מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
מחקר ישראלי בהשמנה: 15 פוסטרים מישראל בכנס ObesityWeek
מחקר ישראלי בהשמנה תפס השבוע מקום של כבוד בוושינגטון. בכנס ObesityWeek, הכנס הגדול בעולם לחקר ההשמנה, הוצגו 15 פוסטרים ושתי הרצאות של חוקרות וחוקרים ישראלים. הם מגיעים משיבא, מאיכילוב, מבילינסון ומהשרון, מכללית, ממאוחדת ומלאומית, מאוניברסיטאות אריאל ותל אביב, ממכון ויצמן ומחברות ישראליות צעירות.
עמדתי מול הפוסטרים אחד אחרי השני. מאחורי כל מספר עומדים מטופלים, צוותים ושנים של עבודה. לכן ריכזתי כאן את כולם, עם תמונת הפוסטר, כל שמות המחברים והממצאים כפי שהוצגו. כשהפוסטר עצמו לא הועלה לאפליקציית הכנס, הממצאים לקוחים מהתקציר.
ילדים ומתבגרים: המחיר משולם כבר עכשיו
מחקר ישראלי בהשמנה בילדים: יותר אשפוזים ויותר תרופות (פוסטר 638)
המחבר הראשי: ד״ר ברק חרמש, מאוחדת ואוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ׳ זהר לנדאו.
כל המחברים: Barak Hermesh, Noga Fallach, Galia Zacay, Yoel Toledano, Sigal Sofer, Gal Sagie, Zohar Landau
החוקרים עברו על הרשומות של 238,304 ילדים בגילאי 6 עד 18 במאוחדת, בשנים 2021 עד 2024. הם מצאו קשר מדורג: ככל שההשמנה חמורה יותר, הילדים משתמשים בשירותי הבריאות הרבה יותר.
- ילדים בגילאי 6 עד 11 עם השמנה בדרגה 3: סיכוי גבוה ב-50% לאשפוז (OR 1.5), 4% לעומת 3% במשקל תקין.
- מתבגרים בגילאי 12 עד 18 עם השמנה בדרגה 3: סיכוי כפול לשימוש קבוע בתרופות פסיכיאטריות (OR 2.1), 16% לעומת 10%.
- פניות לדיאטנית: 33% לעומת 6%. פניות לאנדוקרינולוג: 18% לעומת 5%.
- התוצאות נשארו גם אחרי התאמה למעמד חברתי-כלכלי ולמגזר.
המסקנה שלהם ברורה: העומס מתחיל כבר בבית הספר היסודי. על הטיפול בילדים בישראל כתבתי בהרחבה במדריך לטיפול בהשמנה בילדים ובני נוער.
איך רופאי ילדים רואים השמנת ילדים (פוסטר 270)
המחברת הראשית: ד״ר שני אורויה ביטון, היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית החולים לילדים ספרא, שיבא.
כל המחברים: Shani Oroia Bitton, Noah Gruber, Orit Pinhas-Hamiel
בסקר ארצי השתתפו 279 רופאי ילדים מתוך 400 שהוזמנו. באופן כללי, העמדות השליליות כלפי ילדים עם השמנה היו נמוכות. עם זאת, שני גורמים בלטו: רופאים גברים, ורופאים שמקפידים בעצמם על תזונה קפדנית, הביעו עמדות שליליות יותר.
- עמדות שליליות הלכו יחד עם תסכול ועם מוטיבציה נמוכה לטפל.
- רופאים ותיקים העלו פחות את נושא המשקל כשהילד הגיע מסיבה אחרת.
- אנדוקרינולוגים של ילדים חשו ביטחון רב, ורופאי הקהילה הראו מוטיבציה גבוהה מרופאי בתי החולים.
ההמלצה: הכשרה שתפחית סטיגמה ותשפר תקשורת. על ההשלכות של סטיגמת משקל כתבתי בעבר.
