בריאות נפשית: מה מזיק לצעירים ומה מגן, לפי ד"ר טרה תיאגרג'ן

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

בריאות נפשית: מה קרה לצעירים?

הבריאות הנפשית של צעירים בעולם במשבר, וההוצאה העצומה על טיפול לא עצרה אותו. זה היה המסר של ד"ר טרה תיאגרג'ן (Tara Thiagarajan) בהרצאת המפתח שלה בכינוס LM2026 באורלנדו. תיאגרג'ן היא חוקרת מוח שהוכשרה בסטנפורד, ומייסדת מכון המחקר Sapien Labs. לדבריה, ארצות הברית מוציאה כטריליון דולר על בריאות הנפש בכל חמש שנים. ובכל זאת, שיעורי הייאוש והמצוקה רק עולים, בעיקר מאז סוף העשור הקודם.

המסר המרכזי שלה פשוט: שינוי כל כך מהיר לא יכול לנבוע מגנטיקה. הוא נובע מהסביבה ומאורח החיים. ולכן גם הפתרון צריך להתחיל שם.

למה האבחנות הרגילות מפספסות?

תיאגרג'ן השוותה את בריאות הנפש לקורונה. אותם תסמינים יכולים לנבוע מסיבות שונות, ואנשים עם אותה סיבה יכולים להרגיש דברים שונים לגמרי. ברפואת הנפש, לעומת זאת, האבחנה נשענת בעיקר על רשימת תסמינים. הצוות שלה בדק אנשים עם חמישה תסמינים משמעותיים או יותר. 58.7% מהם לא התאימו לאף אחת מעשר ההפרעות הנפוצות בספר האבחנות DSM-5.

גם שאלון הדיכאון הנפוץ PHQ-9 מפספס. במחקר שפורסם השנה, ברף המקובל זיהה השאלון רק 46% מהאנשים במצוקה נפשית כללית. לכן, לדבריה, צריך לבדוק את הסביבה ואת אורח החיים, ולא רק לתת שם לתסמינים.

מדד חדש לבריאות נפשית

הצוות של תיאגרג'ן פיתח את מדד MHQ (Mind Health Quotient). הוא מבוסס על ניתוח של 126 שאלונים פסיכיאטריים. המדד בוחן 47 תפקודים: מצב רוח, שליטה ברגשות, ריכוז, זיכרון, קשרים חברתיים, מוטיבציה וחיבור בין גוף לנפש. הציון בנוי כמו מדד משכל: 100 הוא הרמה הצפויה באוכלוסייה. ציון שלילי מעיד על פגיעה בתפקוד.

לדבריה, כמעט שלושה מיליון אנשים ב-130 מדינות ענו על השאלון בפרויקט Global Mind Project. המבוגרים קיבלו בממוצע עולמי ציון של 101, קרוב לרמה הצפויה. לעומתם, הממוצע של בני 18 עד 24 עמד על 36 בלבד. אצל הצעירים בלטו לא רק עצב וחרדה. בלטו גם מחשבות אובדניות, תוקפנות, מחשבות טורדניות וניתוק מהמציאות.

בריאות נפשית ומזון אולטרה מעובד

אחד הממצאים החזקים בהרצאה נגע למזון. לדבריה, 53% ממי שאוכלים מזון אולטרה מעובד מדי יום היו בטווח של מצוקה או קושי. וזה נוגע במיוחד לצעירים: 54% מבני 18 עד 24 אוכלים מזון כזה כמה פעמים בשבוע ומעלה, לעומת 27% מבני 75 ומעלה. במחקר שפרסם הצוות השתתפו כ-400 אלף איש מ-60 מדינות. ככל שאכלו מזון כזה בתדירות גבוהה, המדד הנפשי ירד. החוקרים התחשבו בהכנסה, בפעילות גופנית ובטראומות, והקשר נשאר. החוקרים העריכו שמזון אולטרה מעובד קשור ל-15% עד 28% מהמצוקה הנפשית הקלינית.

