הכתבות שלי

כנס ECO 2026: מעבר לירידה במשקל, התרופות החדשות להשמנה משנות את חוקי המשחק הרפואיים

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

מה הציג כנס ECO 2026 על רפואת ההשמנה

כנס ECO 2026, כינוס ההשמנה האירופי שהתקיים באיסטנבול במאי 2026, עסק בהרבה מעבר לקילוגרמים. החוקרים שאלו איך הטיפול משפיע על הנשימה, על השרירים, על המטבוליזם ועל התנהגות האכילה. כלומר, המטרה כבר אינה רק "לרדת במשקל". המטרה היא להבין איך השומן משפיע על כל מערכות הגוף, ולטפל בכך באופן מדויק ואישי.

בכנס הוצגו נתונים על תרופה ניסיונית שמשפרת את תפקוד הריאות. בנוסף, הוצגו תרופות שמביאות לירידה של יותר מ־20% במשקל, וטיפולים שמגינים על השריר. לבסוף, החוקרים בדקו מדוע אנשים מגיבים אחרת לאותה תרופה. במאמר הזה ריכזתי את עיקרי הדברים, עם עדכון לאוקטובר 2026.

כשהשמנה פוגעת גם בריאות

אחד המושבים עסק במונלונבאנט (Monlunabant). זוהי תרופה ניסיונית שחוסמת את הקולטן CB1 – קולטן במערכת האנדוקנבינואידית, שמשפיעה על תיאבון ועל מטבוליזם. חברת Inversago פיתחה אותה, ובהמשך נובו נורדיסק רכשה את החברה. המחקר שהציג ד"ר Glenn Crater התמקד בהפרעות נשימה תגובתיות אצל אנשים עם השמנה.

במשך שנים ייחסו רופאים קוצר נשימה בהשמנה כמעט תמיד למשקל עצמו או לכושר ירוד. עם זאת, החוקרים השתמשו בבדיקת Oscillometry – אוסצילומטריה, בדיקה שמודדת את ההתנגדות בדרכי הנשימה בעזרת גלי לחץ. הבדיקה כמעט אינה דורשת מאמץ מהמטופל. לכן היא עשויה לשמש בעתיד ככלי סקר פשוט במרפאות השמנה.

לפי הנתונים שהוצגו, רק 12% מהמשתתפים דיווחו בעבר על מחלת סימפונות. לעומת זאת, אצל 64% הבדיקה הראתה הפרעה נשימתית תגובתית. הטיפול שיפר מדדים של דרכי האוויר הקטנות, במיוחד במינונים של 20 ו־50 מ"ג. חשוב לדעת שאלה נתוני כנס, וטרם פורסמו במאמר מלא. בנוסף, בניסוי שלב 2a דיווחה החברה גם על תופעות לוואי נפשיות קלות עד בינוניות, כמו חרדה, עצבנות והפרעות שינה. הקשר בין השמנה לאסתמה מופיע גם בכתבה על תרופות GLP-1 ואסתמה.

סמגלוטייד 7.2 מ"ג בכנס ECO 2026

מחקר STEP UP עורר עניין רב בכנס ECO 2026. בניסוי STEP UP השתתפו 1,407 מבוגרים עם השמנה וללא סוכרת. ה־BMI הממוצע שלהם עמד על 39.9. המשתתפים קיבלו סמגלוטייד (Semaglutide) במינון 7.2 מ"ג, במינון 2.4 מ"ג או פלצבו, במשך 72 שבועות.

אצל מי שהתמידו בטיפול, הירידה הממוצעת הגיעה ל־20.7% במינון הגבוה, לעומת 17.5% במינון 2.4 מ"ג. בניתוח של כלל המשתתפים, בלי קשר להתמדה, הנתונים עמדו על 18.7% ו־15.6%. יתרה מזאת, 50.9% מהמטופלים במינון הגבוה ירדו לפחות 20% ממשקלם, ו־33.2% ירדו יותר מ־25%. בקבוצת הפלצבו אף משתתף לא הגיע לירידה של 25%.

ניתוח המשך שהוצג בכנס הראה שהמטופלים במינון הגבוה הגיעו ליעדים מוקדם יותר, ושמרו עליהם עד סוף המחקר. מאז הכנס התקדם גם האישור הרגולטורי. ה־FDA – מנהל המזון והתרופות האמריקאי – אישר במרץ 2026 את ויגובי במינון 7.2 מ"ג. הרחבה על המינון החדש מופיעה בכתבה על ויגובי במינון גבוה.

יעדי טיפול חדשים שהוצגו בכנס ECO 2026

פרופ' Luca Busetto הציג גישה של Treat to Target – טיפול לפי יעד. כלומר, לא מסתפקים בשאלה כמה קילוגרמים ירדו, אלא מגדירים יעדים בריאותיים ברורים. הוא ניתח את מחקר REDEFINE 1, שבדק את קגריסמה (CagriSema). זהו שילוב של סמגלוטייד עם קגרילינטייד (Cagrilintide), אנלוג של ההורמון אמילין. ב־REDEFINE 1 הגיעה הירידה הממוצעת ל־20.4%, לעומת 3.0% בפלצבו.

