריה של השמנה מגיל צעיר. אבחנה גנטית אינה רק כלי רפואי. היא גם מפחיתה אשמה וסטיגמה כלפי משפחות והורים. על הסימנים המוקדמים כתבתי בכתבה על השמנה בילדות המוקדמת.

מעבר ללפטין, הוצגו טיפולים שפועלים ישירות על הקולטן MC4R. סטמלנוטייד (Setmelanotide) כבר אושר לתסמונת Bardet-Biedl, תסמונת גנטית נדירה שגורמת להשמנה מגיל צעיר. בניסוי שלב 3, 32.3% מהמטופלים בני 12 ומעלה עם התסמונת ירדו לפחות 10% ממשקלם אחרי שנה. בשנים הקרובות צפויות תרופות נוספות.

גנטיקה של השמנה: מתי לחשוד בגורם גנטי?

אז מתי כדאי לשאול על גנים? לפי ההמלצות שתוארו למעלה, כמה סימנים בולטים:

  • השמנה קשה שמתחילה לפני גיל 5.
  • רעב קיצוני ומתמשך, במיוחד בגיל הרך.
  • מבוגר עם היסטוריה של השמנה מגיל צעיר.

במצבים כאלה, כדאי להעלות את נושא הבדיקה הגנטית מול הרופא. אבחנה יכולה להוביל לטיפול ממוקד, למשל סטמלנוטייד בתסמונות מסוימות. לא פחות חשוב, היא יכולה להסיר שנים של אשמה מהמטופלים ומההורים שלהם.

40 שנה ל־EASO: מהפכה בתפיסת ההשמנה

טקס הפתיחה סימל גם ציון דרך היסטורי. EASO הוקם בשנת 1986 בירושלים, במסגרת הכינוס הבינלאומי השישי להשמנה. היום הוא מאגד איגודים מקצועיים מ־40 מדינות באירופה. לאורך השנים הקים הארגון קבוצות עבודה, רשתות מחקר ומרכזי מצוינות לטיפול בהשמנה. בנוסף, הוא יצר שותפויות עם ארגוני סוכרת, לב, כבד וסרטן.

בלט במיוחד הדגש על קולם של המטופלים עצמם. הארגון European Coalition for People Living with Obesity פועל להפחתת סטיגמה ולקידום גישה מכבדת. עוד על הנזק של הסטיגמה אפשר לקרוא בכתבה על סטיגמת משקל.

גנטיקה של השמנה: לא כישלון אישי

לאורך כל הטקס חזר רעיון אחד: הגיע הזמן להפסיק לראות בהשמנה בעיה של אופי או משמעת. המדע שהוצג באיסטנבול הדגים איך גנים, הורמונים, המוח, מערכת החיסון והסביבה פועלים יחד. בסופו של דבר, גנטיקה של השמנה מלמדת שזו מחלה ביולוגית, וההבנה הזו פותחת את הדרך לרפואה מותאמת אישית ולגישה אנושית בהרבה. על המחקרים הקליניים שהוצגו באותו כנס כתבתי בכתבה מעבר לירידה במשקל.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Obesity Prize for Excellence awarded to clinical researcher for distinguished and innovative work in obesity and its complications

Effects of recombinant leptin therapy in a child with congenital leptin deficiency

Human Gain-of-Function MC4R Variants Show Signaling Bias and Protect against Obesity

Divergent effects of central melanocortin signalling on fat and sucrose preference in humans

Modulation of blood pressure by central melanocortinergic pathways

Loss of transient receptor potential channel 5 causes obesity and postpartum depression

Pediatric Obesity-Assessment, Treatment, and Prevention: An Endocrine Society Clinical Practice Guideline

Efficacy and safety of setmelanotide, a melanocortin-4 receptor agonist, in patients with Bardet-Biedl syndrome and Alström syndrome: a multicentre, randomised, double-blind, placebo-controlled, phase 3 trial with an open-label period

הפרס ניתן בשיתוף קרן Novo Nordisk Foundation.

השמנה כמחלה ביולוגית

ד”ר אסנת רזיאל