מעבר ל-BMI: מה המשקל לא מספר
מחקר ישראלי בהשמנה: מי המועמדים לתרופות האינקרטין (פוסטר 886)
המחברת הראשית: רותם רפאלי, המחלקה למדעי התזונה, אוניברסיטת אריאל, בילינסון ואסותא.
כל המחברים: Rotem Refaeli, Matan Lifshits, Vital Bachar, Mona Boaz, Idit Dotan, Asnat Raziel, Orit Marom, Liat Barzilay Yoseph, Michal Kasher Meron, Assaf Buch, Shiri Sherf-Dagan
הזכאות לתרופות כמו אוזמפיק ומונג׳רו נקבעת בעיקר לפי ה-BMI והסיבוכים. לכן החוקרות בדקו 120 מועמדים לפני תחילת הטיפול, בכמה תחומים: הרכב גוף, תזונה, כוח, הרגלים ואיכות חיים.
- 73.3% נשים, גיל ממוצע 47.7, ו-BMI ממוצע 37.2.
- לכולם יחס מותן-גובה של 0.5 ומעלה, סימן לשומן ויסרלי.
- רק 17.5% אכלו לפחות 1.2 גרם חלבון לק״ג. רק 27.5% הגיעו להמלצה לסיבים, ו-19.2% לסידן.
- 84.4% היו מתחת לממוצע במבחן קימה מכיסא ב-30 שניות.
- רק 16.7% התאמנו בכוח יותר מפעמיים בשבוע: 31.3% מהגברים ו-11.4% מהנשים.
- נשים דיווחו על איכות חיים נמוכה: 62.8 לעומת 70.9 מתוך 100.
המסקנה: לפני שמתחילים תרופה, כדאי לבדוק את האדם כולו. על שמירה על מסת השריר בירידה במשקל כתבתי מדריך מעשי.
השמנה, גנטיקה ורמות B12 וחומצה פולית (פוסטר B12)
המחברת הראשית: ד״ר דנייל חרמון, דיאטנית, המחלקה לתזונה, אוניברסיטת אריאל.
כל המחברים: Danyel Chermon, Libi Kazarnovsky Nahshan, Ruth Birk
המחקר כלל 16,274 מבוגרים, עם BMI ממוצע של 31.4. ככל שה-BMI עולה, רמת B12 יורדת: מ-428 ל-385 pg/mL, כלומר עד 10.1% פחות ב-BMI של 40 ומעלה. בנוסף, רמת החומצה הפולית יורדת עד 15.0%. גם נטייה גנטית קשורה לרמות נמוכות, בנפרד מההשמנה.
ההמלצה של החוקרות: לבדוק B12 וחומצה פולית כשה-BMI הוא 30 ומעלה. הסבר על בדיקות ברזל ו-B12 תמצאו אצלי באתר.
מחקר ישראלי בהשמנה ובסרטן: עודף משקל ותת-תזונה (פוסטר 856)
המחברת הראשית: לימור בן חיים, מחלקת תזונה ודיאטטיקה, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).
כל המחברים: Limor Ben Haim, Mariana Perelmuter, Danielle Zecharia, Gilli Borovick, Efrat Haruch, Assaf Buch, Ronit Anbar
המחקר בדק 216 מטופלים עם גידולים מוצקים, במהלך טיפול אונקולוגי פעיל. ל-40.3% היה BMI של 25 ומעלה. זה פחות מ-49% באוכלוסייה הכללית בישראל, אבל עדיין שיעור גבוה. המסר המרכזי של הפוסטר מרגש וחשוב: ארבעה מכל עשרה סובלים מעודף משקל או מהשמנה, ובכל זאת שישה מכל עשרה מהם סובלים מתת-תזונה.
תת-תזונה הופיעה בכל רמות ה-BMI, ובמיוחד בסרטני מערכת העיכול. על הקשר בין השמנה לסרטן כתבתי בהרחבה.
מחקר ישראלי בהשמנה על תרופות GLP-1: המוח והתזונה
תרופות GLP-1 וסיכון לדמנציה ולפרקינסון (פוסטר 674)
המחברים הראשיים: ויאסם אבו אחמד, ד״ר יעל וולף שגיא ורונן ארבל, בהנחיית פרופ׳ דרור דיקר (השרון, רבין), ד״ר גיל לביא וד״ר אורנה רגס.
