מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
דלקת מפרקים פסוריאטית והשמנה: מחקר שמחבר בין השניים
דלקת מפרקים פסוריאטית פוגעת במפרקים של חלק מהאנשים עם פסוריאזיס, ולרוב היא מגיעה יחד עם עודף משקל. מחקר חדש, TOGETHER-PsA, בדק מה קורה כשמוסיפים טיפול בהשמנה לתרופה הביולוגית. התשובה: השילוב הביא שיפור משמעותי במפרקים, בעייפות ובמשקל, בהשוואה לתרופה הביולוגית לבדה.
את תוצאות השנה המלאה, לפי הודעת החברה, הציגו החוקרים בכנס האמריקאי לראומטולוגיה, ACR Convergence, ופרסמו אותן בכתב העת Arthritis & Rheumatology. בעיניי, זו דוגמה ברורה לכך שהשמנה היא חלק מהמחלה הדלקתית, ולא רק רקע לה.
מה זו דלקת מפרקים פסוריאטית
דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis, PsA) היא מחלה דלקתית כרונית של המפרקים. היא גורמת לכאב, נפיחות ונוקשות, ולעיתים גם לפגיעה בגידים ובעמוד השדרה. למעשה, בין 72% ל־82% מהחולים סובלים מעודף משקל או מהשמנה. על הקשר בין רקמת שומן לדלקת כתבתי בכתבה השמנה ודלקת.
שתי תרופות, שני מנגנונים
טאלץ (Taltz), שהחומר הפעיל בה הוא איקסקיזומאב (Ixekizumab), היא תרופה ביולוגית. היא חוסמת את IL-17A, חלבון מרכזי בדלקת של פסוריאזיס ושל המפרקים. מונג'רו (Mounjaro), שהחומר הפעיל בה הוא טירזפטייד (Tirzepatide), פועלת על הקולטנים GLP-1 ו־GIP. היא מפחיתה תיאבון ומובילה לירידה משמעותית במשקל. בארצות הברית היא משווקת להשמנה בשם זפבאונד (Zepbound). את שתי התרופות מייצרת חברת אלי לילי (Eli Lilly).
דלקת מפרקים פסוריאטית: איך נבנה המחקר
במחקר השתתפו 271 מבוגרים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה. לכולם היה BMI של 30 לפחות, או BMI של 27 עד 30 עם מחלה נוספת הקשורה למשקל. ממוצע ה־BMI עמד על 37.6. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לשתי קבוצות: טאלץ לבד, או טאלץ יחד עם מונג'רו. שתי הקבוצות קיבלו גם הדרכה לתזונה דלת קלוריות ולפעילות גופנית.
המטרה העיקרית נמדדה בשבוע 36 והייתה כפולה. ראשית, שיפור של 50% לפחות במדדי המחלה (ACR50, מדד מקובל שכולל מפרקים כואבים, מפרקים נפוחים, כאב ותפקוד). שנית, ירידה של 10% לפחות במשקל. המחקר נמשך 52 שבועות.
התוצאות בשבוע 36
בקבוצת השילוב, 31.7% מהמטופלים השיגו את שתי המטרות יחד. לעומת זאת, בקבוצת טאלץ לבד השיגו אותן רק 0.8%. גם כשבודקים רק את המפרקים, השילוב הוביל: 33.5% השיגו ACR50, לעומת 20.4% בטאלץ לבד.
יתרה מזאת, היתרון במפרקים הופיע כבר בשבוע 4. בשלב הזה המטופלים עוד לא ירדו במשקל באופן משמעותי. לכן החוקרים מעריכים שלטירזפטייד יש גם השפעה נוגדת דלקת, מעבר לירידה במשקל. ירידה של 10% לפחות במשקל הושגה אצל 84.5% בקבוצת השילוב, לעומת 4.5% בטאלץ לבד.
דלקת מפרקים פסוריאטית: מה קרה אחרי שנה
בשבוע 52 הפער בין הקבוצות המשיך לגדול. בקבוצת השילוב, 43.7% השיגו ACR50, לעומת 15.7% בטאלץ לבד. בנוסף, 39.2% השיגו גם ACR50 וגם ירידה של 10% במשקל, לעומת 1.7%. כמו כן, 28.2% הגיעו לפעילות מחלה מינימלית (MDA), כלומר כמעט ללא סימני מחלה, לעומת 13.6%.
גם התחושה היומיומית השתפרה. ציון העייפות (FACIT-Fatigue) עלה ב־9.7 נקודות בשילוב, לעומת 4.8 בטאלץ לבד, וציון גבוה מבטא פחות עייפות. סמן הדלקת hsCRP, חלבון בדם שעולה בזמן דלקת, ירד ב־2.2 מ"ג לליטר לעומת 0.4. במקביל, השילוב שיפר את לחץ הדם, הסוכר, HbA1c (ממוצע הסוכר בשלושת החודשים האחרונים), השומנים בדם והתפקוד הגופני.
בטיחות ותופעות לוואי
תופעות הלוואי היו בדרך כלל קלות עד בינוניות, ותאמו את המוכר מכל תרופה. בקבוצת השילוב הופיעו בעיקר בחילה, שלשול, עצירות, הקאות ותגובות באזור ההזרקה. חלק מהמטופלים דיווחו גם על דלקות בדרכי השתן, סינוסיטיס, סחרחורת וכאבי ראש. כדי להפחית תופעות עיכול, אנחנו מעלים את מינון מונג'רו בהדרגה. על כך תוכלו לקרוא במדריך המינונים של מונג'רו.
מה חשוב לדעת על המחקר
זהו מחקר פתוח, כלומר המטופלים והרופאים ידעו איזה טיפול כל אחד קיבל. עם זאת, מי שהעריך את המפרקים לא ידע לאיזו קבוצה שייך המטופל. בנוסף, את ניתוחי שבוע 52 תכננו מראש, אך הם נחשבים גישושיים, ולכן מתייחסים אליהם כתיאוריים. לבסוף, חברת אלי לילי מימנה את המחקר ומייצרת את שתי התרופות.
דלקת מפרקים פסוריאטית: מה זה אומר עבורכם
המסר המרכזי פשוט: אצל מי שסובל מדלקת מפרקים פסוריאטית ועודף משקל, הטיפול בהשמנה הוא חלק מהטיפול במחלה. התוצאות האלה תואמות את מה שאנחנו רואים גם בפסוריאזיס של העור. הן תואמות גם את המחקרים על כאבי ברך ותרופות ההשמנה.
מה אפשר לעשות כבר היום
ראשית, אם אתם מטופלים בתרופה ביולוגית ויש לכם עודף משקל, שאלו את הראומטולוג על טיפול בהשמנה. מונג'רו וטאלץ זמינות כבר היום, אבל ההחלטה על שילוב צריכה להתקבל יחד עם הרופאים המטפלים. שנית, תזונה ים תיכונית, פעילות גופנית מותאמת ושינה טובה מפחיתות דלקת. על הקשר בין העור, המפרקים והמשקל הרחבתי בכתבה פסוריאזיס והשמנה.
שורה תחתונה
מחקר TOGETHER-PsA מראה שבדלקת מפרקים פסוריאטית עם עודף משקל, שילוב של תרופה ביולוגית וטירזפטייד עדיף על התרופה הביולוגית לבדה. השיפור במפרקים הופיע מוקדם, נשמר לאורך שנה והגיע יחד עם ירידה במשקל ושיפור מטבולי. זו התקדמות מעודדת, שמראה כמה טיפול משולב יכול לשנות את איכות החיים.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
חברת אלי לילי מימנה את המחקר.