מעניין שהקושי הבולט לא היה רק עצב, אלא קושי לווסת רגשות ומחשבות: כעס, חוסר ריכוז ואי שקט. החוקרים מעלים כמה מנגנונים אפשריים: תוספי מזון, חומרי הדברה ושאריות אריזה, השפעה על חיידקי המעי ודלקת. בסקירה נוספת הם בחנו כימיקלים במזון ובשתייה, כמו מיקרו-פלסטיק וביספנולים. השאלה הייתה אם הם תורמים למשבר הנפשי של הצעירים.

לפי השקופיות שהציגה, 41% ממי שאוכלים ושותים מכלי פלסטיק כמה פעמים בשבוע היו במצוקה או בקושי, לעומת 27% אצל האחרים. הקשר נשאר גם אחרי התחשבות במזון מעובד. זה עדיין תחום מחקר צעיר, והממצאים הם קשרים סטטיסטיים ולא הוכחה לסיבה.

פעילות גופנית וסמארטפון בגיל צעיר

גם תנועה משנה את התמונה. לפי הנתונים שהציגה, 38% ממי שלא מתעמלים היו במצוקה או בקושי, לעומת 22% ממי שמתעמלים לפחות חצי שעה בשבוע. ההבדלים בלטו במצב הרוח, בחרדה, באנרגיה, בשינה ובכאב. אפשר לקרוא עוד על כמה צעדים ביום כדאי ללכת.

הממצא הבא נוגע לגיל שבו ילדים מקבלים סמארטפון. במחקר על יותר מ-100 אלף צעירים בדקו החוקרים את הגיל של הסמארטפון הראשון. מי שקיבלו סמארטפון לפני גיל 13 סבלו מבעיות רבות כמבוגרים צעירים. ככל שקיבלו אותו בגיל צעיר, הציון שלהם ירד. הגישה המוקדמת לרשתות החברתיות הסבירה כ-40% מהקשר. בשקופיות הציגה תיאגרג'ן את המספרים: בקרב בני 18 עד 24 שקיבלו סמארטפון בגיל 18, 46% היו במצוקה או בקושי. בגיל 10 השיעור עלה ל-61%, ובגיל 6 הגיע ל-74%. הבעיות הבולטות היו מחשבות אובדניות, ניתוק מהמציאות ותוקפנות.

הקשר החברתי הוא הגורם החזק ביותר

לפי הנתונים שהציגה, 21% מהאנשים הקרובים למשפחתם היו במצוקה או בקושי, לעומת 44% אצל מי שאינם מסתדרים עם המשפחה. והקשרים האלה נחלשים: רק 22% מבני 18 עד 24 קרובים לבני משפחה רבים, לעומת 45% מבני 75 ומעלה. הצוות ניתח גם נתונים של 270 אלף מבוגרים מ-32 מדינות. מיעוט מפגשים חברתיים ושינה לא מספיקה ניבאו מצוקה נפשית יותר מכל גורם אחר.

תיאגרג'ן הציגה השוואה מפתיעה. הפער בין הכנסה של 30 אלף דולר בשנה לבין 150 אלף עמד על 23 נקודות במדד. מנגד, אנשים שאכפת להם מאחרים קיבלו ציון גבוה ב-76 נקודות ממי שדואגים רק לעצמם. כלומר, האכפתיות כלפי אחרים חשובה לנפש יותר מכסף.

לסיכום הנתונים, לדבריה, הגורמים שהציגה מסבירים כ-80% מהירידה בבריאות הנפשית. ההנחה שלה היא שהמספר הזה אף נמוך מהאמת.

מה אפשר ללמוד משבט ההדזבה בטנזניה?