כל המחברים: Wiessam Abu Ahmad, Yael Wolff Sagy, Ronen Arbel, Erez Battat, Dror Dicker, Gil Lavie, Orna Reges
החוקרים השוו 46,962 מבוגרים מכללית עם סוכרת סוג 2 והשמנה, במעקב של כשבע שנים. מחצית התחילו תרופת GLP-1, ומחצית תרופת סוכרת אחרת בכדורים.
- הסיכון לדמנציה ירד ב-14% (aHR 0.86): 4.8% לעומת 7.8%.
- מול סולפונילאוריאה, דמנציה aHR 0.75 ופרקינסון aHR 0.56.
- מול מעכבי DPP-4 ו-SGLT2, ההבדל לא הגיע למובהקות.
- הקשר בלט בנשים (aHR 0.78) ומגיל 65 (aHR 0.82).
לגבי פרקינסון, החוקרים מזהירים שהמחקר קטן מכדי להכריע. המחקר פורסם ב-European Journal of Internal Medicine. על שמירה על בריאות המוח כתבתי בעבר.
תרופות GLP-1 וחסרים תזונתיים (פוסטר 675)
המחברים הראשיים: ד״ר אורנה רגס ואיתן וינטר, כללית ואוניברסיטת אריאל, בהנחיית ד״ר גיל לביא ופרופ׳ דרור דיקר.
כל המחברים: Orna Reges, Eitan Ernest Winter, Yael Wolff Sagy, Wiessam Abu-Ahmed, Ronen Arbel, Erez Battat, Gil Lavie, Dror Dicker
המחקר כלל 21,005 מבוגרים עם השמנה וללא סוכרת: 16,053 התחילו ליראגלוטייד ו-4,952 סמגלוטייד. ב-6 מתוך 7 רכיבי תזונה לא נמצא קשר בין משך הטיפול לחסר. רק חסר הטרנספרין עלה, ב-7% עם ליראגלוטייד וב-12% עם סמגלוטייד לכל מילוי מרשם. עם זאת, הירידה במשקל הסבירה את הקשר הזה כולו, וכל השינויים נשארו בטווח התקין.
המסקנה: השינויים נובעים מהירידה במשקל, לא מהתרופה עצמה. על חסרים תזונתיים בתרופות הרזיה כתבתי מדריך מלא.
חילוף חומרים ופעילות גופנית
מחקר ישראלי בהשמנה: חילוף החומרים יורד יותר מהצפוי (פוסטר 336)
המחברת הראשית: ד״ר ברוריה טל, מרכז סגול לתסמונת המטבולית והמכון לאנדוקרינולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).
כל המחברים: Brurya Tal, Gabi Shefer, Jessica Sack, Yonit Marcus, Yael Sofer, Marianna Yaron, Limor Ben Haim, Roy Eldor, Yona Greenman, Naftali Stern
66 מבוגרים עם השמנה מטבולית עברו תוכנית שנתית: תזונה ים-תיכונית עשירה בחלבון, הגבלה קלורית מתונה ופעילות מתונה. המשקל ירד בממוצע ב-8.9 ק״ג, מ-98.1 ל-89.2. חלקה של הרקמה הרזה בגוף עלה מ-58.6% ל-62.6%.
ובכל זאת, קצב חילוף החומרים במנוחה ירד מ-1,876 ל-1,769 קלוריות ביום. השיפור בהרכב הגוף לא הסביר את הירידה הזאת. על המחקר הזה כתבתי גם כתבה נפרדת.
האם הגוף נעשה חסכוני אחרי אימון? (פוסטר 045 והרצאה)
המחבר הראשי: ד״ר צחי כנען, אוניברסיטת תל אביב. הוא הציג את המחקר גם בהרצאת בזק.