החוקרים הגדירו שני יעדים: BMI מתחת ל־27, ויחס היקף מותניים לגובה מתחת ל־0.53. לפי הניתוח שפורסם, 30.3% מהמטופלים בקגריסמה הגיעו לשני היעדים יחד. לעומתם, הגיעו אליהם 19.1% בסמגלוטייד, 9.0% בקגרילינטייד ו־3.3% בפלצבו. בנוסף, מי שהגיעו ליעדים הראו לרוב איזון של סוכר, לחץ דם, טריגליצרידים ו־HDL.

המסר לרופאים ברור: היקף המותניים צריך להיות חלק קבוע מהמעקב, לצד המשקל וה־BMI. נכון לאוקטובר 2026, קגריסמה עדיין ממתינה להחלטת ה־FDA. עוד על המחקרים אפשר לקרוא בכתבה מחקרי REDEFINE על קגריסמה.

ירידה במשקל ששומרת על השריר

אחד החששות המרכזיים בטיפול תרופתי הוא איבוד מסת שריר יחד עם השומן. פרופ' Eric Ravussin הציג תת־מחקר של REDEFINE 1, שבדק הרכב גוף בסריקת DEXA. המשתתפים בקגריסמה ירדו 23.9% ממשקלם, לעומת 2.8% בפלצבו. מתוך הירידה, 66.9% היו שומן ו־33.1% רקמה רזה.

חשוב מכך, כוח השריר לא נפגע בהשוואה לפלצבו. יתרה מזאת, המטופלים דיווחו על שיפור בתפקוד הגופני היומיומי. בעידן שבו מטופלים יורדים 20% ואף 25% ממשקלם, המספר על המשקל אינו מספיק. לכן צריך לבדוק גם מהו הרכב הגוף החדש. הנושא מורחב בכתבה על שמירה על השריר בטיפול ב־GLP-1.

מחקר BELIEVE בכנס ECO 2026: מה קורה אחרי שמפסיקים

מחקר BELIEVE בדק את בימגרומאב (Bimagrumab), נוגדן שחוסם את קולטני האקטיבין ומשפיע על שרירי השלד. במחקר שפורסם ב־Nature Medicine השתתפו 507 מבוגרים עם השמנה. השילוב של בימגרומאב עם סמגלוטייד הביא בשבוע 72 לירידה של 22.1% במשקל, לעומת 15.7% עם סמגלוטייד בלבד. בנוסף, השילוב שימר את מסת השריר והפחית את השומן הוויסצרלי ב־58.2%.

בכנס הוצג גם מה קרה אחרי הפסקת הטיפול. בשבוע 96 שמרו מטופלי בימגרומאב לבדו על ירידה של 9.0%, ומטופלי סמגלוטייד לבדו על 9.1%. כלומר, בקבוצת הסמגלוטייד חזר חלק גדול בהרבה מהמשקל שירד. עם זאת, תוספת השריר מבימגרומאב נעלמה אחרי ההפסקה. תופעות הלוואי השכיחות של בימגרומאב היו התכווצויות שרירים, שלשולים ואקנה.

האם הגנים קובעים את התגובה לטיפול?

חוקרים ממאיו קליניק שאלו אם אפשר לנבא מראש מי יגיב היטב לטירזפטייד (Tirzepatide). לפי הנתונים שהוצגו, הם בדקו יותר מ־800 מטופלים. הם השוו בין אנשים עם סיכון גנטי גבוה להשמנה לבין אנשים עם סיכון נמוך, לפי Polygenic Risk Score – ציון סיכון שמחבר השפעות של גנים רבים.

התוצאה הפתיעה: החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בירידה במשקל בין הקבוצות. גם BMI התחלתי גבוה לא ניבא תגובה חלשה. לכן, כדאי להסתכל מעבר לגנטיקה של ה־BMI ולהבין את מנגנוני הרעב, השובע והתנהגות האכילה. הסבר על הסיבות לתגובה שונה מופיע בכתבה למה זריקות הרזיה לא עובדות אצל כולם.

שליטה באכילה כמטרה טיפולית

ניתוח נוסף של STEP UP בחן את השליטה באכילה עם סמגלוטייד 7.2 מ"ג. לפי הנתונים, הטיפול הפחית אכילה רגשית, אכילה בלתי נשלטת ותשוקות למזון לאורך זמן. בנוסף, החוקרים לא ראו שינוי שלילי במצב הרוח. הממצא חשוב, כי בעבר עלו חששות סביב השפעות נפשיות של תרופות מהסוג הזה.

המסר המרכזי של כנס ECO 2026

כנס ECO 2026 הראה עד כמה רפואת ההשמנה משתנה במהירות. הטיפול כבר אינו מסתכם בספירת קלוריות או בקילוגרמים. היום הוא עוסק בתפקוד הריאות, בשימור השריר, בהפחתת דלקת ובוויסות התיאבון. בסופו של דבר, המסר הפשוט ביותר הוא גם החשוב ביותר: השמנה היא מחלה ביולוגית ורב־מערכתית. לכן היא דורשת הסתכלות מעמיקה ומדויקת, כפי שמתואר גם בכתבה על הטקס שפתח את הכנס.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.