במדינות שנבדקו, טנזניה דיווחה על הרמה הגבוהה ביותר של אהבה ואכפתיות כלפי אחרים. ההדזבה הם שבט של ציידים-לקטים שחיים בבקתות פשוטות, כמעט בלי כסף. דווקא הצעירים שלהם קיבלו את הציונים הטובים ביותר בהשוואות של המכון. בשקופיות הציגה ממוצע של 98 באוכלוסיות שאינן מחוברות לאינטרנט בטנזניה, לעומת 36 בממוצע העולמי של הצעירים. זקן השבט אמר לה: המנהיג צריך להיות האדם שאוהב את כולם הכי הרבה.

תיאגרג'ן הדגישה שהמטרה איננה לחזור לחיי ציד או לייפות עוני. כדאי לשאול מה איבדנו בדרך: אוכל אמיתי, ארוחות משותפות, תנועה, שייכות וזמן עם אנשים.

שלושה שבועות במחנה קיץ

תיאגרג'ן הציגה גם מחקר על 192 בני נוער. הם בילו שלושה שבועות במחנה קיץ בהרים, בלי מכשירים, בבקתות ובחוץ. הציונים שלהם עלו, בעיקר אצל מי שהגיעו במצוקה. השיפור הגדול ביותר הופיע אצל ילדים שהרגישו שייכות חזקה יותר מאשר בבית הספר. גם הפעילות הגופנית תרמה. הריכוז השתפר, והאי שקט וההיפראקטיביות פחתו. לדבריה, בדיקת גלי מוח הראתה אותות מסודרים יותר אצל הילדים שדיווחו על שיפור.

בריאות נפשית: מה אפשר לעשות כבר היום

תיאגרג'ן סיכמה את היסודות לבריאות נפשית: מזון טבעי ונקי, מרקם חברתי, ארוחות משותפות, תנועה, אמונה, אהבה לאחרים, משחק, ומים ואוויר נקיים. אלה הצעדים המעשיים שאני לוקחת מכך:

הפחיתו מזון אולטרה מעובד: בססו את התפריט על ירקות, קטניות ודגנים מלאים, בדומה לתזונה הים תיכונית.

אכלו יחד: ארוחה משפחתית אחת ביום, בלי מסכים.

זוזו כל יום: הליכה, ריקוד או משחק בחוץ.

דחו את הסמארטפון: עדיף לתת לילדים סמארטפון אישי רק מגיל 13, ורשתות חברתיות אחר כך.

השקיעו בקשרים: משפחה, חברים, קהילה ועזרה לאחרים.

שמרו על שינה: קראו על שינה בריאה ועל הקשר בין מתח להשמנה.

שורה תחתונה

ההרצאה של ד"ר תיאגרג'ן מזכירה שבריאות נפשית נבנית מחוץ לחדר הטיפולים: בצלחת, בתנועה, במשפחה ובקהילה. רוב הממצאים הם קשרים במחקרי סקר ולא הוכחה לסיבה, אבל הכיוון עקבי. בסופו של דבר, ההמלצות האלה בטוחות, זולות, ומשפרות גם את בריאות הגוף. מי שחווה מצוקה נפשית צריך לפנות לעזרה מקצועית, ושינוי אורח החיים משלים את הטיפול.

המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי. במצב של מחשבות אובדניות או מצוקה חריפה, פנו מיד לעזרה. אפשר להתקשר לער"ן בטלפון 1201.

מראי מקום

Estimation of the nature and magnitude of mental distress in the population associated with ultra-processed food consumption

Protecting the Developing Mind in a Digital Age: A Global Policy Imperative

Hierarchy of demographic and social determinants of mental health: analysis of cross-sectional survey data from the Global Mind Project

Are the growing levels of neurotoxic and neuro-disruptive chemicals in our food and drink contributing to the youth mental health crisis? A narrative review

Poor Separation of Clinical Symptom Profiles by DSM-5 Disorder Criteria

Limitations of PHQ-9 as a first line mental health screener in primary care

Assessment of Population Well-Being With the Mental Health Quotient (MHQ): Development and Usability Study

MHQ: constructing an aggregate metric of population mental wellbeing