כל המחברים: Tzachi Knaan, Eylam Ziv-Av, Gal Dubnov-Raz, Edward Melanson, Yftach Gepner
ירידה במשקל בעקבות פעילות גופנית נוטה להיות קטנה מהצפוי. התופעה נקראת פיצוי אנרגטי בעקבות פעילות גופנית (ExEC). המחקר בדק אם הגוף נעשה חסכוני יותר בתנועה יומיומית אחרי אימון. את הפרטים והממצאים, לפי הפוסטר, תמצאו בפרק ההרצאות בהמשך.
גנטיקה ותסמונות נדירות
מחקר ישראלי בהשמנה בתסמונת וולפרם: עודף משקל מקדים סוכרת (פוסטר 107)
המחברת הראשית: ד״ר נגה מינסקי, המרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב.
כל המחברים: Noga C. Minsky, Gal Kojukhov, Ilana Koren, Avivit Cahn, Inbal Halabi, Idit Dotan, Hagit Shani, May Miron, Noam D. Kitrey, Carmit Avnon Ziv, Uri Yoel, Yael Goldberg, Tzipora C. Falik-Zaccai, Eve Stern, Ruth Huna Baron, Tal Kedar, Lior Greenbaum, Orit Pinhas-Hamiel, Odelia Chorin
תסמונת וולפרם היא מחלה גנטית נדירה שגורמת לסוכרת ולפגיעה בראייה. בישראל שולט וריאנט אחד, p.R558C, שקשור לצורה מתונה של המחלה. החוקרים בנו מאגר ארצי של 40 משתתפים מ-32 משפחות.
- נשאי הווריאנט בשני העותקים חלו בסוכרת בגיל 26, לעומת 16 (P=0.01).
- אצל מבוגרים עם BMI של 25 ומעלה הסוכרת הופיעה בגיל 20, לעומת 27 (P=0.07). זו מגמה בלבד.
- ההשערה: פגיעה כפולה, גנטית ומטבולית. לכן ניהול המשקל עשוי להשפיע על מהלך המחלה.
מחקר ישראלי בהשמנה ובניתוח: שרוול אנדוסקופי אחרי שתי השתלות (פוסטר 890)
המחברת הראשית: ד״ר יעל סופר, המכון לאנדוקרינולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).
כל המחברים: Yael Sofer, Mati Shnell, Sharon Levy, Michal Raz, Limor Ben Haim, Roy Eldor, Sigal Fishman
זה סיפור שמזכיר למה בחרנו ברפואה. גבר בן 48 עם תסמונת ברדה-בידל, מחלה גנטית שגורמת לרעב בלתי פוסק (היפרפאגיה), עבר השתלת כבד והשתלת כליה. הוא שקל 116 ק״ג, וניתוח רגיל היה מסוכן מדי. ביוני 2025 הוא עבר הצרת קיבה אנדוסקופית (ESG).
- אחרי 3 חודשים ירד ב-30 ק״ג, 25.9% ממשקלו.
- ה-HbA1c, מדד הסוכר הממוצע, ירד מ-7.3% ל-5.9%.
- האלבומינוריה ירדה ב-52%, בלי דחיית שתל ובלי סיבוכים משמעותיים.
על אפשרויות טיפול בלי ניתוח כתבתי מדריך מלא.
חדשנות כחול-לבן: מחקר ישראלי בהשמנה
קפסולת אפיטומי בנשים מעל גיל 50 (פוסטר 798)
המחברת הראשית: ד״ר גיטנג׳לי סריבסטבה, אוניברסיטת ונדרבילט, עם ד״ר יעל כנען וליאורה כהן אסרף מחברת Epitomee בקיסריה, ופרופ׳ דרור דיקר.
כל המחברים: Gitanjali Srivastava, Yael Kenan, Michael Krychman, Angela Golden, Barbara Dehn, Liora Cohen Asaraf, Dror Diker
הקפסולה הישראלית מתרחבת בקיבה ויוצרת תחושת שובע, בלי תרופה. הפוסטר מציג 104 נשים מגיל 50 מתוך מחקר RESET, רובן אחרי גיל המעבר. על קפסולת אפיטומי כתבתי בעבר.
- אחרי 24 שבועות: ירידה של 7.6% במשקל לעומת 4.4% בפלצבו.
- 63% ירדו 5% ומעלה, לעומת 42%. 29% ירדו 10% ומעלה, לעומת 9%.
- 56% ירדו לפחות דרגת BMI אחת, לעומת 21%.
- הבטיחות דומה לפלצבו. המגבלות: מחקר קטן וקצר, במימון החברה.
פפטיד מחלבון קפה לשובע (פוסטרים 094 ו-095)
המחברים הראשיים: ד״ר זהר ברבש (094) ומרינה אברמוב (095), חברת Lembas Bio מתל מונד.
כל המחברים, פוסטר 094: Zohar Barbash, Dikla Haham, Jan-Willem Van Klinken
כל המחברים, פוסטר 095: Marina Abramov, Eden Goldfarb, Dikla Haham, Eyal Akiva, Jan-Willem Van Klinken, Zohar Barbash
בינה מלאכותית סרקה 54,576 חלבונים אכילים. מתוכם החוקרים בחרו פפטיד מחלבון של פולי קפה, שמעורר את הורמוני השובע של הגוף עצמו.
- בעכברים: GLP-1 עלה ל-137% מהביקורת, GIP ל-188% ו-PYY ל-154%.
- בחולדות עם השמנה: ירידה של כ-5% במשקל ב-28 יום, לעומת עלייה של 3%.
- בבני אדם, שלב א׳: חמישה מבוגרים בריאים, בלי סימני רעילות. שלב ב׳ עדיין מתנהל.
מולקולה שמעלה את הוצאת האנרגיה (פוסטרים 050 ו-051)
המחבר הראשי: ד״ר אנטון פטרוב, Mitotech לונדון, עם ד״ר מקסים סקולצ׳ב, Mitotech ראשון לציון.
כל המחברים: Anton Petrov, Maxim V. Skulachev
הנתונים לקוחים מתקצירי פוסטר 050 ו-פוסטר 051. בעכברים, אחרי 33 ימים, המולקולה SkQ1 הורידה 24.6% מהמשקל, וסמגלוטייד 27.3%. השילוב הוריד 32.8%. עם זאת, האכילה עם SkQ1 נשארה 92% מהביקורת. כלומר, הירידה נבעה בעיקר מהוצאת אנרגיה. כל הנתונים בשלב זה מעכברים.
המיקרוביום משתנה אחרי שרוול (פוסטר 168)
המחברת הראשית: ד״ר סאלי וונגס, אוניברסיטת ניו יורק, עם פרופ׳ ערן סגל ממכון ויצמן.
כל המחברים: Sally M. Vanegas, Silvia Curado, Anastasia Godneva, Eran Segal, Melanie Jay
לפי התקציר, גיוון חיידקי המעי עלה כבר חודש וחצי אחרי השרוול, ונשאר גבוה עד שנתיים. החיידק Akkermansia muciniphila התרבה, וחיידקים דלקתיים פחתו. בנוסף, המיקרוביום לפני הניתוח ניבא חלק מהתוצאות. על המיקרוביום אחרי ניתוח בריאטרי כתבתי בעבר.
מדיניות: כשאין הנחיות, כל מומחה מחליט אחרת
מחקר ישראלי בהשמנה ומדיניות: השונות בטיפול בישראל (פוסטר 645)
המחברת הראשית: ד״ר אורלי תמיר, המרכז הישראלי למחקר ומדיניות סוכרת ע״ש פסח סגל, שיבא.
כל המחברים: Orly Tamir, Moran Accos Carmel, Omer Less, Eugene Merzon, Dan Oieru, Avraham Karasik, Rakefet Bachrach, Royi Barnea
23 מומחים דירגו מקרים אמיתיים מתוך 68,203 רשומות בלאומית. בכמעט מחצית מהמקרים (47%) הם לא הסכימו אם הטיפול היה נכון. על סוג הטיפול, אי-ההסכמה נעה בין 27% ל-80%.
לכן החוקרים קוראים לבנות מסגרת טיפול לאומית מוסכמת, עם מטרות ומדדי הצלחה. אני מצטרפת לקריאה בכל לבי. על ההנחיות החדשות לטיפול תרופתי כתבתי בהרחבה.
מחקר ישראלי בהשמנה על הבמה: שתי ההרצאות
מלבד הפוסטרים, שני מחקרים עם שותפים ישראלים הוצגו כהרצאות מהבמה. הנה מה שהוצג בהן, לפי התקצירים.
טירזפטייד במתבגרים עם השמנה: SURMOUNT-ADOLESCENTS
מתי ואיפה: יום ראשון, 15.11, בסביבות 18:05, באולם Woodrow Wilson, במושב של חברת לילי (Oral-074).
המציג: פרופ׳ אהרון קלי (Aaron Kelly). השותפה הישראלית: פרופ׳ מריאנה רחמיאל, אנדוקרינולוגית ילדים מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
כל המחברים: Aaron Kelly (presenter), Karthik Chandrasekhar P, Marianna Rachmiel, Gitanjali Srivastava, Daniel Hsia, Erika Fortes, Madhumita Murphy, Apurva Prakash
טירזפטייד (Tirzepatide), מונג׳רו, כבר הוכיח יעילות במבוגרים. עם זאת, הנתונים במתבגרים מעטים. לכן ניסוי SURMOUNT-ADOLESCENTS בדק את התרופה בבני נוער.
- ניסוי שלב 3, כפול-סמיות, מול פלצבו, בכמה מרכזים.
- משתתפים: מתבגרים עם השמנה (BMI באחוזון 95 ומעלה לגיל ולמין), או עם עודף משקל (אחוזון 85 ומעלה) וסיבוך אחד לפחות.
- חלוקה של 2 ל-1: שני שלישים קיבלו טירזפטייד במינון המרבי שנסבל, ושליש קיבל פלצבו, במשך 72 שבועות, יחד עם טיפול באורח החיים.
- המדד העיקרי: אחוז השינוי ב-BMI. מדד משני: המרחק מאחוזון 95, מדד שמתאים לילדים.
לפי התקציר, טירזפטייד הוריד את ה-BMI יותר מפלצבו ושיפר את גורמי הסיכון ללב ולמטבוליזם. בנוסף, הבטיחות הייתה דומה לזו של תרופות GLP-1 אחרות. המספרים המדויקים הוצגו רק בהרצאה עצמה.
עוד על לילי בכנס תמצאו בכתבה על לילי ב-ObesityWeek, ועל הטיפול בבני נוער במדריך לטיפול בהשמנה בילדים.
הרצאת הבזק של ד״ר צחי כנען: האם הגוף חוסך אנרגיה אחרי אימון?
מתי ואיפה: יום שני, 16.11, בשעה 10:30, באולם National Harbor 10–11, במושב הרצאות הבזק של חוקרים צעירים.
המציג: ד״ר צחי כנען, אוניברסיטת תל אביב.
ההרצאה והפוסטר הם אותו מחקר, והנתונים כאן הם הנתונים שהוצגו על הפוסטר.
ירידה במשקל בעקבות פעילות גופנית נוטה להיות קטנה מהצפוי. התופעה נקראת פיצוי אנרגטי בעקבות פעילות גופנית (ExEC – Exercise-Induced Energy Compensation). הפיצוי יכול לנבוע משינוי בהוצאת האנרגיה או בצריכת האנרגיה. אחת האפשרויות היא שינוי בעלות האנרגטית של תנועה יומיומית שאינה אימון מובנה.
תנועה כזאת נקראת NEAT (Non-Exercise Activity Thermogenesis). עם זאת, קשה למדוד את תרומתה לפיצוי באופן ישיר. דרך אחת היא לחשב אותה כשארית: ההוצאה היומית הכוללת, פחות חילוף החומרים במנוחה ופחות האפקט התרמי של המזון. אבל אי־הוודאות בכל רכיב מצטברת ופוגעת באומדן. דרך נוספת היא מדי תאוצה או מדי דופק. הם מתארים את היקף התנועה, אך לא את האנרגיה שמשימה מסוימת דורשת.
לכן החוקרים מדדו ישירות, בקלורימטריה עקיפה, את האנרגיה של משימות יומיומיות, של הליכה על הליכון ושל רכיבה על אופניים. הם מדדו לפני 12 שבועות של הליכה בהשגחה ואחריהם, באותן משימות ובאותם עומסים.
השתתפו 16 מבוגרים עם עודף משקל, בגיל ממוצע של 38.9±3.7 שנים וב-BMI ממוצע של כ-28. משקל הגוף נשאר דומה. לעומת זאת, מסת הגוף הרזה עלתה בכ-1 ק״ג, ומסת השומן ירדה בכ-1.2 ק״ג. ההיענות לתוכנית הגיעה ל-95.4%.
- בהליכה על הליכון, ב-5 וב-7 קמ״ש, הופיעו ירידות נומינליות בהוצאת האנרגיה. עם זאת, אחרי תיקון להשוואות מרובות הן כבר לא מובהקות.
- ביעילות הרכיבה לא נמצא שינוי מובהק.
- גם במשימות היומיומיות שנבדקו לא נמצא שינוי מובהק בהוצאת האנרגיה.
מה זה אומר? לפי החוקרים, שיפור ביעילות התנועה אחרי אימון מוגבל כנראה למשימה שאומנה ולדפוס התנועה שלה. כלומר, הוא לא בהכרח עובר למשימות אחרות. ייתכן שהסיבה היא השרירים ודפוסי התנועה שהאימון מפעיל.
מה מחקר ישראלי בהשמנה אומר עבורכם
- בקשו בדיקה מקיפה, לא רק שקילה: היקף מותן, כוח שריר, חלבון, B12 וחומצה פולית.
- בטיפול תרופתי, שלבו תזונה עשירה בחלבון ואימוני כוח.
- ילד עם עודף משקל צריך טיפול עכשיו, לא כשיגדל.
- גם כשהמשקל גבוה, אפשר לסבול מתת-תזונה. כדאי לבדוק.
- לא צריך לחכות לתוכנית מושלמת. מספיק צעד אחד היום, ועוד צעד מחר. מצעד אחד נולד הרגל.
השורה התחתונה
ראיתי השבוע חוקרות וחוקרים ישראלים מציגים את עבודתם לעמיתים מכל העולם. זה מרגש, וזה גם מחייב. מחקר ישראלי בהשמנה מראה שהידע כבר כאן. עכשיו הוא צריך להגיע לכל מטופל בישראל.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Potential Impact of Excess Weight on Clinical Outcomes in Wolfram Syndrome
Exercise-Induced Energy Compensation Is Mediated by Habitual Activity Metabolic Economy
Lembas Edge – A Peptide Developed to Support Glucose Control: First-in-Human Clinical Trial
A Nature-Derived Peptide Promotes Satiety Hormone Response and Weight Loss In vivo
SkQ1, an FFA-Gated EE Accelerator, Matches Semaglutide Weight Loss with Preserved Food Intake
Obesity and Genetics Are Independently Associated with Vitamin B12 and Folate Levels
Gut Microbiome Remodeling After Sleeve Gastrectomy is Associated with Weight and Glycemic Outcomes
Metabolic and Hemodynamic Changes Following 12 Months of Weight Loss
Efficacy and Safety of Tirzepatide Among Adolescents with Obesity: Results from SURMOUNT-ADOLESCENTS
The Immediate Burden: Childhood Obesity is Associated with Increased Overall Healthcare Use
When Obesity Treatment Guidelines Are Absent
A Case of Endoscopic Sleeve Gastroplasty in Bardet–Biedl Syndrome After Solid Organ Transplantation
הפוסטרים וההרצאות הוצגו בכנס ObesityWeek, וושינגטון. חלק מהמחקרים מומנו על ידי החברות שפיתחו את הטיפולים, כפי שמצוין על הפוסטרים.



















